טרשת עורקים

מהי מחלת טרשת עורקים ? כיצד באה לידי ביטוי מחלה זו בתביעות רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט. הסיפור המלא – בכתבה.

טרשת עורקים הינה קרוב לוודאי הגורם מספר אחת למוות בעולם המערבי. חישבו לרגע על כל גורמי המוות שאתם מכירים, טרשת עורקים עולה כנראה במספרה על כל הגורמים המביאים למוות יחד.

מדובר אפוא במחלה 'שקטה'. כלומר, הסימפטומים מופיעים כאשר המצב הקליני די חמור. כיצד, אם כך, נוכל לדעת אם אנו לוקים במחלה ? האם וכיצד רשלנות רפואית של הרופא שלכם  תחמיר את מצבכם הרפואי, במידה ולא תאובחנו או תטופלו בזמן ? האם אפשרי למנוע רשלנות רפואית ללוקים בטרשת עורקים? זאת ועוד, במאמר הנוכחי.
טרשת עורקים הינה מונח רפואי המתאר הצרות בעורקי הגוף השונים. מאחר ותפקידם של העורקים להוביל חמצן אל תאי הגוף באברים השונים, הצרותם תגרום לפחות חמצן להגיע ליעדו. טרשת העורקים נחלקת לשתי קבוצות והמשמעות היא כי רשלנות רפואית של הרופא המטפל תתבטא בדרכים שונות:
הקבוצה  הראשונה: הצרות בכלי הדם העורקיים (בספרות הרפואית:"טרשת עורקים כלילית") המובילים דם אל הלב צרים יותר מהרגיל, כתוצאה מכך פחות חמצן מגיע אל הלב. מה תרגישו? תעוקת חזה, קשיי נשימה ובמקרים קיצוניים אוטם שריר הלב המכונה:"התקף לב" שעלול כידוע, להוביל למוות.
אם הגעתם עד הלום, הרופא שלכם כנראה לא היה עם "ידו על הדופק" (לפחות לא על הדופק שלכם…) וייתכן שבנסיבות שיפורטו להלן, מדובר במקרה של רשלנות רפואית. שאלו את עצמכם, האם הינכם עונים על גורמי הסיכון או על חלק מהם ? השמנת יתר, עישון, סוכרת, לחץ דם גבוה, אי ספיקת כליות כרונית ו/או בעלי היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם? אם התשובה חיובית אמורה להידלק לכם ולרופא שלכם "נורה אדומה". קל וחומר, אם חוויתם תעוקת חזה במקרה 'הקל' ובמקרה החמור 'התקף לב'. האם הרופא שלכם נקט לפחות באמצעים הסבירים הדרושים למניעת מצב קליני זה ? אם לא, ייתכן ומדובר במקרה של רשלנות רפואית. "אמצעים סבירים" – הווה אומר, ראשית כל באבחון. האם נשלחתם לבדיקות אבחנתיות כגון, א.ק.ג., ארגומטריה, אנגיוגרפיה ? אם התשובה היא לא, אולי כדי שתבדקו מול עורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום האם קמה לכם עילת תביעה של רשלנות רפואית.
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם בטיפול תרופתי לקוי (מבחינת מינון או אפילו מבחינת התאמת התרופה עצמה). במקרים הקשים יותר הטיפול הוא פולשני וכירורגי. האם הופניתם  לטיפול הכירורגי המתאים, כפי שרופא סביר אחר היה מפנה ? (כגון: צנתור, ניתוח עקיפת החסימה בכלי הדם, ניתוח מעקפים). אם התשובה היא לא, "שוב חוזר הניגון": ייתכן ומדובר במקרה של רשלנות רפואית.
הקבוצה השנייה: הצרות כלי הדם בכל עורק אחר בגוף שאינו מוביל חמצן אל הלב (או בשמו הרפואי: "טרשת עורקים היקפית") אלא לאברים אחרים כמו: גפיים, מוח, עיניים. במקרים הקשים יותר, יפגע גם אחד מהאיברים הפנימיים של הגוף (כבד, מעיים, טחול קיבה וכד'). מה תרגישו ? כאבים ברגליים, קשיי ראייה ובמקרה הקשה יותר 'אירוע מוחי' ? כאשר לא מגיע חמצן אל המוח. אירוע מוחי עלול להוביל לשיתוק, להפסקת נשימה ואף למוות. רשלנות רפואית של הרופא עלולה להתבטא משלב האבחון או חוסר האבחון ועד שלב הטיפול הלקוי או אי-טיפול: האם אבחן נכונה את מצבכם הקליני? ואם לא, האם שלח אתכם לבדיקות הרלוונטיות? בדיקה אבחנתית פשוטה ולא פולשנית בשם 'דופלר' עשויה להעלות קליניקה באשר לאחוז החסימה בגפיים, על פיה תיקבע דרגת החסימה בעורק וכמובן המשך טיפול.
אז קחו לתשומת לבכם: אפשר לעתים למנוע רשלנות רפואית כאשר הרופא או הצוות המטפל נמצא עם "יד על הדופק". לצערנו, פעמים רבות מקרים שונים לא נמנעים ובירור פשוט מול עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בתחום ברשלנות רפואית, מגלה כי קיימת עילת תביעה. לכן, אנו ממליצים לכם בכל מקרה של ספק בדבר אופי ואיכות הטיפול הרפואי שקיבלתם כי תיוועצו עם עורך דין כאמור.