כשלו במעקב הרפואי

רשלנות רפואית פסק דין: בית החולים כשל במעקב הרפואי שביצע במטופל אשר התפתחה אצלו דלקת קרום המוח, והיה עליו לערוך בדיקות מקיפות.

ביום 4.9.2008 נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו את פסק דינו בתביעת רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח. תחילת השתלשלות האירועים הייתה כבר בשלהי שנת 1999, עת חש התובע בהפרעות ראייה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקת אמ.אר.איי, אשר הצביעה על כך כי הוא סובל מגידול ביותרת המוח. בעקבות כך, החליט הצוות הרפואי של בית החולים  כי יבוצע במטופל ניתוח לכריתת הגידול בראשו.
במהלך הניתוח הופיעה דליפה של נוזל המוח השידרתי, אשר כעולה מהרשומות הרפואיות נגרמה מנקב שנאטם על ידי הרופאים המנתחים.
לאחר הניתוח הבחין התובע מספר פעמים בנוזל המעורב בדם הניגר מאפו ובעקבות כך פנה מספר רב של פעמים לבית החולים, אשר מצידו העניק טיפול מקומי והורה על המשך מעקב ותו לא. מספר חודשים לאחר ביקורו האחרון בבית החולים, פונה התובע לבית החולים לאחר שחש ברע. אבחנת צוות מגן דוד אדום שפינה אותו הייתה כי הוא לוקה בדלקת קרום המוח, אך בבית החולים הוא קיבל טיפול תרופתי ושוחרר שוב להמשך מעקב רפואי. כשש שנים מאוחר יותר פקד התובע שוב את בית החולים היות וסבל מכאבי ראש עזים. הבדיקות שנערכו לו העידו גם הפעם כי הוא סובל מדלקת חמורה של קרומי המוח, אשר הצריכה את אישפוזו ומתן טיפול אנטיביוטי מאסיבי.
במסגרת תביעתו, טוען התובע כי הייתה רשלנות רפואית הן בביצוע הניתוח הראשון שנערך לו והן באבחון מצד הצוות הרפואי של בית החולים, אשר גרמה לכך שהו נותר עם נזקים קשים, הנובעים באופן ישיר וברור מאותה רשלנות רפואית באבחון. לעומתו, טוענים הנתבעים כי הטיפול הרפואי שניתן לתובע, כמו גם המעקב אחרי החלמתו, היו מקצועיים ומיומנים וכי חרף זאת לא היה בידיהם של הרופאים למנוע את הנזקים מהם סובל התובע כיום.
בית המשפט מכריע בין טענות הצדדים וקובע כי קיימת על בית החולים חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) כלפי התובע, היות ובכל ניתוח שמבוצע במטופל, צריך הצוות המנתח לצפות כי קיים סיכון כלשהו שייגרם סיבוך במהלך הניתוח, אשר עלול לגרום לנזק לאותו מנותח. בהמשך לכך, שולל בית המשפט את הפרתה של חובת הזהירות האמורה בביצוע הניתוח, שכן לא נמצא כל ממצא ראייתי שיש בו כדי להעיד על חריגת הצוות הרפואי מרמת הזהירות הנדרשת מהרופא הסביר. יחד עם זאת, קובע בית המשפט כי בכל הנוגע למעקב שנעשה אודות המטופל לאחר הניתוח, הרי שמדובר במעקב לקוי העולה כדי רשלנות רפואית באבחון.
ודוק, על רופא סביר, אשר רואה כי מטופל פלוני כבר ביקר פעמים ספורות בבית החולים בגין אותה בעיה – להזמין את כל התיעוד הרפואי שנעשה אודותיו ורק אז להגיע להחלטה לגביו. במקרה דנן, הסתפקו הרופאים בבדיקות קצרות ושטחיות שלאחרן שוחרר התובע ועל כן יש לראות בכך סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל והתנהגות מסוג רשלנות רפואית באבחון.
לאחר הקביעה האמורה, לפיה מתקיים יסוד רשלנות רפואית באבחון במקרה דנן, מסיק בית המשפט קשר סיבתי ישיר בין רשלנות זו לנזקיו המוכחים של התובע ועל כן הוא מקנה לו פיצוי גבוה (בסך של מיליוני שקלים) בגין נזקיו.

תגובות

1 תגובות

  • 24 באוקטובר 2011 בשעה 17:25

    רשלנות רפואית

    " לא יעלה על העדת שרופא ישפוט רופא או יבקר רופא אחר… זאת הסיבה שאין דינים רופאים ובכול אופן צדק בית המשפט בהחלטה ..לפצות את החולה במליוני שקלים למראת זהנזק הינו בלתי הפיך .. השאלה היא האם פיצוי כספי מספיק במקרה של נזק בלתי הפיך ?