הריון ושברו: איך מתמודדים משפטית עם הפלה?

ביצוע הפלה הוא הליך אישי ורגיש עבור כל אישה, הן בפן הפיזי והן בפן הנפשי. מעבר לכך, בהליך עצמו טמונה סכנה בריאותית שכן ביצוע לקוי של הפלה עלול לפגוע ביכולתה של האישה להביא ילדים לעולם. מתי הפלה שהשתבשה תחשב לרשלנות רפואית? האם פגיעה פיזית בעקבות ההפלה מעידה על כך שהרופאים התרשלו בעבודתם? שני מקרים משפטיים שאפשר ללמוד מהם.

רשלנות רפואית הפלות

באופן עקרוני הפלה עשויה להתבצע מסיבות שונות: בין אם בשל בעיה בריאותית של העובר או של האם שהתגלתה במהלך ההיריון ובין אם משום שהאישה לא מעוניינת להוליד את התינוק ומבקשת להפיל מלכתחילה.

רשלנות רפואית בביצוע הפלה עלולה להיגרם כתוצאה מהחלטה שגויה של הרופא לגבי השיטה שבה מבוצעת ההפלה או כתוצאה מהתרשלות בביצוע ההפלה עצמה.

אולם, טרם נדון במקרים בהם מוגשות תביעות רשלנות רפואית בהריון חשוב לציין כי החוק קובע כי וועדה להפסקת הריון צריכה לבחון כל מקרה של אישה החפצה להפסיק את ההריון, כך שרק אם יינתן אישור על ידה תוכל האישה לבצע את ההפלה. הוועדות האמורות פועלות במסגרת בתי חולים ציבוריים-ממשלתיים והאנשים המרכיבים אותן הם רופאי נשים ועובדים סוציאליים. במידה והוועדה תשתכנע כי בנסיבות המקרה הפרטי של האישה יש לאשר לה את הפסקת ההריון, היא תפנה אותה לגניקולוג, על מנת שתוכל לדלות את כל המידע הנחוץ אודות ההפלה והשלכותיה.

כדורים המפסיקים את ההריון, למעשה מפסיקים את פעילות ההורמון הדומיננטי בגופה של האישה במהלך ההריון, אשר נקרא פרוגסטרון. הפסקת פעילות ההורמון גורמת להפלה, כאשר על האישה ליטול את הכדורים לא יאוחר מהשבוע השביעי להריונה, שכן לאחר מכן כמות הורמון ההריון בגופה הינה כה גבוהה עד שאין ביכולתו של הכדור להפסיק את פעילותו.

יש להבהיר כי לצד היתרונות של הפסקת ההריון על ידי כדורים, אשר באים לידי ביטוי בעיקר בכך שלא מדובר בהפלה הדורשת טיפול פולשני באישה, קיימים גם חסרונות. ודוק, במידה והוועדה תאשר את ההפלה, תיטול האישה שלושה כדורים להפסקת ההריון, כאשר תופעות הלוואי המיידיות (בתוך שתיים עשרה שעות בלבד) הינן דימום נרתיקי וכאבים. זאת ועוד, כעבור ארבעים ושמונה שעות על האישה ליטול שני כדורים נוספים, הגורמים לכיווץ הרחם וריקונו. בחלוף שבועיים, יערוך הרופא המטפל באישה בדיקת אולטראסאונד, על מנת לוודא כי אכן הופסק הריונה. לאור האמור, ברי כי ההליך של הפסקת ההריון על ידי כדורים הינו הליך ארוך יותר מהפלה כירורגית וזהו חיסרונו העיקרי.

על פי מחקרים רפואיים עולה כי סיכויי ההצלחה של הפסקת ההריון על ידי נטילת כדורים הינם גבוהים, כך ששיעורם מוערך בתשעים וחמישה אחוזים. חמשת האחוזים הנותרים, מובילים בדרך כלל להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון על ידי האישה, שכן במרבית המקרים האמורים הייתה אמורה להתבצע הפלה כירורגית על מנת להפסיק את ההריון. ודוק, סיכויי ההצלחה של הפסקת הריון על ידי כדורים יורדים ככל שגיל ההריון גבוה יותר. אשר על כן, אם הרופא הגניקולוג המטפל באישה מורה כי עליה לבצע הפלה באמצעות כדורים, למרות שגיל העובר אינו מאפשר את הפסקת ההריון בדרך זו, עשויה לקום לאותה אישה עילת תביעת רשלנות רפואית בהריון.

יתר על כן, תביעה משפטית עשויה להיות מוגשת לבית במשפט אף בעקבות אבחון רשלני של תוצאות האולטראסאונד, המתבצעות כשבועיים לאחר נטילת הכדורים, כמפורט לעיל. מטרת הבדיקה האמורה היא לוודא כי האישה אינה נושאת עוד את העובר בריחמה. כך, אם הרופא טועה באבחנה, כך שאינו מבחין בקיומו של העובר ברחם, עלול הדבר להוביל להריון ולידה בלתי רצויים, שכן משלב מסוים של ההריון כלל לא ניתן לבצע הפלה כירורגית, על כל הנובע מכך.

לבית המשפט הגיעו לאורך השנים תביעותיהן של נשים שסבלו מנזקים בעקבות הליכי הפלה, כמתואר במקרים הבאים שנידונו בבתי משפט בישראל.

תביעת רשלנות רפואית: ההפלה הפכה אותי לעקרה

בית משפט השלום בבאר שבע דן בתביעתה של אלנסאסרה נורה, צעירה בדואית, שבגיל 25 נכנסה להריון עם תאומים [תא (ב"ש) 1475-05].

בשבוע ה-15 להריונה הצעירה החלה לסבול מדימומים חזקים ואושפזה בבית החולים סורוקה. כעבור כמה ימים הצוות הרפואי בבית החולים הודיע לה שלעוברים אין דופק וכי עליה לסיים את ההיריון. בהתאם לכך, היא עברה הליך הפלה באמצעות גרידה של הרחם והוצאת השיליה.

שבועיים וחצי לאחר ביצוע ההפלה, שוב נאלצה האישה לפנות לבית החולים עקב דימום. לאחר  בדיקת אולטרסאונד החליטו הרופאים כי עליה לבצע גרידה נוספת, במהלכה הוצאו מרחמה שאריות שליה בעובי 15 מילימטר שלא הוצאו מרחמה בגרידה הראשונה.

מאז ביצוע הגרידה השנייה נורה הפסיקה לקבל וסת ואובחנה כסובלת מ"תסמונת אשרמן", בעיה רפואית של נשים הסובלות מחלקי שליה שהושארו ברחם שלהן לאחר לידה, אם לאחר לידה רגילה ואם בעקבות גרידה או שאיבה, זיהום או הליך כירורגי אשר גורם לצלקות ברחם. בפועל, נורה לא הצליחה להיכנס להריון בשנית ולמעשה הפכה לעקרה.

נורה תבעה את בית החולים ואת שירותי בריאות כללית בטענה שהרופאים התרשלו בביצוע ההפלה הראשונה. לטענתה, הרופאים לא וידאו שרחמה נותר נקי משרידים שונים לאחר ביצוע ההפלה, ולכן נדרשה לעבור הליך נוסף.

במקרה שלפנינו, בית המשפט קבע כי בעת בדיקת רשלנות רפואית יש לבחון האם הרופאים היו יכולים להימנע מהנזק שנגרם. כך למשל: האם ניתן היה לבצע בנורה בדיקה שונה או הליך רפואי אחר? האם צריך היה להשתמש באולטרסאונד אחרי ההפלה כדי לוודא שלא נשארו שרידים ברחמה של התובעת?

במקרה זה, השופטת לא השתכנעה שהרופאים היו צריכים לפעול בדרך שונה. כלומר, לדעתה הרופאים לא התרשלו בביצוע ההפלה הראשונה, ולכן העתירה נדחתה.

לאחר שהשופטת דחתה את התביעה היא העריכה את הנזק שנגרם לנורה, למקרה שיוגש ערעור על פסק הדין לערכאה משפטית גבוה יותר. כלומר: אם המקרה יגיע לבית המשפט המחוזי, והמחוזי יקבע שדווקא הייתה רשלנות רפואית מצד בית החולים, השופטת סבורה שצריך יהיה לפצות את נורה על אובדן האפשרות ללדת ילדים בסכום של 450,000 שקלים, וכן לתת לבעלה פיצויים בגובה 30,000 שקלים.

ההפלה שלא הייתה

המקרה של תמר קדוש היה שונה לחלוטין: היא נכנסה להריון בעקבות רומן, קשר בלתי מחייב שניהלה עם בן זוג [עא (ב"ש) 1153-06]. כשגילתה על דבר ההיריון ביקשה לערוך הפלה, ואכן עברה כזו בשבוע החמישי להריונה.

בחלוף כמה שבועות קדוש הרגישה לא טוב והתקשרה לרופא שביצע את ההפלה. הוא הסביר לה שאין לה מה לדאוג, מטופלות רבות מרגישות רע לאחר ביצוע הליך רפואי כזה ובקרוב מצבה ישתפר, כך הבטיח. חודש חלף, אבל תמר לא הרגישה טוב יותר. היא פנתה שוב לגינקולוג שביצע את ההפלה וזה הפנה אותה לבדיקה אצל רופא נשים. בבדיקה שנערכה חודש נוסף אחר כך התברר שהיא עדיין בהריון, כבר בשבוע ה15. הרופא הבהיר לה שאם תבצע הפלה כעת היא מסתכנת בקריעת הרחם. תמר החליטה להביא לעולם את התינוק שברחמה.

תמר תבעה על רשלנות רפואית וטענה שבשל ההפלה שלא צלחה היא נאלצת לגדל את בנה לבד, נמנעה ממנה הזכות לתכנן חיי משפחה 'נורמטיביים' והיא סובלת מהפסדי השתכרות כיוון שעליה לגדל את הילד. התיק התגלגל במספר ערכאות, ולבסוף נקבע שבהליך ההפלה עצמו לא הייתה רשלנות רפואית. כלומר: הרופא ביצע את ההפלה לפי כללי הרפואה המקובלים. עם זאת, בית המשפט קבע שהרופא התרשל אחרי ביצוע ההפלה כשלא בדק את תוצאות המעבדה שהתקבלו לאחר ההליך. הרופא הפר את החובה שלו לעקוב אחר ההריון של המטופלת. לכן נפסקו לתמר פיצויים בגובה 92,000 שקלים בגין הפסדי שכר והוצאות שנגרמו לה.

גישת בתי המשפט למקרי רשלנות רפואית

כדאי לשים לב שבתי המשפט בוחנים בדקדקנות מקרים של רשלנות רפואית בהפלה: מלבד הדיון בהיבטים המשפטיים בית המשפט בוחן גם את האלמנטים הרפואיים במקרה, כדי להגיע עד כמה שניתן להכרעה הנכונה ולא לעשות עוול עם אחד הצדדים.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך