מדריך מקצועי בתובענות ייצוגיות לציבור הצרכנים

תביעות ייצוגיות רבות מוגשות בשנים האחרונות לבתי המשפט ברחבי הארץ. נכון יותר לומר כי מוגשת בקשות רבות לאישורן בתור כאלו, שכן על פי הוראות הדין נדרש תחילה אישור של הערכאה השיפוטית הרלבנטית לדיון בתובענה בהליך ייצוגי שכזה.

בקשות לאישור תביעות ייצוגיות עניינן על פי רוב בעוולות צרכניות או ציבוריות שנגרמו לציבור רב של אנשים שמעוניין להביא את אותו מעוול לדין באמצעות מנגנון משפטי ייחודי זה. הליכים אלו הנם מקור מצוין להוצאת הצדק לאור, אך גם מנגנון שיש להתייחס אליו במסורה. קרי, הואיל והגשת תביעות בהליך ייצוגי יוצרת לכשעצמה נזק לגוף נגדו מוגשות הבקשה, בחינת עילות התביעה לרבות תום הלב של התובע הייצוגי ובא כוחו נבחנים ביתר שאת.

הרעיון שעומד מאחורי תביעה ייצוגית

מדובר בעיקרה תביעה המוגשת בשם קבוצה של תובעים ובמהותה רצונה בפסיקת פיצוי לכלל חברי הקבוצה. המטרה בהגשת התביעה בדרך זו היא לא אחת. ישנן מטרות רבות. אחת ממטרות ההליך היא להביא למצב בו לא יוכל גוף לבצע עוולה "קטנה" לכל אדם, עוולה אשר אם מסתכלים עליה במובן הרחב הציבורי, מסתכמת בסכומים גבוהים שאינם קטנים כלל וכלל. תביעה ייצוגית גם נועדה לאפשר ולעודד צרכן לתבוע בשל עוולה "קטנה" שכן במסגרת חוק התובענות הייצוגיות, ככל ואותה תביעה מתקבלת יזכה הצרכן שיזם את הגשתה בגמול מיוחד, שאינו קשור דווקא בגובה העוולה הספציפית שנגרמה לו, שכאמור לרוב היא "קטנה".

תביעה ייצוגית היא למעשה התביעה עצמה, אולם טרם מגיעים לשלב הדיון בה יש צורך כאמור על פי חוק התובענות הייצוגיות להגיש בקשה לאישור הדיון בה כהליך ייצוגי. כוונה היא שיש צורך לעמוד במספר תנאים שרק אם אלו יתקיימו אז יאשר בית המשפט את ניהול התביעה באופן זה.

כלי משפטי שיש לנהוג בו בזהירות

חשוב להבין, תביעות ייצוגיות הן כלי נשק לא קונבנציונאלי, המוגדר על ידי בתי המשפט כ"רימון" של ממש. לכן, כאשר מוגשת בקשה לאישור בתובענה כבהליך ייצוגי חשוב לוודא כי אלה מבוססות דיו, וכי טרם הגשתה נעשה כל הבירור העובדתי, הראייתי והמשפטי המתאים לנסיבות המקרה. כך לדוגמא, הגשת בקשה בטענה להטעיה, כאשר אין כל מדד ו/או ראיה ו/או פרסום ממנו ניתן להסיק על קיומה הן טעות. על מנת להוכיח הטעיה לדוג', לא די ב"הרגשה שמטעים אותי" או בכך ש"אצלי הם טעו ולכן הם מטעים". יש צורך בראייה של ממש. לדוג', הליכים בהם מוצג פרסום של חברה אשר בפועל ניתן לצרכנים דבר אחר מזה המפורסם, מבוססות יותר מהגשת בקשות בטענה שהובטח דבר בע"פ, ולו מפאת שהבטחה בע"פ יכולה להיות ספציפית, אישית, ולאו דווקא להיות קשורה עם קבוצה רחבה. כמו כן, הבטחה בע"פ ניתנה לפרשנויות שונות ורחבות הרבה יותר ממודעת פרסום ברורה המוצגת בפני בית המשפט.

התנאים לאישור ההליך כייצוגי

התנאים לאישור הדבר מפורטים בחוק. תנאי אחד הוא שלתובע הייצוגי (המבקש) תהיה עילת תביעה אישית נגד מי שמבקשים לאשר נגדו דיון בהליכים משפטיים כייצוגיים. בהמשך קיימים תנאים נוספים כמו שהגשת התביעה צריכה להיות הדרך הנכונה והראויה לדון במקרה הספציפי. ייתכנו מקרים שהגם ונעשתה עוולה גדולה לציבור צרכנים גדול, עדיין אותה תביעה לא ראויה להידון בתור תביעה ייצוגית.

תנאי נוסף לדוג' דורש מהתובע הייצוגי להיות תם לב, כלומר שרצונו נובע אכן מעוולה שנעשתה ולא מכל סיבה אחרת (אינטרס כלכלי/עסקי חבוי וכיו"ב).

ישנם תנאים נוספים שיש לעמוד בהם אם מעוניינים להגיש הליך משפטי בדרך מיוחדת זו, ולכן אנו ממליצים כי בכל מקרה בו אתם סבורים כי גרמו לכם עוולה שמתאימה להידון כייצוגית, לפנות למשרד עורכי דין הבקיא בתחום. פנייה שכזו חשובה שכן ההליכים דורשים הכנה ועבודה רבה, וכן, לצד הסיכויים קיימים תמיד גם סיכונים. אבל כל אלו צריכים להיבחן בהתאם לנסיבות ולאותה תביעה ייצוגית פוטנציאלית אשר נבחנת. מכל מקום, אין ספק שמנגנון זה היה דרוש, וגם בפועל – הוא גורם למניעת עוולות ציבוריות וצרכניות, ומהווה מגן לצרכנים בדיוק כפי שהוא מהווה תמרור אזהרה ברור לכל גוף ציבורי וצרכני.

פנקס התובענות הייצוגיות

ישנן דוגמאות שונות של בקשות לאישור תביעות כייצוגיות, וניתן פשוט להיכנס לפנקס התובענות הייצוגית ולקרוא אודות תביעות שהוגשו, לרבות פשרות שהושגו במהלכן. נציין כי קיימת חשיבות בעדכון הפנקס המתנהל בהתאם להוראות הדין.

ראשית, כצרכנים נוכל לראות אם הליך מסוים שנפתח רלבנטי גם לנו (אולי אנו במסגרת אותה הקבוצה ואז נוכל לעקוב או אף להודיע כי איננו מוכנים להיכלל בקבוצה), וכן נדע אם תביעה ייצוגית כלשהי הוגשה או לא (רלבנטי ככל שאנו נבקש לפעול להגשת הבקשה). בהקשר זה יאמר כי בקשה שהוגשה, הרי שאם תוגש בקשה נוספת באותו הנושא אך במועד מאוחר אליה, סביר להניח כי לא תידון (ישנם סעיפי חוק רלבנטיים למצב כזה). בכל מקרה, אין ספק כי הציבור מודע כיום יותר להגשתן של תביעות אלו דבר אשר אמור בסופו של יום למנוע עוולות צרכניות ובאופן אוטופי – להביא לעולם עסקי כלכלי וצרכני הוגן.

דוגמאות להסדרי פשרה ופסקי דין

בתקשורת דווחו בשנים האחרונות הסדרי פשרה רבים שהושגו בניהול תביעות ייצוגיות.

נתחיל בסיקור תביעה שהוגשה נגד חברת ביטוח בטענה כי זו מטעה את מבוטחיה, באשר לא מפרטת בפוליסת ביטוח הרכב המקיף, כיצד היא מחשבת את תגמולי הביטוח במקרה של אובדן מוחלט לרכב. אותה תביעה נגד חברת הביטוח בסיסה היה בהנחיית המפקח על הביטוח שחייב חברות ביטוח לציין את דרך החישוב המלאה. לאחר הגשת אותה תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה חברת הביטוח תעניק למבוטחיה חודש חינם בביטוח מקיף, וכן תשלם לתובע הייצוגי 60,000 ₪ ולבא כוחו 220,000 ₪ בתוספת מע"מ.

פשרה נוספת במהלך תביעה ייצוגית נגד חברת טלפוניה ידועה, עניינה היה בכך שהייתה תקלה כללית בקווי הטלפון ולקוחות לא יכלו היה לחייג במשך למעלה מ – 36 שעות. הפשרה שהוסכם עליה במסגרת ניהול אותה תביעה בהליך ייצוג נגד חברת הטלפוניה היא שהחברה תפצה את לקוחותיה בתא קולי חינם לשנה או בקו נוסף ללא דמי מנוי לשנה שלמה, וכן תשלם לתובע הייצוגי 50,000 ₪ ולבאי כוחו 120,000 ₪.

לאחרונה אף ניתן פסק דין בתובענה ייצוגית שנוהלה כנגד חברה אשר שיווקה חיתולים פגומים, מבלי לפצות את ציבור הצרכנים כמצופה וכנדרש. בתום הליכים משפטיים מורכבים שנמשכו כ-8 שנים, נקבע כי החברה פעלה ב"שיטת מצליח" בכך שלא גילתה לציבור אודות פגם בחיתולים, הטעתה את הצרכנים, התרשלה כלפיהם וגרמה להם לנזקים ולעוגמת נפש. בפסק הדין חויבה חוגלה לפצות את הציבור בסך מינימלי של כ-16 מיליון ש"ח, וכן בגמול מיוחד לתובע המייצגת ושכר טרחה לבאי כוחה בסך כולל של כ-3.6 מיליון ש"ח.

סיכום

כפי הניתן לראות, ניהול הליכים מוצדקים אלו נגד גוף מסחרי או צרכני עשוי להביא לתוצאות לפיהן חברי הקבוצה זוכים לפיצוי, וכן התובע הייצוגי זוכה לגמול ראוי. תביעה נגד תאגידים וגופים שכאלה הינה ראויה כאשר יש בסיס לה. אין לפעול בהינף יד בנושא זה אלא לשקול בכובד ראש טרם הגשת תביעה ייצוגית נגד מאן דהוא. בכל מקרה בו אתם סבורים כי יש מקום לבחון מקרה כמתאים להידון בהליך ייחודי זה, פנו טרם לכך למשרד עורכי דין העוסק בתחום ובדקו את עילת התביעה שלכם.