בית הדין לעבודה קבע שלחץ רב מהרגיל שחש מחסנאי לפני ביקורת תקן ISO מהווה אירוע חריג שיכול לגרום להתקף לב, ועל כן יש למנות מומחה רפואי לצורך קביעת הקשר הסיבתי בין הלחץ שחש המחסנאי לבין התקף הלב שבו לקה.
תקן ISO משמש כתקן איכות בינלאומי, אשר כולל מערכת נהלים והנחיות עבודה לשם הבטחת מערכת ניהול איכות יעילה בארגון בכל תחום שהוא, לרבות עמידה באיכויות הייצור.
בארץ התקן מוקנה על ידי מכון התקנים הישראלים. ואכן, ישנם לא מעט מפעלים בארץ שמשקיעים כמיטב יכולתם על מנת לזכות בתקן זה, ועל מנת לעבור בהצלחה את הבדיקות השנתיות שנערכות לשם המעקב אחר העמידה בדרישותיו.
כך גם אירע במפעל לעיבוד שבבי בשם פרידנזון טכנולוגיות, אשר בשנת 2017 אף עבר לתקן מחמיר יותר. בחודש מרץ 2018 התבקש המחסנאי בן ה-55 של המפעל להכין את המחסן של המפעל במשך שבוע ימים לקראת הבדיקה השנתית של תקן ISO. לאחר שבוע ההכנות נמסר למפעל דו"ח ביקורת פנימית שקבע שיש עדיין לערוך תיקונים רבים במחסן לקראת הבדיקה. בסיום יום העבודה שלמחרת קבלת הדו"ח, חש המחסנאי ברע לאחר שהגיע לביתו, ופונה לבית החולים, שם אובחן שעבר התקף לב וטופל בצנתור. הוא שוחרר מבית החולים בתחילת אפריל 2018, וחזר לעבודה לקראת סוף מאי 2018, לאחר שיקום.
באוגוסט 2018 הגיש המחסנאי לביטוח הלאומי תביעה להכרה כנפגע עבודה וקבלת דמי פגיעה בגין התקף הלב שנגרם כאמור על רקע אירוע חריג בעבודה, אולם זו נדחתה, ועל כן הוא הגיש תביעה כנגדו בפני בית הדין לעבודה.
המחלוקת: האם התקף הלב מהווה פגיעה בעבודה?
גדר המחלוקת בין הצדדים עסק בשאלה האם התקף הלב שבו לקה המחסנאי מהווה תאונת עבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, שמוגדרת כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה.
בפסיקה נקבע שעל מנת שהתקף לב יוגדר כתאונת עבודה, יש לקבוע שהוא התרחש כתוצאה מאירוע חריג שאירע במהלך העבודה. אירוע חריג שיכול לגרום להתקף לב יכול להיות לחץ נפשי חריג או מאמץ גופני חריג, אם כי יש לבדוק זאת באופן סובייקטיבי לגבי העובד המסויים, כלומר, יש לבדוק האם מבחינת אותו עובד ספציפי היה מדובר באירוע חריג. עם זאת, דרושות לשם כך גם ראיות אובייקטיביות, ולא ניתן להסתפק רק בדברי העובד בלבד. לשם כך על העובד להביא ראשית ראיה לכך שהאירוע שאירע במקום עבודתו היה אירוע חריג ביחס למה שהיה נהוג ורגיל בו. אם בכל זאת נותר עדיין ספק לאחר בדיקת נסיבות המקרה, יש לפנות לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי.
המל"ל טען שהתקף הלב שבו לקה המחסנאי לא אירע כתוצאה מאירוע חריג, וכי המחסנאי סבל רק מלחץ מתמשך בעבודה, שאינו מוגדר כאירוע חריג. עוד טען המל"ל שאין קשר סיבתי בין התקף הלב לתקופת הלחץ בעבודה, מאחר שאין ביניהם סמיכות זמנים, וכי התקף הלב אירע למעשה עקב מצבו הרפואי של המחסנאי, שכבר לקה בעבר בהתקפי לב ואף עבר שני צינתורים לפני כן. לתמיכה בטענתו הציג המל"ל את הודעת מנכ"ל המפעל שבו עבד המחסנאי, שבה טען המנכ"ל שהמפעל אמנם עבר לתקן מחמיר יותר, אולם הלחץ לקראת אותה בדיקה שנתית לא היה חריג מהרגיל. עם זאת, מנכ"ל המפעל לא הוזמן על ידי המל"ל להעיד בפני בית המשפט ולהיחקר על טענותיו.
המחסנאי עמד על טענתו שהלחץ שבו חש לקראת הבדיקה היה חריג, וזאת משני טעמים. ראשית, מעבר המפעל לתקן ISO מתקדם ומחמיר יותר חייב אותו לבצע עבודות פיזיות נוספות מעבר לעבודות השוטפות שביצע בעבר, כולל הרמת כל הפלטות שהיו במחסן כדי לוודא שיש עליהן מדבקות. לדבריו, היה עליו להספיק לבצע את כל העבודות הללו תוך לחץ נוראי, שהוחמר גם בכך שהיה עליו לבצע אותן לבדו, וללא העוזרת שלו, שעזרה לו בעבר. ואם לא די בכך, אזי בסיום שבוע ההכנות הוא גם נדרש לבצע תיקונים רבים בעקבות הערות דו"ח הביקורת הפנימית, לרבות סימון גירסא בעפרון חשמלי על 1,700 מתקנים, דבר שהוא לא ביצע מעולם קודם לכן, ואף זאת תוך יום אחד בלבד (!)
לתמיכה בעדותו של המחסנאי, העידו שלושה מחבריו לעבודה שהוא עבד בלחץ רב וללא הפסקה במהלך שבוע ההכנות לאותה בדיקה שנתית, וכי למרות שפניו היו אדומות וידיו רעדו, הוא סירב לנוח.
לגבי מצבו הרפואי, טען המחסנאי שבמשך כ-12 שנים שחלפו מאז בעיות הלב שלו הוא חש בטוב, היה בריא, הערכים שלו היו תקינים, ולכן לא ניתן לייחס את התקף הלב שעבר אלא לאירוע החריג שלו שלקיומו טען.
שבוע ההכנות לבדיקה מהווה אירוע חריג
בית הדין קבע שמחומר הראיות שהוגש בפניו עולה שהמפעל עבר לתקן מחמיר יותר, ועל כן עבודות ההכנה והלחץ לקראת בדיקת התקן אכן הצריכו מהמחסנאי יותר מאמץ.
בנוסף העדיף בית הדין את עדותם של שלושת חבריו לעבודה של המחסנאי, שתמכו בטענותיו בדבר הלחץ הכבד והחריג שהופעל עליו לקראת אותה בדיקה, על פני טענתו של מנכ"ל המפעל, לפיה לא חל באותה עת לחץ חריג, מאחר שהמנכ"ל לא הוזמן לעדות, בפרט שגם הוא עצמו אישר בהודעתו שהתקן החדש מחמיר יותר.
בעקבות זאת קבע בית הדין ששבוע ההכנות לקראת הבדיקה היה לחוץ וקשה ביחס ליתר ימי השנה, וכי למרות שמדובר בבדיקה שנתית חוזרת, אזי עדיין מדובר בתקופה קצרה שניתן לראות בה כטריגר לגרימת התקף הלב של המחסנאי, וכי דו"ח הביקורת הפנימית, שלמחרת קבלתו אירע התקף הלב, מהווה את נקודת השיא של אותה תקופת לחץ חריגה.
בסיכומו של דבר קבע בית הדין שהלחץ הרב שחש המחסנאי לקראת בדיקת התקן מהווה אירוע חריג, וכי יש למנות מומחה רפואי לצורך בדיקת הקשר בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב שעבר.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
