הריון חוץ רחמי

מה משמעות הדבר ? האם בכל מקרה של נזק הנגרם בשל הריון חוץ רחמי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ? לפי מה ייבחן הדבר ? במסגרת הכתבה מובאת מסכת נסיבות עובדתיות הלקוחה מן הפסיקה.

הריון חוץ רחמי או בשמו האחר, הריון אקוטופי, הינו מצב שבו העובר אינו גדל בתוך חלל הרחם אלא מחוצה לו – לרוב בחצוצרות ולעיתים אף בשחלות, בצוואר הרחם ובחלל הבטן. הריון חוץ רחמי מעמיד את האם ההריונית בסכנת חיים ונפקותו בנוגע לעובר הינה הרסנית, היות והוא לעולם לא יוכל להתפתח באופן תקין. הבעיה העיקרית בסוג זה של הריון הינה כי התסמינים המאפיינים אותו הם לרוב התסמינים המאפיינים הריון רגיל (בחילות, כאבי בטן וכדומה) ועל כן לא ניתן לגלות את התרחשותו ללא עריכת בדיקות מתאימות (בדיקות דם או אולטרא-סאונד).

 

לא תמיד ברור האם יכול הניזוק להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה והדבר ייבחן על פי נסיבות העניין.

 

טול מקרה שבו נכנסת אישה פלונית להריון ועל פי הבדיקות הראשוניות שנערכות לה, מעריכים הרופאים כי ההריון מתנהל כסדרו ולא נצפים כל סיבוכים עתידיים. אולם, לאחר תקופה מסוימת מתחילה האישה ההרה לסבול מכאבי בטן עזים ובחילות תכופות, אשר מובילים את הרופאים למסקנה כי יש להפסיק את ההריון באופן מלאכותי, באמצעות נטילת כדורים. לא זו אף זו, לאחר שממשיכה האישה לסבול מכאבים, מחליט הצוות הרפואי כי בנוסף להפסקת ההריון על ידי כדורים יש לבצע שאיבה, על מנת לסיים סופית את תהליך הריון. דע עקא, על אף כל הטיפולים האמורים ממשיכה האישה לסבול מכאבים וכאשר היא פוקדת שוב את בית החולים נאמר לה כי ההריון עוד בעיצומו. באותו מעמד ולאור ממצאי בדיקת אולטרא-סאונד נמסר לאישה בפעם הראשונה המידע על כך כי ההריון מתבצע מחוץ לרחמה וכתוצאה מכך נגרם נזק לחצוצרה, אשר מחייב את הרופאים לכרות אותה.

 

נשאלת השאלה האם מסכת העובדות המפורטות לעיל מקימות לפלונית עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה – הריון חוץ רחמי ? נראה כי במקרה המפורט לעיל, היה צריך לבצע בפלונית בדיקה היסטולוגית, עובר להפסקת ההריון המלאכותי ולברר את מיקומו של העובר והאם הוא נמצא, חלילה, מחוץ לרחם.

 

אשר על כן, על פני הדברים נראה כי עומדת לפלונית עילת רשלנות רפואית בלידה. יחד עם זאת, במסגרת תביעתה האמורה, תצטרך התובעת להוכיח כי כריתת החצוצרה גרמה לכך שהיא לא תוכל להרות עוד לעולם. נראה כי בכל מצב לפיו יכולה האישה ללדת, חרף כריתת החצוצרה, הפיצוי שייפסק לה, אם בכלל, יהיה בשיעור נמוך, ויינתן רק בגין נזקי הכאב והסבל שחוותה.

 

בנוסף, אף במידה ומתקיים נזק חמור לפלונית, באופן שהיא איננה יכולה להביא עוד ילדים לעולם, עליה לברר עם עורך דינה, בטרם תוגש על ידה תביעת רשלנות רפואית בלידה – הריון חוץ רחמי, האם במקרה בו היה הצוות הרפואי מבחין במצבו של העובר מחוץ לרחם כבר בבדיקה הראשונה שנעשתה לה, לא הייתה כריתה של החצוצרה ובהמשך לכך היו נמנעים נזקיה, כאמור. תשובה חיובית לשאלה דנן משמעותה קיומו של קשר סיבתי בין רשלנות הצוות הרפואי לנזק ונראה כי במצב כגון דא יכיר בית המשפט בתביעת רשלנות רפואית בלידה – הריון חוץ רחמי ויעניק לה פיצויים בהתאם לכך.