רשלנות בגין אי אבחון דלקת ריאות באשה בהריון

בית המשפט קבע שבית החולים המשפחה הקדושה בנצרת התרשל בשל אי אבחון של דלקת ריאות באשה בהריון, אשר הוביל להידרדרות משמעותית במצבה ולאשפוז ממושך עקב כך.

אי אבחון דלקת ריאות

דלקת ריאות הינה מחלה זיהומית שעלולה לגרום לסיבוכים קשים ועל כן חשוב לאבחן אותה בהקדם האפשרי ולטפל בה בהתאם. הדברים נכונים לגבי כל אדם שלוקה בה, קל וחומר כשמדובר באשה בהריון.

אולם, לא זו הייתה מנת חלקה של מטופלת שבשנת 2016, בהיותה בת 36 ובשבוע ה-28 להריונה השלישי, פנתה לחדר המיון של בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת בשל קוצר נשימה, שיעול, וכאבים בחזה.

המטופלת אובחנה שם עם ברונכיט, טופלה באינהלציה, ושוחררה כבר באותו היום לביתה, עם המלצה לטיפול תרופתי, המשך טיפול באינהלציה, ומעקב אצל הרופא המטפל.

אולם, מצבה של המטופלת החמיר ועל כן היא שבה כבר כעבור יומיים לבית החולים, אלא שהפעם היא פנתה למיון נשים, שם שוב התלוננה על חום גבוה, שיעול טורדני וקוצר נשימה. הרופא במיון הנשים הפנה את המטופלת לייעוץ אצל רופא פנימאי, תוך שהוא מציין בהפניה אליו שמדובר באשה בהריון עם חום לא מוגדר וכאבי בטן וגב, ותו לא. כלומר, הוא לא ציין בהפניה דבר על כך שהיא סובלת גם משיעול טורדני וקוצר נשימה, ושהיא כבר הגיעה בגינם למיון של בית החולים יומיים לפני כן.

הרופא הפנימאי החליט להפנות את המטופלת לצילום חזה, שפוענח על ידי הרנטולוג של בית החולים כצילום תקין לחלוטין. לבסוף איבחן הרופא הפנימאי את המטופלת עם דלקת שקדים, בשל אודם שהוא הבחין בפה ובלוע שלה, המליץ לה לקחת מוקסיפן, ולאחר מכן היא שוחררה לביתה.

מצבה של המטופלת המשיך להידרדר, ועל כן היא פנתה כעבור יומיים לבית החולים רמב"ם בחיפה, שם פוענח אותו צילום חזה כבעל ממצאים מחשידים בריאות. בהמשך היא אובחנה לראשונה עם דלקת ריאות דו צדדית קשה, אושפזה במחלקת טיפול נמרץ, ועברה ניתוח קיסרי דחוף. היא הונשמה והורדמה במשך כחודש וחצי, ואף עברה ניתוח של פיום הקנה. לאחר מכן היא נזקקה לשיקום אינטנסיבי בבית החולים בני ציון למשך כחודש ימים, אולם עד היום היא למעשה ממשיכה לסבול מהדלקת ומקשיי נשימה.

המטופלת הגישה בשנת 2018 תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים המשפחה הקדושה בשל אי אבחון דלקת הריאות בה לקתה. [ראו בנוסף: הלחץ והעומס לא מוריד מאחריותו של בית החולים].

האם בית החולים התרשל בכל הקשור לאי אבחון דלקת הריאות?

המחלוקת בין הצדדים עסקה, איפוא, בשאלה האם אי אבחון דלקת הריאות של המטופלת אכן מהווה רשלנות רפואית.

בית המשפט קבע שבית החולים אכן התרשל, מאחר שבהסתמך על העדויות והמסמכים הרפואיים שהוגשו בפניו, היה באפשרותו לאבחן את דלקת הריאות.

לדבריו, התנהלות בית החולים לאורך כל הדרך הייתה כרוכה ב-"תקלות" שונות, ולהלן העיקריות שבהן:

  1. ראשית, לרופא הפנימי של בית החולים הועברו רק ההפניה אליו מרופא מיון הנשים שבה הוא ציין שהמטופלת סובלת רק מחום וכאבי בטן וגב, ומבלי לציין שהיא סובלת גם משיעול טורדני וקוצר נשימה, ושהיא כבר הגיעה בגינם למיון של בית החולים יומיים לפני כן. עם זאת, רופא המיון לא הובא לעדות על ידי בית החולים כדי להסביר פשר עניין זה.
  2. הרופא הפנימאי העיד שהמטופלת לא ציינה בפניו שהיא סובלת גם משיעול, אולם לא ברור האם הוא עצמו חקר ותישאל אותה לגבי סיבת הופעת החום אצלה, והאם למשל הוא הופיע אצלה עם או בלי שיעול. למעשה, אין כל תיעוד לגבי גביית האמנזה מהמטופלת עצמה.
  3. בשני הביקורים של המטופלת בבית החולים לא נספרו הנשימות שלה, למרות שהיא התלוננה על קוצר נשימה ושיעול. בנוסף, לא בוצע לה צילום חזה בביקורה הראשון בבית החולים, כי אם רק בביקור השני.
  4. פיענוח צילום החזה של המטופלת כ-"תקין" על ידי הרנטולוג של בית החולים היה שגוי, מאחר שהוא הציג ממצאים מחשידים שמצביעים על דלקת ריאות. אולם, גם הרנטולוג לא הובא לעדות על ידי בית החולים כדי להסביר פשר עניין זה, ולרבות האם הוא היה מודע לכך שמדובר במטופלת עם חום ושיעול מתמשך.

בית המשפט סיכם את עניין ההתרשלות לגבי אי אבחון דלקת הריאות בקובעו שהיא נבעה מחוסר תקשורת בהעברת המידע בין המחלקות של בית החולים, החמצת תלונות של המטופלת שדרושות לאבחנה ומהלך הטיפול, הימנעות מהתייחסות מקיפה לכל המדדים והנתונים שיכלו להוביל למסקנה שמדובר בדלקת ריאות, לרבות מדדי CRP, דופק, סטורציה וחום אשר החמירו בין שני הביקורים של המטופלת בבית החולים, ופיענוח שגוי של צילום החזה שגרם לפספוס האבחנה הנכונה.

עוד קבע שבית המשפט כי התרשלות זו גרמה לעיכוב באבחון מצבה של התובעת ולהידרדרות משמעותית במצבה שגרמה לה לנזק.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

היקף הנזק שנגרם למטופלת עקב התרשלות בית החולים

בית המשפט קבע למטופלת נכות רפואית בגין דלקת הריאות בשיעור של 20% (בדומה לקביעת המוסד לביטוח לאומי) ונכות תפקודית בשיעור של 25%.

לגבי טענתה של המטופלת לפיה נגרם לה גם נזק נפשי קבוע, קבע בית המשפט שהוא נכון לפסוק לה נכות נפשית זמנית בלבד, וזאת בהסתמך על קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניין זה, וכי נכות זו תובא בחשבון במסגרת מרכיב הפיצויים בגין כאב וסבל ועזרת צד ג' לעבר. בית המשפט הסביר שאין ביכולתו לקבוע שלמטופלת נגרמה נכות נפשית קבועה, וזאת מאחר שהמטופלת לא הגישה בפניו מספיק מסמכים ואבחנות עדכניים לגבי מצבה הנפשי כיום שלפיהם ניתן לקבוע שנגרמה לה נכות נפשית קבועה כתוצאה מהתרשלות בית החולים.

בסיכומו של דבר פסק בית החולים למטופלת פיצוים כוללים בסך של 292,000 ₪ (לאחר ניכוי תשלומי המל"ל),  בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, וכאב וסבל. בנוסף נפסקו לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

[ת"א (חיפה) 22412-03-18  פלונית נ' בית החולים המשפחה הקדושה]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך