בקבוק בירה התנפץ ביד הצרכן בזמן שפתח אותו, בעוד היצרניות ניסו להתנער מהאחריות לנזק, בית המשפט העליון קבע כי האחריות למוצרים מחייבת את היצרן לפצות על הנזק.
צרכנות הפכה כבר מזמן לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, אנחנו משתמשים או צורכים במוצרים שונים מבוקר עד ערב. למרות תקנים, בדיקות והניסיון המתמיד לשפר את מוצרי הצריכה, עדיין נופלות לא פעם שגיאות בתהליך והן עלולות לא רק לפגום בהנאת הצריכה אלא ממש לפגוע בצרכן. זו הסיבה שלא פעם מתפרסמות בכלי התקשורת ידיעות על החזרת מוצרים (recall) לאחר מציאת פגם במוצר כלשהו, בין אם מזון, מוצר חשמל ואפילו רכב.
חשיבות הגנת הצרכן היא נדבך חיוני בחברה מתוקנת ולכן כבר בשנות ה-80 נחקקו בישראל מספר חוקים שמטרתם הגנת הצרכן, ביניהם חוקי מכר, חוקי חוזים, חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980 וחוק הגנת הצרכן, התמ"א-1981. חוק האחריות למוצרים פגומים נועד להגן על הצרכן במידה וחלילה נפגע מהשימוש במוצר פגום ומגדיר את אחריות היצרן בלא קשר לאשמתו אם קיימת. מהות החוק, בשונה ממקרי נזיקין אחרים, מאפשרת לצרכן לתבוע פיצוי על הנזק מבלי להוכיח התרשלות של היצרן או אשמה בנזק. זאת אומרת שעצם הוכחת הנזק מספיקה לתביעת פיצויים.
נזקי גוף עקב שימוש במוצרים פגומים
אחד המקרים המעניינים המדגים את השקפת בית המשפט ביחס לנזקי גוף עקב שימוש במוצר לקוי נמצא בפסק דין ישן שניתן ב-1988 בבית המשפט המחוזי בנצרת. להלן נסיבות המקרה כפי שהן עולות מכתב התביעה:
ביולי 1982 השתתף התובע, מר ארמונד עטר, באירוע משפחתי שנערך בביתה של אחותו, הגברת אמה מלול. לקראת ההכנות לאירוע סייע מר עטר לאחותו בפתיחת בקבוקי בירה מכבי שקוררו במקרר בעזרת פותחן בקבוקים. לאחר שפתח כשישה בקבוקים ללא תקלה, בעת שניסה לפתוח את הבקבוק השביעי, נשמע רעש של גזים והבקבוק התפוצץ בידיו. מר עטר נפצע ביד שמאל, אחותו חבשה את ידו והם פנו לקבלת עזרה ראשונה במגן דוד אדום ומשם הופנו לבית החולים לצורך קבלת טיפול. בני המשפחה שנשארו בבית ניקו את הזכוכיות והלכלוך וזרקו את שברי הבקבוק לפח בתום לב ומבלי לחשוב שאחר כך לא ניתן יהיה לבחון את הראיות. בבית החולים נתפר החתך, אך לאחר הוצאת התפרים התברר כי התובע סובל מקרע בגידים המכופפים של האצבע השנייה ביד שמאל, משום כך עבר כחצי שנה אחרי התאונה סדרה של טיפולים וניתוחים ונותר נכה בידו השמאלית לצמיתות.
בשל הנזק שנגרם למר עטר הוא הגיש תביעת פיצויים בבית המשפט המחוזי בנצרת נגד יצרנית הבקבוקים והמבשלה שהיא היצרנית והמשווקת של הבירה בשל שתי עילות: התרשלות היצרן בהתאם לפקודת הנזיקין ואחריות על הנזק בהתאם לחוק האחריות למוצרים פגומים התש"ם-1980.
בית המשפט קבע כי אין רשלנות אולם יש אחריות
בית המשפט נדרש לבחון את הנסיבות העובדתיות והגיע למסקנה כי לא ניתן על סמך העובדות לקבוע כי אחת מהנתבעות התרשלה ולכן עילת הנזיקין נדחתה, אולם אחריותן של שתי הנתבעות בהתאם לחוק האחריות למוצרים פגומים הוכחה. מכיוון שלא ניתן היה לקבוע מי מבין הנתבעות אחראית לפגם אך ברור כי המקור לנזק הוא פגם בבקבוק ולא אופן פתיחתו על ידי התובע, מצא בית המשפט כי על שתיהן לשאת בפיצוי על הנזק בחלוקה שווה.
לאור העדויות שנמסרו במהלך המשפט עולה כי הבקבוק היה פגום למרות שלא נותרו ראיות המאפשרות לבדוק את הבקבוק עצמו וזאת משום שלאור השתלשלות העניינים ופתיחתם ללא כל אירוע מיוחד של בקבוקים קודמים באותו אירוע, המסקנה המתבקשת היא שהבקבוק התפוצץ משום שהיה לקוי. מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט עלה כי למרות שייצור הבקבוקים עומד בתקן הישראלי וייצורם נעשה תחת בקרת איכות מחמירה הכולל שלושה סוגי בדיקות, עדיין מגיע לשיווק אחוז מסוים וקטן של בקבוקים פגומים שמילוים במשקה מוגז עלול להביא להתפוצצותם בתנאים מסוימים. ודוק, בכל רגע בהליך אותו עובר בקבוק מרגע ביקבוקו ועד שמגיע לידי הצרכן, עלול להיווצר נזק לבקבוק שיוביל למכירת מוצר פגום.
אי לכך לא ניתן לייחס רשלנות לנתבעות, אולם סעיף 3(ב) לחוק המוצרים הפגומים קובע כי אם נסיבות המקרה מתיישבות עם המסקנה כי המוצר היה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין, חזקה שהמוצר פגום. כלומר סעיף זה מעניק הגנה לצרכן ולדידו של בית המשפט מצב זה התקיים במקרה שלפנינו בעיקר משום שהבקבוק נשבר בחלקו התחתון ולא בצווארו. מכיוון שחוק האחריות למוצרים פגומים אינו דן בשאלת חלוקת האחריות במקרים של מספר אחראים, אלא מפנה לפקודת הנזיקין, החיל בית המשפט על שתי הנתבעות אחריות שווה לנזק.
בית המשפט המחוזי דחה את טענות ההגנה ופסק פיצוי של כ-80,000 שקלים לטובת התובע. הנתבעות הגישו ערעור לבית המשפט העליון שדחה את הערעור והותיר את פסק הדין של בית משפט קמא על כנו. פסק דין זה מוכיח את חשיבות חוק האחריות למוצרים פגומים עבור הצרכן, משום שהוא מאפשר לצרכן פיצויי מתוקף הוכחת הנזק מבלי להוכיח התרשלות, הליך שהוא הרבה יותר מסובך.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
