אנצפלופתיה הינה פגיעה מוחית שנוצרת עקב הצטברות רעלים במח, אשר גורמים להרס רקמת המח וניוונה. על המחלה והפיצויים שניתן לקבל במקרה של אי אבחונה במועד, בכתבה שלפניכם.
מה זה אנצפלופתיה?
מדובר בתסמונת שנגרמת כאשר הכבד איננו מפרק כראוי רעלים שמצטברים בגוף, או כאשר הדם "עוקף" את הכבד ולא עובר סינון דרכו.
כתוצאה מכך מגיע למח דם שאיננו מסונן על ידי הכבד, דבר שגורם להצטברות רעלים במח אשר פוגעים בו.
תופעה זו מתרחשת בדרך כלל אצל חולים בשחמת הכבד שגרמה להם לאי ספיקת כבד, או כתוצאה מאי ספיקת כבד אקוטית שאיננה קשורה למחלת כבד כרונית.
אנצפלופתיה פוגעת בתפקוד המוחי, וגורמת לבלבול, חוסר התמצאות, שינויים במצב הרוח, ההכרה, והאישיות. כשהבעיה מחמירה, היא עלולה לגרום לבצקת מוחית ואף לנזק מוחי קבוע, עד כדי הרניאציה עקב עליית הלחץ התוך גולגולתי, ואף קומה. בדרך כלל היא לא גורמת למוות, אולם ישנם מקרים שבהם היא עלולה לגרום גם לכך.
גורמים
כאשר הכבד פועל באופן תקין, הוא יודע להפוך חומרים רעילים שנמצאים בגוף – בין אם הם מיוצרים בתוך הגוף ובין אם הם מגיעים אליו באופן חיצוני – לחומרים שאינם רעילים, אשר מופרשים מהגוף דרך השתן.
אולם, כאשר הכבד פגוע ואיננו מתפקד כראוי, או כאשר מסיבה כלשהי הדם שזורם בגוף איננו עובר דרכו ולכן גם איננו מסונן באמצעותו, הרעלים הללו מצטברים בגוף וגורמים לפגיעה במערכותיו השונות, ובמיוחד במח.
רעלים אלו כוללים בעיקר אמוניה ברמות גבוהות. האמוניה נוצרת בגוף באופן טבעי במהלך תהליך פירוק החלבונים, במסגרתו הכבד מסייע להפיכתה לחומר פחות רעיל בשם אוריאה (שתנן), שמופרש מהגוף באמצעות השתן. אולם, אם האמוניה לא הופכת לשתנן, היא לא מפונה מהגוף וממשיכה להצטבר ברמות גבוהות במחזור הדם. כתוצאה מכך היא פוגעת במערכות הגוף, ומגיעה גם למח, שם היא מתניעה שרשרת תהליכים שבסופו של דבר משבשים את פעילותו התקינה.
הגורמים השכיחים ביותר להיווצרות אנצפלופתיה הינם כאמור שחמת הכבד שגרמה לאי ספיקת כבד (כ-70% מהחולים בשחמת הכבד סובלים במידה כלשהי מאנצפלופתיה), או אי ספיקת כבד אקוטית שאיננה קשורה למחלת כבד כרונית.
בנוסף, היא עלולה להיווצר עקב צריכה מופרזת של אלכוהול, הפטיטיס מסוג B או C, מחלות בדרכי המרה שפוגעות גם בכבד, מחלות אוטואימוניות, מחלות מטבוליות תורשתיות, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב שגורמת להצטברות דם בכבד, ועוד.
במקרים מסוימים היא עלולה להיגרם עקב שילוב של מחלת כבד כרונית עם מצב זמני שגורם לעליה חריפה ברמות האמוניה בדם, כגון צריכה מופרזת של חלבונים, דימום במערכת העיכול, כשל כלייתי, זיהומים, צריכה מופרזת של תרופות לשינה, תרופות הרגעה, חוסר איזון של המלחים (אלקטרוליטים) בדם, ועוד.
תסמינים
התסמינים הראשוניים של אנצפלופתיה כוללים שינויים מנטליים, כגון בלבול קל, ירידה בכישורי הריכוז, השיפוט, והזיכרון, שינויים במצב ההכרה, ושינויים במצב הרוח והאישיות.
ככל שהבעיה מחמירה, הבלבול הקל כבר הופך לבלבול כבד, שכולל חוסר התמצאות בזמן ובמקום, ובנוסף עלולים להופיע גם פרכוסים, תנועות ידיים בלתי רצוניות או איטיות ומגושמות, דיבור איטי ולא מובן, וריח רע מהפה. במקרים חמורים במיוחד האנצפלופתיה גם גורמת לקומה (תרדמת עמוקה), ואף מוות, חלילה.
תסמיני האנצפלופתיה יכולים להופיע באופן חריף בגלל הפרעה ספציפית ולחלוף, או להתפתח כחלק ממחלת כבד כרונית ולהחמיר באיטיות.
נהוג לדרג את חומרת תסמיני האנצפלופתיה לארבע דרגות:
- דרגה 1: החולה ישנוני ומאבד ריכוז.
- דרגה 2: החולה סובל מאי שקט פסיכו מוטורי ואסטריקסיס (רעד) בכפות ידיים.
- דרגה 3: החולה נמצא במצב של כמעט קומה, אך עדיין מגיב לגירוי וורבלי. לעיתים מופיעים גם תסמינים אפילפטיים.
- דרגה 4: קומה (תרדמת עמוקה).
אבחון
אבחון תסמונת האנצפלופתיה נעשה על ידי מספר מבחנים שנערכים לחולה כדי לבחון את מצבו הקוגניטיבי, באמצעות ביצוע פעולות כגון ציור כוכב, חיבור מספרים לפי הסדר בקו, ועוד; בדיקות הדמיה של המח כגון CT או MRI; וכמובן בדיקות דם.
בדיקות הדם כוללות בעיקרן בדיקת תפקודי כבד בדם, בדיקת רמות אמוניה, קריאטינין, ושתנן בדם, בדיקת רמות האלקטרוליטים בדם, וספירת דם לזיהוי אנמיה.
טיפול
אנצפלופתיה הינה תופעה מסוכנת אשר מוגדרת כמצב חירום שמחייב אשפוז בבית החולים. הטיפול במי שלקה באנצפלופתיה נעשה לפי הגורם שהביא להיווצרותה ודרגת חומרת תסמיניה. עיקר הטיפול מבוסס על מתן תרופות שתורמות להאטת קצב ייצור האמוניה בגוף ולפינויה המהיר מהגוף, בעיקר אנטיביוטיקה וחומרים משלשלים.
למשל, במקרה בו האנצפלופתיה נגרמה עקב דימום במעיים, יש לפעול מיידית לעצירת הדימום, לרוקן את המעיים משאריות דם בעזרת משלשלים, ולהרוג את חיידקי המעיים שמייצרים את האמוניה בעזרת אנטיביוטיקה מסוג נאומיצין.
כאשר מצב החולה מחריף ומגיע לדרגות 3 או 4, בהן הוא נמצא בסיכון לחסימת נתיבי האוויר שלו עקב ירידה בתפקוד הרפלקסים שלו, יש לתת לו גם טיפול נשימתי תומך ולשמור על לחץ דם תקין שלו.
סוגי אנצפלופתיה מוחית
ישנם סוגים שונים של אנצפלופתיה מוחית, ביניהם אנצפלופתיה ע"ש ורוניקה ואנצפלופתיה מיטוכונדריאלית, עליהם יוסבר להלן.
אנצפלופתיה ע"ש ורוניקה
אנצפלופתיה ע"ש ורוניקה נוצרת עקב מחסור חמור בתיאמין (ויטמין B1), שלרוב נגרם עקב אלכוהוליזם או צריכה מופרזת של אלכוהול, הקאות חמורות, או חסר כרוני של תיאמין שהחריף.
אנצפלופתיה ע"ש ורוניקה מהווה אף היא מצב חירום שמחייב טיפול מיידי, באמצעות מתן עירויים של תיאמין, כדי למנוע את החמרת התסמינים והגעתם לתרדמת או חלילה מוות. עם זאת, ישנם מקרים שבהם נותר לחולה נזק מוחי תמידי על אף הטיפול שניתן לו.
אנצפלופתיה מיטוכונדריאלית
אנצפלופתיה מיטוכונדריאלית Mitochondrial encephalopathy)- (MELAS נוצרת עקב פגם מטבולי שנגרם כתוצאה מפגם גנטי בדנ"א המיטוכונדריאלי של החולה.
אנצפלופתיה מיטוכונדריאלית גורמת לסוג מסויים של דמנציה, ומתבטאת בנוסף גם בכאבי ראש, מחלות שריר שמאופיינות בהצטברות של חומצה לקטית בדם, והתקפי שיתוק זמניים, דמויי שבץ.
המחלה עלולה לתקוף אנשים בגילאים שונים, אולם מרבית הסימפטומים נצפים אצל צעירים מתחת לגיל 20.
מהם הפיצויים שניתן לקבל בגין אי אבחון אנצפלופתיה בזמן
במקרים בהם אבחון האנצפלופתיה לא נעשה בזמן, כי אם באיחור משמעותי, שגם גרם לנזק לחולה, יש לבדוק את נסיבות המקרה כדי לבחון האם אי האבחון בזמן היווה רשלנות רפואית.
ככלל, כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח את קיומם של שלושה רכיבים עיקריים: התרשלות מצד הגורם המטפל, גרימת נזק רפואי לחולה המטופל, וקיומו של קשר סיבתי בין השניים, קרי בין ההתרשלות מצד הרופא ובין הנזק שנגרם למטופל (כלומר, יש להוכיח שהנזק שנגרם למטופל אכן אירע עקב התרשלות הרופא ולא עקב סיבה אחרת, כגון בעיות רפואיות אחרות של המטופל, וכדומה).
השאלה האם הרופא המטפל אכן התרשל וטעה נבדקת בהתאם למבחן שגובש בפסיקה ולפיו כיצד היה פועל "הרופא הסביר" בנסיבות המקרה.
מבחן זה משקף הלכה למעשה את הסטנדרט לפיו היה מצופה מרופא ממוצע לפעול בנסיבות דומות, וכל זאת בהתבסס על הנורמות המקובלות באותה עת בעולם הרפואה, ידע רפואי עדכני שנתמך בספרות המקצועית, ונסיון מקצועי קודם.
במקרים בהם בדיקת נסיבות המקרה מובילה למסקנה לפיה אי האבחון בזמן של האנצפלופתיה היווה לכאורה רשלנות רפואית, יש מקום לשקול הגשת תביעת פיצויים בגינה.
הפיצויים בגין תביעת רשלנות רפואית, ולמעשה בגין כל תביעת נזקי גוף, נחלקים בעיקרם לשני סוגים: פיצויים בגין נזקים ממוניים ופיצויים בגין נזקים לא ממוניים.
פיצויים בגין נזקים ממוניים
ראשי הנזק הממוניים עוסקים בנזקים כספיים שנגרמו לחולה עקב הטיפול הרשלני שניתן לו, אותם ניתן לחשב באופן מתמטי פשוט. נזקים אלו כוללים הפסדי שכר (לרבות הפסד תשלומי פנסיה), הוצאות בגין טיפול רפואי שאינו נכלל תחת סל הבריאות; הוצאות עבור עזרת צד ג'; הוצאות עבור נסיעה לרבות לטיפולים רפואיים; ועוד.
חישוב הנזק בגין ראשי הנזק הנ"ל, נעשה הן ביחס לתקופה העבר והן ביחס לתקופת העתיד.
חישוב הפיצויים לעבר עוסק בנזקים שכבר אירעו והתממשו, ממועד הרשלנות הרפואית ועד למועד פסק הדין בתביעה, וזאת בהתאם לאסמכתאות שונות, כגון קבלות, חשבוניות, ועוד.
חישוב הפיצויים לעתיד עוסק בחישוב הנזקים שטרם באו לעולם אך סביר שיתרחשו בעתיד, ממועד מתן פסק הדין ואילך, ושאותם יש להעריך ולאמוד בהתאם לתחשיבים שונים.
לדוגמא: חישוב הפסדי השכר לעבר כולל את סכומי השכר שהחולה הפסיד ממועד הרשלנות הרפואית שנגרמה לו ועד למועד פסק הדין בתביעה שהגיש, וזאת בהתאם לתלושי המשכורת שלו.
לעומת זאת, חישוב הפסדי השכר לעתיד של המטופל נעשה לפי נוסחא שמשקללת את הרכיבים הבאים: השכר שהיה למטופל לפני הטיפול הרשלני שניתן לו, אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו לו; וגיל המטופל, לצורך חישוב מספר החודשים שנותרו לו עד למועד פרישתו לפנסיה (67 לגברים, ו- 62 בד"כ לנשים).
פיצויים בגין נזקים ממוניים
ראשי הנזק הלא ממוניים עוסקים בנזקים בעלי אופי תחושתי-רגשי, כגון כאב וסבל ועוגמת נפש, וכדומה.
חישוב ראש הנזק בגין כאב וסבל, למשל, נעשה לפי נוסחא שמשקללת את הרכיבים הבאים: אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו למטופל; גיל המטופל, לצורך חישוב תוחלת החיים שנותרה לו, ימי האשפוז שלו בבית החולים, ושיעור הפגיעה בחיי השגרה והיומיום שלו.
בנוסף, ישנם גם ראשי נזק לא ממוניים שייחודיים לתביעת רשלנות רפואית, ביניהם אובדן סיכויי החלמה שיכול להיות רלוונטי במקרה של אי אבחון בזמן של אנצפלופתיה.
לשם כך יש לבחון האם אי האבחון בזמן של האנצפלופתיה גרם לפגיעה בהיקף הסיכויים שהיו למטופל להחלים ממנה אם היא הייתה מאובחנת אצלו בזמן, ולא באיחור המיותר שאירע בפועל. ככל שהתשובה לשאלה זו הינה חיובית, ניתן לקבל פיצויים גם בגין ראש נזק זה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
