הרופאים לא ערכו בדיקות שהיו יכולות לאבחן את השבץ המוחי

פסק דין: במסגרת תביעה משפטית שהוגשה כנגד בית החולים וולפסון נקבע כי אבחון רשלני גרם לנזקיו של החולה. עיינו בסקירה. 

איחור באבחון שבץ מוחי

ישנן בעיות רפואיות שהגילוי המוקדם הינו קריטי בהתדרדרות המצב הבריאותי ואירוע מוחי הוא בדיוק המקרה, שבו אם מצליחים לאתר את תחילתו של האירוע, הרי ניתן לתת טיפול רפואי מתאים, אשר עשוי למנוע ממצבו הבריאותי של המטופל להחמיר בהתפתחות של עוד ועוד נזקים בריאותיים קשים ביותר.

תביעה: הרופאים התרשלו באבחון

התובע בן ה- 84 איבד את שיווי משקל ונפל על ברכיו – האם היה על בית החולים להסתפק בבדיקות אורתופדיות ופנימיות או לעשות בדיקות נוירולוגיות שהיו מגלות בסבירות גבוהה את תחילתו של אירועי מוחי?

י', התובע, בן 84 שנים ניסה לקום ממיטתו כדי להגיע לשירותים כאשר לפתע איבד את שיווי המשקל ונפל על ברכיו. לאחר מאמץ רב הצליח לחזור לשכב במיטה אך מבלי יכולת לקום ממנה. י' הרים טלפון לבנו וזה הזמין עבורו ניידת מד"א והוא הובהל לבית החולים.

בבית החולים נעשו לו בדיקות אורתופדיות ורופאה פנימאית ערכה לו בדיקות נוספות אך בסיומן הוחלט שלא לאשפזו והוא שוחרר חזרה לביתו תוך הוראה כי יהיה תחת מעקב של רופא המשפחה.

למחרת, החל מצבו של י' להחמיר והוא החל להרגיש כאבים בחלק גופו הימני העליון ובדיקה של רופא שהגיע אליו לביתו קבעה כי עליו להגיע בדחיפות לבית החולים שכן, יש חשש לאירוע מוחי.

בבית החולים נערכו לי' בדיקות של אק"ג ו- סי.טי. אשר הצביעו על כי לקה בשבץ מוחי ועליו להישאר להמשך טיפול באשפוז בבית החולים.

האם יתכן כי ניתן היה למנוע את השבץ המוחי לו הרופאים היו עושים בדיקות נוירולוגיות בזמן??

במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהוגשה לבית משפט השלום, על ידי י' כנגד בית החולים טען כי הרופאים  התרשלו בדרך שבה טיפלו בו. הטענה מתבססת על  היום בו נבדק במיון לראשונה מיד לאחר הנפילה, שם  התלונן  על בלבול, חוסר תחושה ברגליים, וקושי לעמוד. כמו כן,  לחץ הדם הסיסטולי היה גבוה נכון לאותו זמן ובמצב הזה, היה על הרופאים לעשות בדיקות נוירולוגיות ולשלול אפשרות של אירוע מוחי ולא להסתפק בבדיקות האורתופדיות.

י' טען שאם הרופאים היו מזהים את תחילתו של האירוע המוחי, היו יכולים למזער את הבעיות הקשות מהן הוא סובל כיום ואת העובדה שהוא צריך עזרה צמודה בכל ההתנהלות שלו ושימוש בכיסא גלגלים.

הצוות הרפואי מצדו באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי טען כי הטיפול הרפואי והבדיקות שנעשו היו בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש מהם ולא בכל מקרה בו יש נפילה מזמינים נוירולוג לבדוק אפשרות של אירוע מוחי ולא ניתן היה לצפות כי זה מה שיקרה, בנוסף מדובר היה באדם קשיש עם בעיות רפואיות קודמות ולא בהכרח קיים קשר בין הנפילה והטיפול שניתן לבין האירוע המוחי.

פסק דין: אפשר היה לאבחן את השבץ ולמזער את הנזקים

בית המשפט בחן את חוות הדעת הרפואיות שהציגו שני הצדדים וקבע כי אחד המקרים שבהם ישנה חשיבות רבה לגילוי המוקדם הינו אירוע מוחי ועל הרופאים היה בעקבות לחץ הדם הסיסטולי הגבוה והעובדה כי הנפילה נבעה מאיבוד שיווי המשקל –  להעביר את המקרה לבדיקתו של נוירולוג שיתכן ואם הייתה נעשית בדיקה כזו, אפשר היה לאבחן את האירוע המוחי במועד ולמזער באופן משמעותי את הנזקים החמורים שאירעו לי' בעקבות הגילוי המאוחר.

לדעת בית המשפט ניתן לראות קשר סיבתי בין החלטת בית החולים לשחרר את יצחק מוקדם לבין המצב הבריאותי הקשה שבו הוא נמצא כיום לאחר האירוע המוחי ולכן קובע בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית ועל הנתבעים לפצות את יצחק בפיצוי כספי כולל של למעלה מ- 400 אלף ש"ח.

פסק הדין המלא: ת"א 6572-09-09