רשלנות רפואית בהסרת הערמונית (פרוסטטה)? נכנס לניתוח ויצא עם שיתוק ברגל

רשלנות רפואית היא כמובן עניין של עובדות, אך לא פחות גם שאלה של פרשנות. מקרה מצמרר של תביעת רשלנות על הסרת פרוסטטה שהביאה לנכות נדחתה על ידי בית משפט השלום, אך המחוזי סבר אחרת.

רשלנות רפואית פרוסטטה

בלוטת הערמונית, או בלועזית פרוסטטה, היא בלוטה דמוית אגוז, בקוטר ממוצע של 3-4 ס"מ, שנמצאת אצל גברים בלבד מתחת לשלפוחית השתן ומקיפה את השופכה. תפקידה העיקרי הוא לייצר את נוזל הערמונית שמרכיב את נוזל הזרע שתפקידו להגן על הזרע ולהזין אותו. לאורך השנים הורמוני המין הגבריים, ובעיקר הטסטוסטרון, גורמים לגדילה טבעית של הערמונית. הגדלה זו לרוב שפירה ולא דורשת שום התערבות, חוץ ממעקב תקופתי מעל גיל 50, לרוב אחת לשנה-שנתיים בהתאם לגיל.

במקרים בהם הערמונית המוגדלת יוצרת הפרעות בריאותיות, למשל הפרעות שונות במתן שתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן, תכיפות מתן שתן בלילה, בעיות בתפקוד המיני, פליטת דם בזרע, חשוב לפנות לאורולוג. לאחר האבחון ייבחר הטיפול המתאים, לעיתים הוא תרופתי ולעיתים יש צורך בניתוח כירורגי להסרה, חלקית או מלאה, של הערמונית, תלוי במקרה ובמצב.

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח בקרב גברים בישראל. לרוב הוא מופיע לאחר גיל 40 ועם העלייה בגיל, עולה גם הסיכוי ללקות במחלה. לסרטן הערמונית לרוב אין תסמינים מיוחדים, עלולות להופיע תופעות הדומות למצב של ערמונית מוגדלת, לכן לרוב גילוי נעשה בשלב מתקדם. בדרך כלל במקרים של חשד ישלח המטופל לבדיקת דם ל-PSA (Prostate Specific Antigen) וגם יעבור בדיקה רקטלית, לרוב בשילוב ביופסיה. הגורמים לסרטן הפרוסטטה אינם ידועים והאבחון המוקדם הוא קריטי.

רשלנות רפואית ופרוסטטה – מה כדאי לדעת?

למרות ניסיונם הרב של רופאים, התקדמות מדע הרפואה והחדשנות הטכנולוגית, זה לא סוד שטעויות עדיין עשויות להתרחש. החוק קובע כי במקרים של טעויות, גם אם טרגיות, יש לבחון אם הן גם עונות להגדרת רשלנות רפואית. לשם כך יש לבחון את פעולות הצוות הרפואי אל מול הנוהל הרפואי הנהוג בכל מקרה, במקרה של סטייה מהנוהל, יש לבחון אם נגרם נזק ואם נגרם נזק יש לבחון את הקשר הסיבתי בין הטעות והנזק. רק בהינתן קיומם של כל שלושת התנאים האלה, ניתן לקבוע רשלנות.

כאמור לרשלנות רפואית יכולות להיות תוצאות בטווח רחב של הגדרות, החל ממינוריות ועד חלילה לטרגיות. במקרה של סרטן הערמונית, יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם, שמהווה גורם תורם לסיכויי הצלחת הטיפול. אבחון מאוחר, אבחון שגוי, הפניה מאוחרת לבדיקות, טיפול שגוי, או טעות בניתוח הם רק חלק מהעילות לתביעות רשלנות רפואית פרוסטטה. חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996, מעניק מטריית הגנה לחולה, כדי לעגן חוקית את אחריותם ומחויבותם של הרופאים, אך הוא אינו מבטיח הליך נקי מטעויות, שכן אלה קורות. במידה והתעורר בכם חשש כי יש עילה לתביעת רשלנות רפואית, מומלץ לפנות להתייעצות כדי לבחון את המקרה ואת סיכוייו. בכל מקרה, כמו במקרה שלפנינו, חשוב להבין כי חוק הוא תמיד מקור לפרשנות.

התובע ערער על פסיקת בית משפט השלום שדחתה את תביעת הרשלנות

שבתאי כהן היה בן 53 כאשר אובחן בסרטן הערמונית. הוא אושפז בבית החולים קפלן שברחובות לניתוח להסרת הערמונית. יום לאחר הניתוח, החל מר כהן להתלונן על תחושה של נימול ו"הירדמות" ברגלו הימנית. הוא אובחן כסובל מפגיעה בעצב הטיביאליס, העצב המרכזי שעובר מהשוקיים דרך העקב, שם הוא מתפצל לשלושה ענפים שכולם יחד מאפשרים לתחושה סנסורית-מוטורית. פגיעה נדירה ולא מוכרת בהיסטוריה של ניתוחים אורולוגיים, שיצרה פגיעה בלתי הפיכה שיצרה נכות בשיעור של 17.5%. מר כהן החליט לתבוע תביעת רשלנות רפואית את בית החולים, בטענה שיש לראות את המקרה כדבר המעיד על עצמו בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין, סעיף שדן ברשלנות. לפי סעיף זה כאשר קיימת עמימות עובדתית בשאלה כיצד נוצר הנזק, עובר נטל הראיה אל הצד הנתבע. הכלל קובע קיומם של שלושה תנאים להעברת הנטל:  קיומה של רשלנות, קיומה של חובת הזהירות שחלה על הנתבע וקשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. לטענת הנתבע, העובדה כי לא ניתנה הסכמה מדעת, ובפרט שלא קיבל מידע על הסיכון האפשרי ללקות בשיתוק בעקבות הניתוח, מקיימת את עוולת הרשלנות.

בית משפט השלום בבאר שבע, הערכאה הראשונה שדנה בתביעה, דחה את תביעת הרשלנות ופסק כי התנאי השלישי, הקושר בין ההתנהלות של הנתבע לנזק, לא הוכח ולכן בית החולים לא התרשל. בית המשפט גם דחה את עוולת התקיפה, גם משום שהתובע, כלומר מר כהן, חתם על טופס הסכמה והוסברו לו הסיכונים, גם אם לא זה הספציפי וזאת משום שזהו סיבוך נדיר ביותר. כאן המקום לציין כי לו בית משפט השלום היה מקבל את טענת מר כהן ומעביר את נטל הראיה על הנתבע, בית החולים, היה מהלך המשפט נראה אחרת לגמרי, ללמדנו על כוחה של פרשנות משפטית.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

כשאדם נכנס לניתוח ערמונית ויוצא עם שיתוק ברגל

מר כהן החליט לערער בטענה שאם אין הסבר לנזק, עליו שני הצדדים הסכימו, על התביעה להתקבל ואילו הנתבע, בית החולים, טען כי אם אין ביכולתו של התובע להוכיח רשלנות ולראיה אינו מגובה בחוות דעת מומחה, דינה של התביעה להידחות.

המחוזי, שבחן מחדש את נסיבות המקרה הגיע למסקנה שלאור השתלשלות המקרים, המסקנה כי בית החולים התרשל מאשר נקט בחובת הזהירות המוטלת עליו בטעות יסודה. אליבא דבית המשפט המחוזי, אדם שנכנס לניתוח שגרתי להסרת ערמונית ויוצא משותק בכף רגלו הוא סיבה טובה דיה בפני עצמה להפוך את נטל ההוכחה ובכך הפך פסיקת בית דין קמא. לטענת בית המשפט העובדה כי מומחי הנתבע, בית החולים, לא הביאו הסבר מניח את הדעת לנזק שנגרם וגם גם לא דעה אחידה לגבי מתי אירע הנזק, מעידה כי דווקא המסקנה שבית החולים התרשל היא הגיונית יותר מאשר לא.

בהמשך עבר בית המשפט לבחון האם ההגנה הצליחה להוכיח שהנזק שנגרם למר כהן אינם נובעים מרשלנות, אלא שלהגנה לא הייתה גירסא אחת, מהימנה וקוהרנטית לסיבת הנזק, אלא רק כי הנזק בלתי צפוי ומתוך שכך אינו ניתן להסבר. בית המשפט דחה את גרסת ההגנה ופירש אותה כאי-עמידה בנטל ההוכחה ופסק כי הוכחה אשמתם ברשלנות רפואית שגרמה לנזק, עליו כבר הסכימו שני הצדדים. הדיון הוחזר לערכאה הקודמת לקביעת פיצוי וחייב את הנתבע בתשלום הוצאות משפטיות.

[ע"א (באר שבע) 1171-00 שבתאי כהן נ' בית חולים קפלן]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך