פיצוי בשל אי אבחון שבר בלסת של ילדה שנפלה מאופניים

בית המשפט קבע שרופא שיניים של קופ"ח כללית שטיפל בילדה שנפלה מאופניה ונחתכה בסנטרה, התרשל בכך שגם לא אבחן שהיא סובלת משבר בלסתה עקב התאונה.

איחור באבחון שבר בלסת

רכיבה על אופניים הפכה להיות פופולארית יותר ויותר בשנים האחרונות, הן בקרב מבוגרים והן בקרב בני נוער. אולם, למרבה הצער, לא מעט רוכבים גם נחבלים תוך כדי הרכיבה, וזאת כפי שאירע גם לרוכבת צעירה בת 8, שנפלה מאופניה ונחתכה בסנטרה.

לאחר התאונה, טופלה הילדה על ידי רופא כללי של קופ"ח כללית, שתפר את החתך בסנטרה. כעבור 5 ימים היא הגיעה לרופא שיניים של הקופה, שטיפל בשן הקדמית שלה, שנחבלה אף היא עקב הנפילה. כעבור 3 שנים, עברה הילדה צילום פנורמי בעקבות בדיקה אורתודנטית, ואו אז התגלה לראשונה שהיא גם סובלת משבר בלסת שלה, בעטיו היא נאלצה לעבור שני ניתוחים, האחד כעבור חצי שנה, והשני כעבור 10 שנים.

כאשר הילדה בגרה, היא הגישה תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח כללית בטענה שרופא הקופה הכללי שטיפל בה מייד לאחר התאונה התרשל בכך שלא הפנה אותה לביצוע צילום פנורמי לאבחון השבר בלסת, וזאת למרות שהיה עליו לחשוד בכך לאור הפגיעה בסנטרה. לטענתה, הרשלנות באבחון השבר בלסת גרם לחוסר סימטריה קשה בפניה, ולצורך לעבור שני ניתוחים שיכלו להיחסך ממנה אם השבר היה מאובחן במועד.

קופ"ח כללית התגוננה בטענה שחלק ניכר מהנזקים שנגרמו לילדה נבעו מנפילתה מהאופניים ולא מהרשלנות הנטענת. בנוסף, הקופה גם הגישה הודעת צד ג' כנגד הוריה של הילדה, בטענה שיש לייחס להם אשם תורם מאחר שהם לא הביאו אותה לטיפול רפואי ב-3 השנים שלאחר נפילתה, למרות שהיא סבלה מבעיות שונות בלסתה, וזאת תוך הפרת חובתם כהורים לפקח ולהשגיח עליה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

האם היה על רופא סביר לחשוד בקיומו של שבר בלסת אצל הילדה?

סלע המחלוקת בין הצדדים עסק בשאלה האם רופא סביר שבודק ילדה בת 8 שנפלה מאופניה ונחבלה בסנטרה, היה צריך גם לחשוד בקיומו של שבר בלסת שלה.

שני הצדדים הגישו חוו"ד רפואיות לצורך המענה על שאלה זו, אלא שהמומחה מטעם הילדה היה רופא שיניים בבד, בעוד שרק המומחה מטעם הקופה היה כירורג של פה ולסת. בנוסף, המומחה מטעם הילדה כלל לא התייחס לשאלת האחריות, אלא רק לשאלת הנזק.

המומחה מטעם הקופה קבע בתחילה בחוות דעתו שלא ניתן היה לחשוד בקיומו של השבר בלסת לאחר התאונה, מאחר שגם רופא השיניים שטיפל בילדה לאחר התאונה לא איבחן את השבר בלסת, דבר שמעיד על כך שלא היו סימנים קליניים שהעידו על קיומו של השבר באותה עת.

אולם, בחקירתו הנגדית בבית המשפט, אישר המומחה מטעם הקופה והודה שהידע הרפואי שקיים בנושא אכן מכיר בכך שמי שנופל מאופניו ונחבל בסנטרו יכול גם לסבול משבר בלסתו, וכי לילדים יש קושי להסביר את תלונותיהם ביחס למבוגרים, ועל כן יש להקפיד יותר לגביהם בעת ביצוע הבדיקה הקלינית, ולבצע בנוסף גם בדיקות הדמייה.

בית המשפט קבע כי תשובותיו של המומחה מטעם הקופה דווקא מבססות ומוכיחות את התרשלות הקופה לגבי הטיפול בילדה, מאחר שעולה מהן שרופא הקופה שטיפל בילדה לאחר התאונה היה צריך לבצע בה בדיקת קלינית לאבחון השבר או שלילת קיומו, או לפחות להפנות אותה לבדיקת רופא שיניים או כירורג פה ולסת, שכבר היו מאבחנים אותו. ומשהדבר לא נעשה ע"י רופא הקופה, מכאן שהקופה התרשלה בכל הנוגע לטיפול בילדה.

היקף הנזק והפיצויים בגינו

לאחר שבית המשפט קבע שהקופה התרשלה בטיפול בילדה, הוא פנה לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין התרשלות הקופה לנזק שנגרם לילדה.

בית המשפט קבע שבעניין זה יש להפריד בין נזקי התאונה כשלעצמה לבין נזקי האיחור באבחון השבר בלסת, אולם הוא גם קבע שאף אחת מחוו"ד של המומחים משני הצדדים לא הפרידה בין הנזקים הללו. תחת זאת, הן התייחסו רק לסוגיות בדבר חוסר הסימטריה בפנים שנותרה לילדה לאחר התאונה, ולהגבלה בתנועות הלסת התחתונה שלה.

המומחה מטעם הילדה ערך את חוות דעתו לגביה לפני שהיא עברה את הניתוח השני, וקבע שלילדה נוצרה חוסר סימטריה בפניה, וכי עליה לעבור ניתוח לתיקונה שלפי תוצאותיו ניתן יהיה לקבוע האם יש לה נכות בנושא זה. בנוסף הוא קבע לה 10% נכות צמיתה בגין הגבלה בתנועת הלסת.

לעומת זאת, המומחה מטעם הקופה ערך את חוות דעתו לאחר שהילדה כבר עברה את הניתוח השני, וקבע שלא נותרה לה כל נכות בגין חוסר סימטריה בפנים. מאחר שחוות דעתו נערכה לאחר הניתוח השני, בניגוד לחוות דעת המומחה מטעם הילדה, העדיף בית המשפט את חוות דעתו של המומחה מטעם הקופה בעניין זה.

בית המשפט גם העדיף את קביעתו של המומחה מטעם הקופה לעניין ההגבלה בתנועת הלסת, לפיה נותרה לילדה נכות צמיתה של 5% בלבד בשל כך, וזאת מאחר שהוא מתמחה בכירורגית פה ולסת, בעוד המומחה מטעם הילדה הינו רק רופא שיניים, שאף הודה שאינו עוסק בטיפול בשבר בלסת. עם זאת, המומחה מטעם הקופה גם הדגיש שלנכות זו אין כל משמעות פונקציונאלית, ועל כן בית המשפט קבע שאין לתובעת כל נכות תפקודית בגינה.

בסיכומו של דבר, נקבע שלתובעת מגיע פיצוי כולל בסך של 48,000 ₪, וזאת בעיקר בגין כאב וסבל.

בית המשפט גם דחה את הודעת צד ג' של הקופה כנגד הוריה של התובעת, לאחר שהתקבלה טענת המומחה מטעם הקופה לפיה לפעמים לאנשים הקרובים לניזוק קשה לשים לב לשינויים הפיזיים ההדרגתיים שמתרחשים בו עקב החבלה שנגרמה לו.

[ת"א (י-ם) 56621-02-15 ש.כ. נ' שרותי בריאות כללית]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך