האם ניתן היה למנוע אבדן ראיה מזיהום חיידקי בעין? אסכולות רפואיות

עיכוב במתן אנטיביוטיקה תוך ורידית לפעוט בן שנתיים הביא לשחרורו מבית החולים עם עיוורון לצמיתות בעין ימין: בית המשפט בחן אם מדובר בהתרשלות או טעות טרגית.

אנטיביוטיקה תוך ורידית

זיהום תוך עיני ובלועזית אנדופתלמיטיס (Endophthalmitis) הוא תגובה דלקתית וזיהומית קשה שפוגעת בתוך גלגל העין, כלומר בשכבות הפנימיות של העין, ועשויה לגרום לנזקים קשים בכושר הראייה עד לאבדן ראיה. מצב זה אינו שכיח ולרוב נגרם כתוצאה מניתוח בעין או טראומה חודרת. הטיפול בזיהום זה נעשה באמצעות הזרקת אנטיביוטיקה ויש חשיבות מרובה למהירות הטיפול על פוטנציאל ההחלמה.

לכן, תביעות רשלנות רפואית העוסקות במקרים של אנדופתלמיטיס לרוב עוסקות באיחור באבחון, איחור במתן טיפול  או מתן תרופתי שגוי. בכל מקרה וכמו בכל תביעה העוסקת בטיב הטיפול הרפואי יש לקחת בחשבון שלא כל טעות רפואית היא רשלנות. על מנת להוכיח רשלנות, על התביעה לעמוד בשלושה תנאים בסיסיים: האחד, הוכחת רשלנות של הרופא, כלומר שהרופא פעל שלא בהתאם לסטנדרט סביר של טיפול. השני, קיומו של נזק לתובע. השלישי, קיומו של קשר סיבתי הקושר בין הרשלנות לנזק הספציפי.

לבית המשפט מגיעות לא פעם תביעות רשלנות רפואית עיניים ובית המשפט נדרש להכריע, לרוב בהסתמך חוות דעת המומחה ובהתאם לנהלים הרפואיים שהיו נהוגים בעת התרחשות הנזק. במקרה שלפנינו דן בית המשפט במקרה טרגי של פעוט בן שנתיים שנכנס לבית החולים פצוע אך השתחרר עיוור בעין אחת ובחן אם היא טרגדיה בלבד או רשלנות רפואית.

הניתוח הפשוט הסתבך לזיהום מסוכן

כאשר היה התובע, אהרן כהן (קטין בעת התביעה), בן שנתיים הוא נחבל בעינו. בוקר למחרת הוא נלקח למרפאה ונבדק על ידי רופא עיניים שמיד הפנה אותו לחדר מיון. רופאת העיניים בבית החולים אבחנה פגיעה חודרנית בקרנית שיש לטפל בה באמצעות "ניתוח קטן" כדבריה. ההורים הסכימו לניתוח ואף ביקשו כי הרופאה תבצע את הניתוח במסגרת שירות רפואי פרטי. הקטין אושפז ונותח יום למחרת. בסוף הניתוח קיבל הקטין זריקת אנטיביוטית בנוסף למשחה אנטיביוטית שנועדה לטיפול מקומי. המשך הטיפול מחייב אנטיביוטיקה והרופאה, שלטענתה באותה תקופה לא היה נהוג לתת לילדים אנטיביוטיקה דרך הוריד מחשש לתופעות לוואי חמורות, הורתה על מתן אנטיביוטיקה דרך הפה. לאחר יומיים של שיפור תקין החלה העין להאדים ולהראות סימנים של זיהום, הרופאה הורתה על מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד אולם הזיהום הוסיף להתפשט. הוחלט בהחלטת חירום על ניתוח נוסף כדי לנקות את העין מהזיהום ועל אנטיביוטיקה משולבת לחיידקים חיוביים כמו גם שליליים. הקטין אובחן כסובל מאנדופתלמיטיס והוחלט על ניתוח נוסף, שלישי במספר שבסופו אף הוזרקה שוב אנטיביוטיקה הישר לעין. בעקבות התרבית שנקלחה הוחלט על שינוי האנטיביוטיקה אולם מצב העין רק הלך והחמיר והיא הלכה והצטמקה. כשבועיים לאחר מכן שוחרר הקטין לביתו כשהוא סובל מעיוורון לצמיתות בעין ימין.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

האם הרופאים פעלו כשורה או שניתן היה למנוע את אבדן הראיה?

הקטין והוריו הגישו תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד הרופאה ובית החולים שערי צדק בטענה כי ההחלטה שלא לתת אנטיביוטיקה דרך הוריד מיד עם אבחון הזיהום הראשוני. לטענתם ההחלטה לתת אנטיביוטיקה דרך הפה בנסיבות האמורות היתה רשלנית והביאה לתוצאה העגומה של אבדן הראיה בעין ימין.

מנגד טענו הנתבעות כי באותה תקופה מדוברות היתה מחלוקת בין שתי אסכולות רפואיות לגבי מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד לטיפול בטראומת עיניים ובוודאי במקרה של קטינים ולכן כאשר בוחר רופא לנהוג בהתאם לאסכולה רפואית מסוימת הרי שאין בכך משום רשלנות. עוד ולחלופין טענו הנתבעות כי אין קשר סיבתי בין מתו האנטיביוטיקה הסיסטמית ובין הזיהום שהתפתח משום שממילא תרופה אנטיביוטית זו יעילה כנד חיידקים אירוביים ואילו אלה שהתפתחו אצל הקטין היו אנאירוביים ולכן ממילא לא היו מגיבים לטיפול והזיהום לא היה נמנע.

בית המשפט שמע מספר חוות דעת מומחה של רופאים שונים שהעידו במהלך המשפט גם לגבי ההחלטה שלא לתת אנטיביוטיקה דרך הווריד לאורן קבע בית המשפט כי חובת הזהירות חייבה מתן אנטיביוטיקה רק בשל החשש לזיהום, בוודאי אם עולה החשש לאנדופתלמיטיס וכי ראוי היה שזה יעשה דרך הווריד.

את טענת הנתבעות כי אין קשר סיבתי בין נזקי התובע לרשלנות רפואית משום שגם אם היתה ניתנת אנטיביוטיקה דרך הווריד החיידקים שפגעו בעינו לא היו מגיבים לה והקטין בכל זאת היה מאבד את כושר הראייה, בית המשפט לא קיבל וטען כי כחלק מנוהל רפואה מונעת ולאור הזמן שחלף מרגע הפגיעה ועד להגעת הקטין לחדר מיון חייבה מתן אנטיביוטיקה כקו הגנה ראשון ומתחייב שבעזרתו הזיהום עשוי היה להימנע.

בית המשפט קבע את נכות הקטין על 40% לצמיתות. טענת התובעים לרשלנות התקבלה והנתבעות חויבו לפצות את התובעים בגין כאב וסבל (140,000 שקלים), הפסד השתכרות פוטנציאלי מגיל 18 ועד 65, סיוע ועזרת הזולת (30,000 שקלים) הוצאות ניידות (10,000 שקלים), הוצאות רפואיות בהתאם לעלויות קופת החולים, הוצאות משפט ושכר טרחה, סכום כולל הגבוה מחצי מיליון שקלים בסך הכל.

[ת"א (מחוזי ירושלים) 812/94 אהרון כהן נ' מרכז רפואי שערי צדק]

פיצוי עקב זיהום בעין

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך