פסק דין בתחום הרשלנות הרפואית מבהיר את גבולות חובת הזהירות של רופאים כלפי חולים שאינם מבטאים תלונות במפורש. האם על הרופא לתת תשומת לב מיוחדת לחולה שלא מרבה להתלונן? סקירה משפטית של ההחלטה והשפעותיה.
הגב' לוי סבלה מזה תקופה מכאבי ראש, בחילות, ופנתה ארבע פעמים לקופת החולים. במסגרת פניותיה קיבלה הגב' לוי טיפול סימפטומטי. יום אחד, איבדה הגב' לוי את הכרתה ולאחר קבלת טיפול בבית חולים, אובחנה מפרצת מדממת במוחה, אשר גרמה לה לנזקים חמורים. מבירור רפואי שערכה הגב' לוי עלה כי לו היו רופאי קופת החולים מבצעים בירור רציני בנוגע לתלונותיה, ניתן היה לאבחן את המפרצת ולמנוע את הדימום לרבות את הנזקים שגרמה. לפיכך, הגישה הגב' לוי תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים.
לאחר ערעורים, הגיעה תביעתה (תביעת רשלנות רפואית) לבית המשפט העליון, אשר ביקש לדון בשאלה האם קיימת רשלנות רפואית במקרה הנדון.
ראשית, עלתה שאלה עובדתית, לפיה טענו רופאי הקופה כי הגב' לוי כלל לא העלתה במסגרת תביעת רשלנות רפואית טענה של כאב ראש ולפיכך על הטענה בדבר קיומה של רשלנות רפואית להידחות. טענה זו נדחתה באשר בית המשפט בחר להעדיף את עדותה של הגב' לוי על הרישום של הרופאים וקבע כי בעת בחינת קיומה של רשלנות רפואית ילקח בחשבון הנתון לפיו הגב' לוי התלוננה על כאבי ראש.
עת פנה לבחינת קיומה של רשלנות רפואית, קבע בית המשפט העליון, כי מכיוון שהגב' לוי לא הרבתה לפקוד את קופת החולים, הרי שיש לראות בכך נתון שמחייב את הרופאים לבצע בירור מעמיק יותר מאשר ל"חולה רגיל" הנוטה להגיע לבדיקות באופן יותר תדיר.
בית המשפט קבע, כי לו היו בודקים באופן מקצועי את טענות הגב' לוי בפניותיה, ניתן היה לנסות ולמנוע את הדימום מהמפרצת בראשה ולמנוע את נזקיה. בית המשפט קבע לפיכך כי התנהלות הרופאים המטפלים עולה כדי רשלנות רפואית וחייב את קופת החולים לשאת בנזקיה של הגב' לוי בגין רשלנות רפואית זו.
פסיקה זו מדלתו של בית המשפט העליון מטילה למעשה על הצוות הרפואי בקופות החולים להתייחס באופן שונה לחולים שונים, באופן בו תהא שונה הבדיקה של חולה שאינו נוטה להגיע לקופת החולים, לבין בדיקה של חולה אשר נוטה להגיע לביקורים. אנו סבורים כי בשוני זה יש מן הטוב, אולם גם מן הרע.
מחד, יישום הפסיקה תביא לכך שחולים אשר לא פוקדים את קופת החולים באופן קבוע "יזכו" לבדיקה מעמיקה יותר. מאידך, חולה אשר מגיע באופן תדיר לקופת החולים "יזכה" ככל הנראה ל"בדיקה רגילה" בלבד, דבר אשר לעיתים יכול להיות משמעותי מאוד ולהביא ל"פספוס" אבחנה רפואית בנוגע לחולה זה, דבר שיכול להביא להגשת תביעות רשלנות רפואית נוספות.
על כן, אנו סבורים כי יש להיזהר ממתן פרשנות לא נכונה לפסיקה זו, לפיה ניתן להקל ראש בבדיקת חולים הפוקדים את קופת החולים באופן תדיר.
הפרשנות הנכונה לשיטתנו, היא כי על הרופא המטפל לקחת בחשבון את הנתון לפיו מדובר בחולה שלא נוטה לפנות לקופת החולים. נתון זה יכול ויעניק "מחשבות נוספות" לגבי הטיפול באותו החולה, אך אין ואסור שיהיה בו בכדי לפגוע בטיפול נאות ומקצועי לו זכאי חולה שמבקר תכופות בקופת החולים. רק כך ניתן יהיה למנוע מקרים נוספים של רשלנות רפואית.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעת רשלנות רפואית ע"י עורך דין רשלנות רפואית באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
פס"ד צודק עם פרשנות טובה
נראה שפס"ד זה צודק, יש לטפל בצורה נאותה גם באותם חולים שאינם מרבים להתלונן, אינם פנויים להגיע לעיתים קרובות לקופ"ח. כמו כן, הפרשנות שלכם לפס"ד זה מועילה מאוד וטוב שהיא כתובה באותה נשימה עם פס"ד של התיק.
תודה רבה על העדכון.