סקלרודרמה

פירוט על המחלה, מאפייניה, תסמיניה, והסיבות אשר בעטיין מוגשות תביעות על בסיס המחלה. כמו כן, בכתבה הסבר על הנטלים המוטלים על תובע בהליך המשפטי.

רשלנות רפואית סקלרודרמה – הוכחת הקשר הסיבתי שבין האיחור באבחון המחלה לנזקי החולה:
סקלרודרמה, או בשמה המקצועי – סקלרוזיס רב מערכתית, הינה מחלה נדירה מאד, אשר באה לידי ביטוי בעיבוי של העור והתקשות האיברים הפנימיים בגוף וכלי הדם. התסמין השכיח ביותר של המחלה, באמצעותו ניתן לאבחן כי היא מקוננת בחולה, מכונה "רנו", במסגרתו משתנה צבע העור בכפות הרגליים או בידיים, כתוצאה מחשיפת החולה לקור. זאת ועוד, המחלה עלולה אף לפגוע בריאות ולגרום לקשיי נשימה. במקרים מסוימים פגיעת המחלה בריאות הינה כה קשה עד שהיא גורמת להורדת כמות החמצן המוזרמת בדם, עובדה המצריכה את החולה לעבור ניתוח של השתלת כליה.

 

מרבית תביעות רשלנות רפואית סקלרודרמה מאופיינות בכך שלמרות שהניזוק סבל מתסמיני רנו, אשר יש בהם להעיד על קינון מחלת הסקלרודרמה בו, הרופאים לא ייחסו לכך חשיבות ולא אבחנו את המחלה, דבר שהוביל להידרדרות במצבו הרפואי של הניזוק, כתוצאה מסיבוכי המחלה ואי גילויה בזמן.
ברוב המכריע של תביעות רשלנות רפואית סקלרודרמה, המבוססות על אי איבחון המחלה בנסיבות המפורטות לעיל, מגיע בית המשפט למסקנה כי הצוות הרפואי שבדק את הניזוק היה צריך ויכול לצפות את התרחשות הנזק שנגרם לו עקב איחור האבחון של מצבו הרפואי ו/או אבחון שגוי של מצב זה, כתוצאה מאי ביצוע בדיקות מתאימות או ביצוען באופן רשלני.
לאחר שיקבע בית המשפט כי אמנם קיימת רשלנות רפואית סקלרודרמה מצד המזיקים באופן הטיפול בניזוק, הוא יידרש לשאלת הקשר הסיבתי שבין רשלנות דנן לנזק שנגרם לניזוק. שאלה זו הינה המכשול העיקרי בהוכחת תביעת רשלנות רפואית סקלרודרמה, שכן לא תמיד ניתן להצביע באופן מוחלט על כך שאילו היה הצוות הרפואי מייחס חשיבות לתסמיני הרנו ובהמשך לכך עורך את הבדיקות המתאימות לאבחון מחלת הסקלרודרמה, הרי שנזקי התובע היו נמנעים או, לכל הפחות, היה מצבו הרפואי חמור פחות.
על מנת להוכיח את הקשר האמור, על התובע לתמוך את טענתו בחוות דעת של מומחה רפואי אשר יקבע כי קיימת סבירות שאילו היה התובע מאובחן נכון ובמועד שהופיעו אצלו תסמיני המחלה, הרי שהיה מופנה מיידית לטיפול רפואי מונע ואז סביר להניח כי הבעיות של סקלרודרמה ושאר הסיבוכים לא היו מתעוררים ברמת החומרה שבה נתעוררו בפועל, שכן הטיפול במחלה היה נעשה בזמן. יובהר, כי על מנת שבית המשפט יעדיף את גרסת התובע לעניין הקשר הסיבתי, הרי שדי בהוכחת טענותיו במידת ההסתברות המספקת במשפט אזרחי.
יתר על כן, יש לציין כי שיטת המשפט הישראלית הכירה לאחרונה בזכות התובע לקבל פיצוי חלקי בגין נזקיו, מקום בו גם מתקיימת חוסר וודאות עובדתית בשאלת הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק. ודוק, בתי המשפט הכירו בזכותו של תובע לפיצוי חלקי במקרים בהם רשלנותו המוכחת של הצוות הרפואי גרעה מסיכויי החלמתו, אולם ישנה עמימות בכל הנוגע לקיומו של קשר סיבתי בין אותה התרשלות לבין אי החלמתו.
המסקנה מכך הינה כי אסור לניזוק אשר מתקשה להוכיח את הקשר שבין הרשלנות הרפואית לנזקיו לוותר על הגשת התביעה, שכן ייתכן ובית המשפט יפסוק לו בכל זאת פיצוי בגין נזקיו.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.