הפסיקה מכירה באירוע מוחי כעילה ל"פגיעה בעבודה", אולם לשם כך מספר תנאים צריכים להתקיים שאותם חשוב להכיר והם בעלי השלכה אדירה על עתידו הסוציאלי והכלכלי של האדם.
פגיעה בעבודה מוכרת ככזו כאשר היא עומדת בהגדרות חוק הביטוח הלאומי. באופן כללי כדי שתאונה תיחשב כפגיעה בעבודה יש צורך לעמוד בשני תנאים מצטברים (סעיף 79 לחוק): על התאונה להתרחש תוך כדי עבודה ובעקבות העבודה. אלא שישנם מקרים בהם לא ברור אם קיים קשר סיבתי הקושר בין הנזק עצמו ובין העבודה. אחד מהמקרים האלה הוא אירוע מוחי, בהנחה שאירע חלילה אירוע מוחי במקום העבודה (היינו התקיים התנאי הראשון), יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין התרחשותו של האירוע המוחי, או הלבבי, ואופי העבודה או התרחשות אירוע אחר הקשור בעבודה.
היום המודעות לקשר בין סטרס לאירוע מוחי גבוהה יותר מאשר בעבר, בעיקר לאור הצטברות עדויות מחקריות על קשר חזק בין השניים. אמנם המנגנון המדויק בו פועל הסטרס כטריגר עדיין נבחן, אולם ככל הנראה יש קשר ישיר בין אירועים סטרסוגניים, כגון התרגזות ולחץ שמובילות לעלייה בלחץ הדם, לאירוע מוחי. מקובל היום להניח כי סטרס הוא בין הגורמים המרכזיים לאירוע מוחי או לבבי.
לאורך לא מעט שנים מקרים, שבהם עלתה השאלה האם אירוע מוחי או לבבי שנגרמו עקב סטרס (ובעברית דחק) נחשב "פגיעה בעבודה", הניבו פסיקה לא אחידה של בתי הדין לעבודה. כל מקרה לרוב הוכרע לגופו בהתאם לחוות דעתו של המומחה שהעיד במשפט וכך במקרה בו העידו רופאים מומחים שלא ראו קשר סיבתי בין אירוע סטרס לאיורי מוחי או לבבי לא הוכרה פגיעה ולהפך. למעשה לא נוצרה פסיקה עקבית עד שהגיע פסק דין ששינה את פני הדברים.
התרחשות בעבודה כטריגר לאירוע מוחי או לבבי: הקשר הסיבתי
באחד מימי עבודתו של יהושע לב הוא קיבל שיחת טלפון לא שגרתית בעליל בה הודיע פקיד הבנק על הפסקת האשראי הבנקאי שהועמד לרשות העסק שלו, מהלך בעל השלכות כלכליות שליליות על העסק שלו. לאחר השיחה החל יהושע להרגיש ברע וחש כאבים בצדו השמאלי שכללו את גרירת רגל שמאל. הוא סירב ליחס לזה משמעות ולהיבדק או להתפנות לבית החולים. לאחר מספר ימים בהם לא חל שינוי במצבו, הוא פנה לבית החולים שם התברר שלקה באירוע מוחי.
התביעה שהגיש יהושע לביטוח לאומי להכרה באירוע כפגיעה בעבודה נדחתה בתואנה כי לא הוכחה התרחשותו של אירוע חריג בעבודה שיש בו לגרום לאירוע לבבי או מוחי. יהושע, שהרגיש שלא נעשה עמו דין צדק, הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. למרות העמדות החלוקות בנושא, החליט בית הדין למנות מומחה בתחום הנוירולוגיה כדי לקבוע אם יש קשר סיבתי בין אירוע הסטרס בעבודה והאירוע המוחי.
המומחה אישר שהאירוע המוחי התרחש בסמיכות לשיחת הטלפון, אולם טען כי אין קשר בין השיחה לאירוע המוחי ואף טען שהאסכולה המרכזית בנוירולוגיה, שהמומחה נמנה עליה, לא רואה שום קשר בין אירוע סטרס לאירוע מוחי. המומחה הוסיף כי הגורמים לאירוע המוחי בו לקה יהושע קשורים להיותו מעשן כרוני הסובל מעודף משקל ומיתר לחץ דם. לאור חוות הדעת לא הוכר האירוע המוחי כפגיעה בעבודה ונדחתה תביעתו של יהושע. בית המשפט אף סירב לבקשת המערער למינוי מומחה אחר, זאת למרות שטען כי האסכולה הרפואית ממנה בא המומחה אינה מקובלת ברפואה.
יהושע ערער לבית הדין הארצי לעבודה וזה החליט לראות בתיק מקרה מבחן ולמנות מומחה נוסף שתפקידו יהיה גם לבדוק את קיומן של אסכולות רפואיות נוספות וגם אם קיים קשר בין לחץ נפשי קיצוני לאירוע מוחי. מסקנותיו של המומחה שמונה, פרופ' רכס, העלו כי אכן יש אסכולה רפואית הרואה בסטרס טריגר (הגורם הדק) לאירוע מוחי והיא אף האסכולה הרפואית הרווחת וכי יש לבחון את הקשר הסיבתי בכל מקרה לגופו.
לאחר בדיקה מעמיקה מצא המומחה כי אכן קיימת אסכולה נוספת אשר בהתאם למחקרים עדכניים מצאה כי מצב של דחק נפשי ועליה בלחץ הדם עלולים להוות טריגר (גורם הדק) לאירוע מוחי, אך הוסיף וציין כי יש לבדוק כל מקרה לגופו וכי במקרה של יהושע אין ספק כי הסמיכות בין האירועים מעידה על הקשר ולכן שיחת הטלפון שעוררה סטרס שגרם לאירוע המוחי היתה בגדר פגיעה בעבודה.
בית המשפט פסק: האסכולה שמקשרת בין אירוע סטרס לאירוע מוחי היא העדכנית ביותר
ביהמ"ש קיבל את דעתו של פרופ' רכס וקיבל את ערעורו של יהושע. יותר מזה קבע בית המשפט כהנחיה לבתי הדין האזוריים כי בכל מקרה בו עולה שאלת קיום קשר סיבתי בין אירוע סטרס ואירוע מוחי יונחה המומחה מטעם בית הדין לחוות דעתו של פרופ' רכס, גם כדי למנוע טענה שהאסכולה שגורסת שאין קשר בין הדברים היא אסכולה רפואית יחידה. עוד ציין בית המשפט בהן שתי גישות סותרות על בית המשפט להעדיף את הגישה המיטיבה עם הנפגע.
למרות האמור, חשוב לזכור שלא כל אירוע מוחי המתרחש במהלך העבודה ייחשב כתאונת עבודה. מן הצד השני, בהחלט ייתכנו מקרים בהם אירע אירוע מוחי שלא בשעות העבודה ובכל זאת יוכר כתאונת עבודה, היות ולעתים אירוע מוחי יתרחש מספר שעות לאחר האירוע שהיה הטריגר (הגורם המשפעל) לסטרס.
מכיוון שלהכרה כפגיעה בעבודה יש חשיבות רבה מבחינה כלכלית וסוציאלית לעתידו של אדם, ובוודאי במקרים של אובדן כושר עבודה, יש חשיבות להתייעצות עם עורך דין המתמחה בתחום להערכת המצב.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
