עולם הרפואה, המדע והטכנולוגיה מתקדם במהירות עצומה ומגיע כמעט מדי יום להישגים חדשים ופריצות דרך שמטרתן נועדה לשפר מהותית את איכות החיים ותוחלת החיים האנושית. עם זאת עדיין נותרו לא מעט מערכות בגוף האדם ומצבים רפואיים שהאנושות עוד לא לגמרי הבינה והיא עדיין חוקרת ומנסה לשפר את היכולות הרפואית שלנו להתמודד איתם. אחד התחומים האלה הוא דלקת מפרקים שגרונית, השייכת למשפחה הגדולה של דלקות המפרקים. הדמיון של תסמיניה לתסמינים של מחלות אחרות, הקושי בזיהוי בשלבים המוקדמים, טיפול שגוי, או אי טיפול, יוצרים קושי באבחון, שלעיתים יכול להביא להתקדמות המחלה ולהחמרה במצב. לעיתים הם טעות בלבד, אבל לעיתים יש בהם משום רשלנות רפואית. במקרים שעולה חשד כזה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי לבחינת המצב.
מהי דלקת מפרקים שגרונית?
דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) היא מחלה דלקתית ששכיחותה באוכלוסייה גבוהה יחסית ולפי נתוני משרד הבריאות כ-1% מהאוכלוסייה בישראל מאובחן בה, כאשר שכיחות הנשים הלוקות במחלה גדולה פי 3 מזו של גברים. לרוב היא מופיעה בקרב בוגרים, אך היא עלולה להתפרץ בכל גיל. דלקת זו פוגעת בעיקר במפרקים המכונים "המפרקים הקטנים" של כפות הידיים והרגליים, אך היא עלולה להתפשט גם למפרקים נוספים.
דלקת מפרקים שגרונית היא מחלה אוטואימונית כרונית, כלומר היא נובעת מטעות של מערכת החיסון בזיהוי של תאים בריאים כגוף זר ותקיפתם ללא סיבה. מצב זה, שגורמיו עדיין אינם ברורים דיים, יוצר דלקת באזור המפרקים שמתבטאת בתסמינים כמו כאב באזור המפרק, נפיחות, חום או אדמומיות, בדרך כלל באופן סימטרי, כלומר בשני צדי הגוף. תסמינים נפוצים של המחלה כוללים: נוקשות מפרקים בבוקר, כאבים בזמן מנוחה ושינה, עייפות, חולשה וחוסר תאבון. אבחון מוקדם הוא חיוני, משום שאי טיפול במחלה עלול להוביל להחמרה שכולל הגבלה בטווח התנועה, נפיחות במפרקים, עיוות של האזור ואף פגיעה באברים נוספים, לא בהכרח מפרקים, כמו עור, דלדול עצם, ריאות, עיניים, כלי דם ועוד.
כאמור מחולל המחלה אינו ידוע, אך מספר גורמים אפשריים נמצאו למחלה, ביניהם גורמים גנטיים, גיל, עודף משקל, עישון, מתח נפשי ומחלות חניכיים. האבחון נעשה לרוב בעקבות תלונות של המטופל ובדיקות דם לזיהוי תהליך דלקתי. לא פעם יש קושי באבחון מוקדם משום שהתסמינים של דלקת מפרקים שגרונית דומים לתסמינים של מחלות אחרות. קיומה של אנמיה יכולה גם להעיד על המחלה, היום ניתן לאתר באמצעות זיהוי חלבון, הידוע בשם "הגורם השיגרוני" יכול להעיד על המחלה, אך הוא גם תסמין של מחלות אחרות וגם נמצא לא פעם באופן טבעי בגוף ללא ביטוי קליני. היום ניתנת בדיקת דם מיוחדת במקרים של חשד לדלקת מפרקים שגרונית, המכונה anti-ccp שיחד עם "הפקטור השיגרוני" ועם תוצאות בדיקות MRI ואולטרסאונד, יכולות לסייע לראומטולוג, הרופא המומחה, לאבחן.
משום שהמחלה מאופיינת בהתפרצויות ונסיגות, מטרת הטיפול היא להביא להפוגה ובכל מקרה להוריד את עוצמת המחלה. לכן, יש חשיבות רבה בשינוי דפוסי החיים ואימוץ אורח חיים בריא כדי לסייע בהפחתת התסמינים. במקרים של התפרצות לעיתים ניתנים קורטיקוסטרואידים ותרופות נוגדות דלקת לטיפול קצר טווח. לרוב קו ההגנה הראשון הוא של תרופות סיסטמיות המדכאות את מערכת החיסון, או תרופות משנות מהלך מחלה, שניתנות תחת מעקב קבוע של הרופא המטפל. בשנים האחרונות ניתן גם טיפול ביולוגי במקרים בהם הטיפול הסיסטמי לא אפקטיבי או גורם לתופעות לוואי. לעיתים וכמובן בהמלצת רופא ובהתאם למצב יוצע גם ניתוח. בכל מקרה המחלה דורשת מעקב קבוע של ראומטולוג.
זכויות משפטיות ורשלנות רפואית למאובחנים בדלקת מפרקים שגרונית
כידוע לא כל טעות רפואית תחשב רשלנות רפואית, כדי להוכיח רף התנהגות כאמור נדרשת חריגה מסטנדרט הטיפול המקובל, שגרמה למטופל נזק ושיש קשר בין השניים. משום שתסמיני דלקת מפרקים עלולים להטעות, היות והם משותפים למצבים רפואיים נוספים, ולרוב הבדיקות נעשות בעקבות תלונות של המטופל שעלולות להגיע עם התקדמות המחלה, לא פעם עלול להיווצר איחור באבחון. האיחור באבחון עשוי להיות בלתי נמנע, אך לעיתים הוא יכול להעיד על רשלנות ואי ביצוע אבחנה מבדלת בזמן. במקרים אחרים שימוש ארוך טווח בסטרואידים, שכידוע בשימוש ללא מעקב ולאורך זמן יש פוטנציאל לנזק מצטבר, יכול להעיד על מעקב לקוח של הרופא המטפל. גם אי טיפול בזמן או טיפול שגוי עלולים להקים עילה לתביעת רשלנות רפואית, כמו גם כל סטיה של הרופא מהנוהל המקובל ומחובת הזהירות המוטלת על כתפיו.
חשוב לציין כי מעצם היותה מחלה כרונית אוטואימונית מוכרת היא גם מקנה זכויות למי שחלה בה, בין היתר זכאות לתקרת תשלום ברכישת תרופות. לעיתים יהיה המטופל זכאי לקצבת נכות כללית והיא נקבעת על ידי ועדה רפואית ועל פי קביעתה ובהתאם לאחוז הנכות שנקבעו. גם למי שלא נמצאה נכות קיימות זכויות העומדות לזכותו, כמו גם גמלאות והטבות שונות מהביטוח הלאומי. כמו כן ישנם מטופלים שעשויים להיות זכאים להטבות מס שונות וחשוב להיות מודעים לזכויות אלה.
המטפל האלטרנטיבי הציע להפסיק את התרופות ונמצא אשם ברשלנות
מדי פעם עולות תביעות שונות הקשורות לדלקת מפרקים שגרונית, אחת המעניינות שבהן עניינה תביעת רשלנות שהוגשה נגד הומאופת ויועץ טבעוני שכחלק מהטיפול ההומאופתי דרש להוריד את נער מטיפול תרופתי ובעקבות זה מצבו התדרדר עד לרמה מסכנת חיים. הנער שסבל ממחלה רב מערכתית שכללה דלקת פרקים שגרונית שעיוותה את המפרקים ואף פגעה במערכות נוספות כמו העור, הכליות והלב. הנער טופל בבית החולים רמב"ם וכחלק מהטיפול קיבל תרופה קונבנציונלית, אך סבל מתופעות לוואי רבות שהשפיעו על התפתחותו. השימוש בתרופה מחייב שימוש רציף וחלק מהוראות נטילת התרופה אוסרות על הפסקתה הפתאומית ועל צורך במעקב רפואי העת הורדת המינונים. הורי הנער הסכימו לדרישתו של המטפל להפסיק את נטילת התרופה, אך מצבו של הנער הדרדר במהירות. ההורים דיווחו על מצבו באופן מפורט בכתב ובעל פה, ולמרות שעולה מהם בבירור הדרדרות הנער, שירד 15 ק"ג משקלו, עורו פרח והוא סבל מחום גוף גבוה, הוסיף המטפל לטעון שמצבו מוכיח את הצלחת הטיפול. כעבור שלושה חודשים ומתוך חשש לחייו הבהילו ההורים את בנם לבית החולים והוא אושפז עד שיצא מכלל סכנת חיים. לאחר הצלתו, החליטו ההורים לתבוע את המטפל האלטרנטיבי בתביעת רשלנות רפואית בבית משפט השלום וזה הרשיע את המטפל במעשה פזיזות ורשלנות והתחזות לרופא תוך עיסוק ברפואה. המטפל האלטרנטיבי הגיש ערעור למחוזי שנדחה ושוב לבית המשפט העליון שדחה גם הוא את הערעור בדבר רשלנות רפואית.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
