האם אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם היה מונע את הטרגדיה?

בתביעת רשלנות רפואית שעניינה איחור באבחון סרטן צוואר הרחם נטען כי ניתן היה לאבחן את המנוחה שנה לפני האבחון בפועל ובכך לשפר מהותית את סיכויי ההחלמה, בית המשפט פסק פיצוי לטובת האלמן ושתי בנותיה שנותרו יתומות.

רופא נשים

סרטן צוואר הרחם הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות בקרב נשים בעולם כולו שפוגע בצוואר הרחם, החלק המחבר בין הרחם לנרתיק. סוג סרטן זה לרוב מתפתח לאט בשלביו ההתחלתיים, בהם תאי צוואר הרחם עוברים שינויים המביאים להתפתחות תאים חריגים ברקמת הצוואר. לכן, יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם, המעלה משמעותית את סיכויי ההחלמה. מרבית מקרי סרטן צוואר הרחם מתרחשים עד גיל 50, אך הסיכון קיים גם בגילאים מאוחרים יותר.

סרטן צוואר הרחם נגרם כמעט בבלעדיות על ידי ווירוס הפפילומה האנושי, אם כי לא כל זיהום פפילומה בצוואר הרחם יוביל בהכרח להתפתחות תאים ממאירים. בשנים האחרונות פותח חיסון נגד הווירוס שנועד לצמצם מהותית גם את ההדבקה וגם את הסיכויים לחלות בסרטן בעקבות ובארץ הם ניתנים במרשם רופא.

בשלביו המוקדמים אין סימנים לסרטן צוואר הרחם ולכן יש חשיבות מרובה למעקב גניקולוגי שנתי קבוע, עריכת משטח צוואר הרחם (פאפ PAP) באופן קבוע אחת לשנתיים או בהתאם להמלצת הרופא המטפל. עם זאת תלונות כמו: דמם בין-ויסתי, הפרשות חריגות, כאב באגן או כאב בעת קיום יחסי מין עשויות להעיד על המחלה. אבחון ראשוני ייעשה לרוב באמצעות משטח, אם כי ייתכן והרופא ירצה לבצע בדיקות נוספות כמו: קולפוסקופיה (בדיקת אופטימית של רקמות), גרידת תעלת הצוואר (לבדיקת מיקרוסקופית של תאים) או ביופסיה. סיכויי ההחלמה וסוגי הטיפול (ניתוח כריתה או הקרנות וכימותרפיה) תלויים בשלב גילוי המחלה, סוג הגידול וגורמים נוספים המשתנים מאישה לאישה.

האם ניתן היה לאבחן שנה לפני גילוי המחלה בפועל?

לבית המשפט העליון, בשבתו כערכאת הערעור העליונה, הגיע ערעור על פסיקה של בית המשפט המחוזי בחיפה (לקריאה נוספת: 1075/98) בנוגע לרשלנות רפואית באבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם, שהוגשה על ידי אלמן ושתי בנותיו היתומות לאחר מותה של האם ממחלת סרטן צוואר הרחם. התביעה הוגשה נגד קופת החולים בה היתה המנוחה חברה ורופא הנשים שטיפל בה.

לטענת התביעה, שהייתה מגובה בחוות דעת מומחה, הממצאים הקליניים, התסמינים עליהם התלוננה המנוחה והעובדה שהם עלולים גם להעיד על אפשרות של סרטן צוואר הרחם, אשר השלכותיו יכולות להיות קטלניות, היו צריכים להביא את הרופא לחשוד באפשרות של סרטן צוואר הרחם ולא לפתור אותם כתסמינים שנגרמו כתוצאה משימוש בגלולות לפחות כחצי שנה לפני שאובחנה בפועל, שלב שכבר היה במצב מתקדם. ודוק, לטענת המומחה לו היתה מחלתה מתגלה אז סיכויי החלמתה של המנוחה היו גבוהים משמעותית מאשר במועד בו אובחן הגידול, להערכת המומחה ירידה של 35% מ-95% לכ-65%.

הנתבעים מצדם טענו כי הגידול ממנו סבלה המנוחה היה מראש אלים וככל הנראה לא היה מגיב לטיפולים ומתפתח במהירות. לכן ככל הנראה במקרה מצער זה לא היתה חשיבות לגילוי מוקדם וממילא לא היתה השפעה על סיכויי ההחלמה שהיו נמוכים במיוחד. משום כך לטענת התביעה אין קשר סיבתי בין האבחון המאוחר ולמותה של המנוחה ואין כל קשר סיבתי בין האבחון המאוחר לתוצאה העגומה ובוודאי שלא התרחשה רשלנות רפואית. עוד טענו הנתבעות כי לא נפל כל פגם בהנחה של הרופא הגניקולוגי המטפל שהדימום נובע משימוש בגלולות, המכונה בעגה רפואית "דימום דרך" ולא ערך בדיקה תאית (ציטולוגית).

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת התובעים בתביעת הרשלנות הרפואית באיחור באבחון סרטן צוואר הרחם וקבע שלמרות שהרופא המטפל סבר שהדימום ממנו סבלה המנוחה הוא דימום דרך הנובע מנטילת גלולות, עליו היה לאשש את האבחנה או לפחות לשלול אפשרות של סרטן צוואר הרחם. עם זאת השופט דחה את טענת האלמן והיתומות כי ניתן היה לאבחן את המנוחה כבר כשנה לפני האבחנה בפועל, אך ציין כי רשלנות הרופא חלה מאוחר יותר בתקופת הזמן, כאשר על הרופא היה לערוך אבחנה מבדלת לאחר התמשכות התלונות ולו משום האפשרות של טעות בעלת השלכות אפשריות כל כך טרגיות, כפי שאכן למצער התרחש.

חישוב הפיצוי, על סך 1,310,000 שקלים, נעשה על בסיס הערכת אובדן סיכויי ההחלמה של התובעת, תוך שהוא מאמץ את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים, כמפורט לעיל. יתרה, בית המשפט הפריד בין הפיצוי לשתי בנותיה של המנוחה ובין הפיצוי שמגיע לתובעים מכוח עיזבונה ופסק סכום פיצוי נוסף של כרבע מיליון שקלים.

לשני הצדדים היו השגות לגבי פסק הדין והדיון הגיע לערכאת הערעור הגבוהה ביותר – בית המשפט העליון, שדן בערעור בהרכב של שלושה שופטים. האלמן ובנותיה של המנוחה ערערו גם על אופן חישוב הפיצויים ובנוסף טענו כי רשלנות הרופא התרחשה קודם ופזיזותו של הרופא לאבחן את הדימום כדימום דרך ולא על בסיס אבחנה מבדלת באמצעות לקיחת משטח פאפ פגעה מהותית בסיכויי החלמתה. קופת החולים והרופא ערערו על הקביעה כי התרחשה רשלנות וכי הם אחראים לנזקי המנוחה. בית המשפט דחה את טענת הרופא ובית החולים וקיבל בחלקן את טענות האלמן ובנות המנוחה והכפיל את הפיצוי שנפסק בבית משפט קמא.

[ע"א 4975/05 אליעזר לוי נ' ד"ר זאב מור]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך