מחלת סרטן של חולה אובחנה באיחור של חמישה חודשים

כשלים וטעויות מתרחשים למרבה הצער גם במחלקות האונקולוגיות השונות במדינת ישראל. בכתבה הבאה תוכלו להתרשם ממקרה של טיפול רפואי בתחום האונקולוגיה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט. 

טיפול אונקולוגי

למרבה הצער, כמעט ואין בישראל מי שלא קשור לאדם החולה בסרטן. גם צופיה אלפי, לקתה באחת ממחלות הסרטן, והיא הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד קופת החולים מאוחדת, בה הייתה חברה. עוד בטרם נתבררה הסוגיה בבית המשפט, נפטרה צופיה, אך התביעה בשמה נמשכה. לפני שנפרוש את פרטי המקרה, נקדים מספר מילים לגבי מחלות הסרטן.

כאשר תאי הגוף שלנו מתחלקים, מסיבה זו או אחרת, בתדירות גבוהה ובאופן לא תקין, יכול להיווצר בגוף גידול, המשתלט על איברים סמוכים ומפריע להם לתפקד. לכלל המחלות הנובעות מתופעה זו, של התרבות תאים בלתי סדירה, ניתן השם סרטן. הענף הרפואי העוסק בחקר מחלות הסרטן והטיפול בהן, הוא האונקולוגיה, כאשר מרבית האונקולוגים, אינם נוטלים חלק בניתוחים עצמם, אך הם עומדים בקשר מתמיד עם הרופא המנתח, על מנת לעקוב אחר יעילות הטיפולים ומצבה של המחלה.

תביעה: איחור ניכר באבחון הסרטן

באוגוסט 2004, כחודש וחצי בלבד לאחר שילדה צופיה את בנה הרביעי, אובחן כי היא סובלת מסרטן השד. לטענת התביעה, התלוננה צופיה בפני הרופא במהלך ההיריון מספר פעמים, כי קיים גוש בשד השמאלי שלה, אך הרופא ענה כי הדבר קשור להיריון, ולא הפנה אותה לבדוק את הנושא. לאחר ההיריון, הלכה צופיה לרופאת המשפחה, ומשם המשיכה לבדיקות שונות אצל מספר רופאים, עד שעברה ביופסיה בבית החולים, ונתברר כי הוא סובלת מגידול סרטני בשד השמאלי שלה. צופיה עברה ניתוח לכריתת שד שמאל, אך כעבור שנה אובחנו אצלה גרורות מוחיות, ושנתיים מאוחר יותר, היא נפטרה.

טענת התביעה הייתה כי המחלה נתגלתה באיחור של חמישה חודשים, עקב רשלנות רפואית מצד רופאי קופת החולים, מה שהפחית את סיכויי ההחלמה של צופיה באופן ניכר. מנגד, טענה קופת החולים, כי הטיפול בצופיה היה בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת, ולא הייתה כל רשלנות רפואית מצד רופאיה. מעבר לכך, נטען, כי מדובר היה בגידול בעל מאפיינים אלימים, ועל כן גם גילוי מוקדם יותר של המחלה, לא היה מונע את התוצאות המצערות.
בית המשפט קיבל את גרסת התביעה, שצופיה התלוננה על גוש בשד השמאלי שלה בפני הרופא כבר בחודש הרביעי להריונה. כמו כן קבע בית המשפט, כי העובדה שצופיה לא הופנתה להמשך טיפול בנושא מהווה הפרה של חובת הזהירות כלפיה מצד קופת החולים, וכתוצאה מהפרה זו נגרם העיכוב הארוך באבחון המחלה.

בית המשפט בחן את חוות דעת המומחים בשאלה האם גילוי מוקדם יותר של המחלה, היה יכול להשפיע על סיכויי ההישרדות של צופיה, ומסקנתו הייתה, שמאפייני הגידול השתנו בתקופה זו, וממילא גם פחתו סיכוייה של צופיה לשרוד. אמנם, לאור אופייה האלים של המחלה, הניח בית המשפט, כי בכל מקרה חייה של צופיה היו מגיעים לקיצם, אך הוא קבע כי הרשלנות הרפואית מצד הרופא קירבה את הקץ, ובהתאם לכך הוא ניגש לבחון את נושא הפיצויים.

בית המשפט קבע, כי על קופת החולים לשלם פיצויים בגין מספר ראשי נזק אשר נגרמו לצופייה ולבני משפחה, ובסך הכול העמיד את סכום הפיצויים על כמיליון שקלים.

תא (י-ם) 8155/06