כשלים באבחון דם בצואה

במסגרת כתבה זו נעמוד על המקרים בהם ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית כתוצאה מאיבחון ו/או אי איבחון דם בצואה.

כשל באבחון דם בצואה

כשלים באבחון רפואי

תביעות רשלנות רפואית בשל דם בצואה הינן תביעות המוגשות לבתי המשפט חדשות לבקרים שכן דם צואתי יכול להיגרם כתוצאה מבעיות רפואיות רבות. האיבחון הראשוני למקור הדם מתבצע על פי צבעו. כך, כאשר עסקינן בדם בגוון שחור, סביר להניח כי הוא נובע כתוצאה מבעיה רפואית בדרכי העיכול העליונות. לעומת זאת, כאשר אדם מבחין כי הדם הצואתי הינו "טרי" ואדום, סביר יותר כי הבעיה נובעת מדרכי העיכול התחתונות.

בנוסף, יש להבדיל בין דם בצואה עצמה לבין דם המופיע על נייר הניגוב, שכן הגורמים להיווצרותו של דם זה הינם שונים בתכלית (בדרך כלל מקורם מבעיות בפי הטבעת כגון פיסרה, טחורים וכדומה).

כאשר מבחין אדם בדימום צואתי עליו לפנות לרופא המשפחה, אשר יפנה את המטופל לבדיקות תקינות מערכת העיכול. דע עקא, ישנם מצבים של דימום צואתי סמוי, במסגרתם לא ניתן לזהות את הדם בצואה בעיניים בלתי מזויינות. לכן, במידה והמטופל מתלונן בפני רופאו על הקאות דם, חולשה, עילפון ו/או סחרחורות, יש בכך כדי להקים את החשש כי הוא סובל מבעיות דימום של מערכת העיכול. הפעולה המתבקשת מהרופא סביר בנסיבות העניין הינה להפנות את אותו מטופל לעריכת בדיקת דם סמוי, אשר תאתר את הבעיה ממנה סובל המטופל. כל סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי האמור והתעלמות מהסימפטומים המופיעים אצל המטופל, עלולה להקים כנגד הרופא עילה לתביעה.

ימסור את מלוא המידע

עובר לעריכת בדיקת הדם הסמוי בצואה, מוטלת על הרופא המפנה חובה לפרוס בפני המטופל את המידע הרפואי הרלוונטי, כמקובל על פי הפרקטיקה הרפואית הנהוגה. ודוק, עליו להורות למטופל כי בסמוך לביצוע הבדיקה יימנע מאכילת פרי הדר, הרוויים בוויטמין סי, היות ואלו עלולים להוביל לכך שתוצאת הבדיקה תהא שלילית.

מטופל אשר המידע המפורט לעיל לא נמסר לו ועובדה זו הובילה לממצאים שליליים שעלו מן הבדיקה – ובהמשך לכך לאיחור באיבחון הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל – יוכל להגיש כנגד הרופא הרשלן תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט, במסגרתה הוא יתבע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב האיחור באיבחון (לא למותר לציין כי יש ביכולתה של בדיקת הדם הצואתי הסמוי לאבחן סרטן במעי הגס, על כל המשתמע מכך). יתר על כן, חשוב להבהיר כי במסגרת האינפורמציה המסופקת למטופל לפני עריכת הבדיקה, על הרופא להורות לו להימנע מאכילת מאכלים נוספים (כגון צנון, בשר בקר, מלון ועוד), אשר יש בהם כדי להביא לתוצאה חיובית של בדיקת הצואה.

בנוסף לאמור לעיל, כאשר הרופא מבחין כי מטופל סובל מתסמינים שמעידים על התקיימות דם צואתי, עליו לבדוק האם הוא סבל מכאבי בטן תכופים (אשר מרמזים על הימצאות כיב קיבה), האם יש לו היסטוריה של בחילות והקאות (כאשר תשובה חיובית תחייב את הרופא לבחון האם המטופל סובל מקרע ברירית החיבור שבין הקיבה לוושט) ובנוסף עליו לשאול את המטופל שאלות נוספות, הנוגעות בטיפול התרופתי שנוהג המטופל ליטול. הימנעות מביצוע הבדיקות והעלאת השאלות האמורות, עלולה, בנסיבות מסוימות, להוליד עילת תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא, כאשר גם מסקנות שגויות המוסקות על ידו בעקבות מתן תשובות המטופל לשאלות דנן, יכולה לסכנו בהגשת תביעת רשלנות רפואית כנגדו.