אחד הסיפורים היותר עצובים שמוקרם על פי קביעת בית המשפט באי אי איבחון מחלת מיקרוצפליה אצל ילדה מאומצת.
מיקרוצפליה מתארת מצב שבו היקף ראשו של האדם קטן יותר מהממוצע המתאים למינו ולגילו. לא למותר לציין כי ראשו של העובר גדל במהלך ההריון בהתאם להפתחות המוח. אשר על כן, תינוקות שנולדים עם מיקרוצפליה בדרך כלל סובלים מפיגורים מוטוריים וקוגנטיביים, אשר עשויים להתבטא באפילפסיה ובתסמונות נוספות. במרבית המקרים הגורם להיווצרותה של מיקרוצפליה הינו תורשתי (היינו, גן פגום המועבר לתינוק בתורשה), אולם ייתכן כי תיווצר מיקרוצפליה כתוצאה מפגיעה המתרחשת במהלך ההריון (למשל, אם האישה הנושאת את העובר בריחמה נוטלת סמים בזמן ההריון או סובלת מזיהומים כאלו ואחרים במהלך ההריון, עלול הדבר להביא להולדת תינוק הסובל ממיקרוצפליה).
לבית המשפט השלום בתל אביב הוגש כתב תביעה רשלנות רפואית מיקרוצפליה, אשר גולל מסכת אירועים מרתקת. התובעת הינה אם חד הורית אשר ביקשה לאמץ ילד. בשל העובדה שלא עמדה בקריטריונים הדרושים לאימוץ של ילד בישראל, פנתה לגורמים אחרים, אשר איתרו לה ברומניה ילדה שניתן לאמץ. בהמשך לכך, נפגשה התובעת עם הנתבע, רופא קופת החולים, כאשר במסגרת פגישה זו הוצג לה סיפור הרקע של הילדה והוסבר לה כי מדובר בתינוקת הנמצאת במצב רפואי תקין. לאור האינפורמציה האמורה, נסעה התובעת לרומניה ושבה עם ביתה המאומצת לישראל.
יום לאחר נחיתתה בארץ, פקדה התובעת את סניף "טיפת חלב" בחולון. בבדיקה שביצע הצוות הרפואי לתינוקת נמצא כי ראשה קטן מהממוצע. בשל כך, נשלחה התינוקת לביצוע בדיקת סי.טי. בראשה. ממצאי הבדיקה העלו כי התינוקת המאומצת סובלת משיתוק מוחין ומיקרוצפליה.
במסגרת כתב תביעת רשלנות רפואית מיקרוצפליה דנן טענה התובעת כי הרופא הנתבע לא ערך לתינוקת את הבדיקות הראויות עובר לאימוצה, לא עקב כראוי אחר התפתחותה ולא יידע את התובעת על כך שאין כל תיעוד רפואי אודות התינוקת. בכתב ההגנה שלל הנתבע כל אפשרות כי עסקינן במקרה של רשלנות רפואית וציין כי בדק את התינוקת ברומניה פעם אחת בלבד, בטרם אימצה אותה התובעת. לטענת הנתבע, בשל העובדה שבדיקת התינוקת נעשתה כשהייתה בגיל שלושה שבועות, לא היה אפשר לאבחן תסמינים המעידים על הנזקים מהם היא סובלת. לא זו אף זו, במהלך ניהול המשפט העיד הרופא כי הוא נטל מהתינוקת דם על מנת לבצע בדיקת דם בבית החולים, אשר העידה על ממצאים תקינים לחלוטין. אשר על כן, לטענתו, הוא אינו אחראי לנזקים הנטענים על ידי התובעת ובהמשך לכך הוא אינו אמור לפצותה בגינם.
בית המשפט קובע כי אין כל ספק שהתנהלותו של הרופא מהווה רשלנות רפואית מיקרוצפליה, ולו בשל העובדה כי ביסס את אבחנתו על נתונים שנמסרו לו בעל פה על ידי קרובי המשפחה שמסרו את התינוקת לאימוץ. בנוסף, אף הנתבע עצמו העיד במהלך המשפט כי הבדיקות שערך לתינוקת ברומניה נערכו בתנאים לא תנאים (בוצעו במתפרה וללא הציוד הרפואי הנדרש), אשר מהווים סטייה מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
לאור קביעותיו האמורות, פסק בית המשפט כי על הרופא הנתבע לפצות את התובעת בכארבעה מאות אלף שקלים בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות אותה רשלנות רפואית מצידו, אשר באה לידי ביטוי באי איבחון המיקרוצפליה בתינוקת המאומצת.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
