פסק-דין: הביטוח בתוקף, למרות פסילת הרישיון

נהג שרישיונו נפסל, היה מעורב בתאונת דרכים. בית-המשפט קבע כי לא הוכח שהנהג היה מודע לפסילת הרישיון, ולכן הכיסוי הביטוחי לרכבו היה תקף בעת התאונה.

נהג ללא רישיון

נהג שביצע פניית פרסה אסורה עם רכב היונדאי שלו, פגע ברכב מסוג טויוטה. רכב היונדאי היה מבוטח בחברת מנורה מבטחים, אך כאשר נהג היונדאי דרש ממנורה לפצות את נהגת הטויוטה, מנורה התכחשה לאחריותה כמבטחת. החברה טענה כי בזמן התאונה לא היה לנהג היונדאי רישיון תקף, בעקבות פסילת רישיונו, ולכן הכיסוי הביטוחי של רכב היונדאי לא היה בתוקף באותה עת ויש לדחות את תביעת הביטוח.

על אף שמנורה הציגה ראיות לכך שרישיונו של נהג היונדאי אכן נפסל בזמנו, בית-משפט השלום בתל-אביב קבע, כי לא הוכח שהנהג היה מודע לפסילת הרישיון ולכן פוליסת הביטוח של הרכב הייתה בתוקף בזמן התאונה. נוכח זאת, נפסק כי מנורה תפצה את נהג הטויוטה על נזקיו.

ההלכה: נדרשת ידיעה ממשית אודות הפסילה

שתי מחלוקות שונות התעוררו בתיק. ראשית, בניגוד לחברת הביטוח של נהגת הטויוטה, טען נהג היונדאי כי נהגת הטויוטה היא האחראית לתאונה. שנית, נהג היונדאי טען כי גם אם הוא אחראי לתאונת הדרכים, מנורה מבטחים היא זו שאמורה לפצות את נהגת הטיוטה, אך מנורה התנגדה לכך.

מנורה טענה כי רישיונו של הנהג נפסל לפני התאונה, וכי הפר את תנאי הפוליסה בכך שנהג ברכב בזמן התאונה ללא רישיון בתוקף. אי לכך, טענה, נשללה זכאותו של הנהג לכיסוי ביטוחי במועד התאונה. בתשובה לכך, טען הנהג, כי בזמן התאונה לא היה מודע לכך שרשיונו נפסל, ולכן זכאותו על-פי הפוליסה לא נשללה.

אשר לשאלת האחריות לתאונה, דחה הרשם הבכיר, קייס נאשף, שדן בתיק, את טענת נהג היונדאי וקבע כי הוא נושא באחריות לתאונה בשיעור של 85%. לנהגת הטויוטה ייחס הרשם אשם תורם בשיעור של 15% בלבד. לעומת זאת, בשאלת אחריותה של מנורה, קיבל הרשם את עמדת הנהג.

הרשם ציין, כי לפי ההלכה שנקבעה בפסיקה, אי-אפשר לשלול זכאות של נהג בפוליסה בגלל נהיגה בזמן פסילת רישיון, אם הנהג לא היה מודע לפסילה. "על פי ההלכה של בית המשפט העליון נדרשת ידיעה ממשית ובפועל על אודות הפסילה של רישיון הנהיגה", נאמר בפסק-הדין.

השאלה שנותר להכריע בה הייתה, אם כך, שאלה עובדתית: האם הנהג היה מודע לכך שרישיונו לא היה בתוקף בעת התאונה? על שאלה זו השיב הרשם בשלילה, לאחר שבחן את הראיות בתיק.

חריג בפוליסה? שחברת הביטוח תוכיח

נקודת המוצא של הרשם הייתה כי הנטל להוכיח שנהג היונדאי אכן היה מודע לפסילת הרישיון מוטל על כתפי חברת הביטוח. זאת, לאור הכלל לפיו, "נטל ההוכחה להוכחת חריג בפוליסה מוטל על חברת הביטוח". בנטל זה לא עמדה מנורה, קבע הרשם, ולא הצליחה לסתור את גרסת הנהג כי אינו זוכר שרישיונו נפסל וכי לא קיבל הודעה על כך.

מצד אחד, הצביע הרשם על הפער בין טענת הנהג כי הוא "צח כשלג" ובעל עבר נקי בתחום עבירות התעבורה, לבין העובדה שרשומות לחובתו "לא מעט עבירות תעבורה". מצד שני, קבע, כי עדיין קיים ספק אם הנהג היה מודע לפסילת רישיונו, וספק זה פועל לטובתו.

אמנם מנורה הציגה בבית-המשפט אישור ממשרד התחבורה לפיו רישיונו של הנהג היה בפסילה במועד התאונה, אך הרשם קבע כי אין די בכך, וציין כי מנורה לא הגישה ראיות המעידות שהחלטת הפסילה אכן נשלחה לנהג וכיצד נשלחה. כמו כן, ציין, כי מנורה לא הציגה את תיק התעבורה במסגרתו נפסל רישיונו של הנהג, ולכן לא ניתן לדעת אם הנהג היה נוכח בעת מתן פסק-הדין באותו תיק ואם פסק-הדין נמסר לו.

לעומת זאת, ייחס הרשם משקל לפסק-דין של בית הדין לתעבורה שהציג הנהג וניתן כשלוש שנים לפני מועד התאונה וכחודש וחצי לפני תחילת תקופת פסילת הרישיון. באותו פסק-דין הורשע הנהג בעבירות תעבורה אך הוטלו עליו קנס כספי ופסילת רישיון על תנאי בלבד. הרשם מצא בכך חיזוק לטענת הנהג כי לא ידע שבהמשך רישיונו אכן נפסל.

"אין די בכך שרישיונו של הנתבע נשלל,  ויש צורך בברור עובדתי האם ידע הנתבע על שלילת הרישיון או האם הודעה על שלילת הרישיון או התלייתו הומצאה לו כדין", הדגיש הרשם, וקבע, כי מנורה לא הצליחה להוכיח  כי הנהג "ידע בפועל (פוזיטיבית) שרישיונו נפסל".

בהתאם לכך, הטיל הרשם על מנורה להחזיר לנהג את כל הסכומים שהוא נדרש לשלם לנהגת הטיוטה: 9,200 ש"ח בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

[ת"א 21238-02-15 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' לבנה סבן]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך