העליון קבע: לחוות דעת הביטוח הלאומי משקל קריטי

נפגעי תאונות דרכים ועבודה פונים לבתי המשפט ולביטוח הלאומי לקבלת סעד, אך הם לא יודעים שלאופן ניהול ההליך, כמו גם לוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, קיים משקל רב, כפי שממחיש המקרה שלפנינו.  

חוות דעת בתאונות דרכים

מי שעומד בדרך כלל בין הנפגעים לבין קבלת הפיצוי בפועל הן הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, שתפקידן לבדוק מה מצבו הפיזי האמיתי של הנפגע. כל קביעה של הביטוח הלאומי הנוגעת לנכות ולדרגת הפציעה של הנפגע בתאונה היא קביעה מחייבת בתיק מול מבטח החובה. מקרה שנדון בבית המשפט עסק בנפגע תושב הארץ שלרוע מזלו היה מעורב בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה בחודש יולי, 2015, הייתה תאונת עבודה, ולכן הוא הגיש תביעה לביטוח הלאומי וביקש לקבל פיצויים והכרה כנכה בגלל פציעתו. התאונה השנייה אירעה בחודש יולי, 2016.

במקרה הראשון, הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קבעה שהנפגע לא נותר נכה לצמיתות. הנפגע לא הסתפק באפיק הזה, ופנה גם לבית המשפט. הוא תבע את חברות הביטוח שלו על מנת לקבל פיצויים בגין שתי התאונות שהתרחשו, וביקש מבית המשפט למנות מומחים שיבדקו את מצבו הרפואי.

חברת הביטוח 'שומרה', שמבטחת את הנפגע בגין נזקי התאונה הראשונה (תאונת העבודה), ביקשה להעביר למומחה שימנה בית המשפט את תוצאות בדיקת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. הנפגע התנגד בתוקף וטען שאסור שמומחה מטעם בית המשפט ייחשף לחומרים אלה מחשש להטיה לרעתו.

בית משפט השלום הורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדי ביחס לתאונה השנייה בלבד, בקבעו כי התאונה הראשונה הוכרה כתאונת עבודה ועניינה נבחן על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי.

בהמשך קבע בית משפט השלום כי אין להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את דו"ח הוועדה של הביטוח הלאומי ובכלל זה את התיעוד לעניין דרגת הנכות או מסמכים שנערכו בידי רופאי הביטוח הלאומי ביחס לתאונה הראשונה. שומרה ערערה והדיון הגיע לבסוף לבית המשפט העליון.

דוקטור, תציל אותי: איזו חוות דעת תקבע את הזכאות שלנו לפיצויים?

לפי החוק, נפגע בתאונת דרכים רשאי לפנות לבית המשפט על מנת שזה ימנה מומחה שיבדוק את מצבו ויקבע אם נגרמה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה. כך מתקבלת חוות דעת אובייקטיבית, שאינה מוטה לטובת אחד הצדדים, והשופט יכול לבחור אם לאמץ אותה ולקבוע לפיה לאילו פיצויים הנפגע זכאי. אבל מה קורה במקרה כמו זה שלפנינו, שבו כבר ניתנה חוות דעת מטעם גוף אחר עוד לפני שבית המשפט מינה מומחה? האם חוות דעת זו יכולה להיחשב בכלל אובייקטיבית?

ובכן, תלוי באיזו חוות דעת מדובר. באופן כללי, כדי לשמור על טוהר הבדיקה, אסור להעביר למומחה של בית המשפט חוות דעת רפואיות קודמות ומסמכים מכל סוג שהוא. בית המשפט סומך על המומחה שמינה שידע להגיע לאבחנה הנכונה. אבל כידוע בתי המשפט לא אוהבים לסתור את ההחלטות שלהם עצמם. לכן ניתן להציג למומחה חוות דעת שניתנה על ידי מומחה אחר שמינה בית המשפט. נשאלת השאלה האם חוות דעת מטעם הביטוח הלאומי נחשבת מוחרגת וניתן להציגה למומחה כמהימנה?

בשלב זה העלילה מסתבכת: לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אם חוות דעת רפואית הנוגעת לקביעת דרגת נכות ניתנה על פי דין אחר (יש לשים לב כי הביטוח הלאומי נחשב ל'דין אחר'), היא מחייבת את בית המשפט. כלומר בעוד שבית המשפט יכול לבחור אם להשתמש בחוות הדעת שנתן המומחה מטעמו, הוא מחויב לחוות הדעת של הביטוח הלאומי בנושא הנכות.

בעקבות המסקנה הזו נתן בית המשפט העליון פסק דין תקדימי בהרכב של שלושה שופטים, ולפיו  ניתן להציג מסקנות בדבר קביעת נכות מטעם הביטוח לאומי למומחה של בית המשפט. זאת כאשר מדובר בקביעה שניתנה במסגרת ענף נפגעי עבודה בנוגע לתאונה שהוכרה כתאונת דרכים. לכן במקרה שלנו, ידה של חברת הביטוח הייתה על העליונה: המומחה מטעם בית המשפט ידע שהביטוח הלאומי סיווג את הנפגע כמי שאינו סובל מנכות קבועה.

דברים ששופטים מכאן לא שופטים משם

למרות שפסק דינה היה חד משמעי, השופטת י' וילנר בחרה לציין גם את הבעייתיות הקיימת בכך שבית המשפט מחויב לחוות הדעת של הביטוח הלאומי:

ציטוט מדברי השופטת:

"במאמר מוסגר, אעיר כי ההסדר הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד והמעמד המיוחד שניתן על-ידי המחוקק לקביעות ועדות המל"ל בתובענות לפי החוק (במקרים מסוימים) עוררו במהלך השנים ביקורות שונות. בין היתר, נטען כי לצד היתרונות הברורים הנובעים מההסדר האמור, ובהם היעילות, קיצור ההליכים והאחידות בקביעת דרגת הנכות בהליכים השונים, ניתן להצביע על לא מעט קשיים הכרוכים בו.

כך למשל, המומחים חברי ועדות המל"ל אינם ממונים על-ידי בית המשפט; מהימנותם ומקצועיותם אינן חשופות לביקורת שיפוטית, לשאלות הבהרה ולחקירה נגדית; ונימוקי הוועדה מפורטים בדו"ח בתמצית באופן שאינו מאפשר הפעלת ביקורת ממשית. מכל מקום, סוגיה זו ראוי שתידון על-ידי המחוקק. ואולם, משעה שזהו ההסדר החוקי הנוכחי, הרי שמעמד קביעת המל"ל המחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הוא לפחות כשל מעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, באופן המאפשר הצגתו בפני המומחה שמונה לפי החוק".

המומחים והרופאים של הביטוח הלאומי לא מתמנים על ידי בית המשפט, ולכן הם לא חשופים לביקורת שיפוטית על אופן עבודתם ומידת המהימנות שלהם (בניגוד למומחים שממנה בית המשפט). החלטתם כתובה בדו"ח מתומצת ובית המשפט לא יכול לשאול שאלות הבהרה. השופטת הבהירה שגזרה את החלטתה מהכתוב בחוק, ולכן בית המשפט מחויב לה למרות הקשיים.

[רע"א 271/20 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך