כשלים במעקב הריון: מקרים המחייבים בחינה משפטית

רשימת הבדיקות הנערכות לנשים במהלך הריון הולכת ומתרחבת. באילו מקרים ניתן לטעון לרשלנות רפואית עקב ליקויים ומחדלים בבדיקות אלה?

עד לפני עשורים ספורים עמדו לרשות הרופאים אמצעים מוגבלים למעקב אחרי תקינותו של הריון מתפתח, אך כיום מגוון האמצעים רחב בהרבה. לצד בדיקות דם ושתן תקופתיות, עוברות נשים בדיקות אולטרסאונד הבוחנות את התפתחות העובר וכן בדיקות מתקדמות לגילוי מומים בעובר, כגון בדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר.

ככל שמשתכללים הבדיקות והמכשור המשמשים למעקב הריון, כך עולה רף הציפיות כלפי הצוות הרפואי האחראי למעקב, והדבר משתקף גם בפסיקת בתי המשפט.

שאלת העדרה או קיומה של רשלנות בהריון נבחנת אל מול הידע העומד לרשות רופאים בתחום מעקב ההריון ואל מול והסטנדרטים המקצועיים החלים על מעקב הריון, נכון לעת שבה התבצע המעקב. לכן כיום, גם מחדלים או כשלים בביצוע בדיקות מעקב הריון מתקדמות עשויים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית, כל עוד הכשלים גרמו נזק לאם או לעובר.

מה כולל מעקב הריון?

ניתן לחלק את הבדיקות שנערכות לנשים במהלך הריון לשלושה סוגים עיקריים: בדיקות דם, שתן ומדדים גופניים, סקירות אולטרסאונד ובדיקות לאיתור מומים בעובר באמצעות מיפוי גנטי.

בדיקות דם ושתן, וכן בדיקת תרבית נרתיקית ומדידת לחץ דם, נערכות לנשים הרות מספר פעמים במהלך ההריון, כנוהל שגרתי וכאשר קיים חשד לבעיה רפואית או עקב בעיה שהתגלתה. לבדיקות אלה מגוון מטרות, ובהן: איתור זיהומים ומחלות אצל האם, שלילת תופעות מסוכנות כגון סוכרת הריון ורעלת הריון וכן מעקב כללי אחר חוסנה הגופני של האם.

לצד זה, נשים הרות עוברות כיום כדבר שבשגרה בדיקת חלבון עוברי. בדיקת דם זו נועדה לבחון את רמת החלבון העוברי בדם האם, אל מול רמתם של הורמונים מסוימים. מדובר בבדיקת סקר המאפשרת לדעת מה הסיכון הסטטיסטי שהעובר לוקה בתסמונת דאון ובמומים מסוימים נוספים.

סקירות האולטרסאונד נערכות גם הן דרך קבע, מדי זמן בעיקר כדי לוודא שהעובר מתפתח כראוי וכדי לשלול קיומם של מומים אצלו. כמו כן, משמש האולטרסאונד להערכת משקל העובר. לקראת הלידה או אם נוצר חשש שהעובר שרוי במצוקה, מנטרים את דופק לב העובר באמצעות מוניטור.

מקובל כיום לבצע שלוש בדיקות לאיתור מומים באולטרסאונד: בדיקת שקיפות עורפית, שגם היא בדיקת סקר שמאפשרת להעריך את הסיכון לקיומם של מומים גנטיים בעובר, לפי עובי הנוזל בעורפו, וכן שתי סקירות של מערכות גופו של העובר: סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.

בעוד שסקירות אולטרסאונד מאפשר איתור מומים פיזיים נגלים לעין אצל העובר, בבדיקות המיפוי הגנטי נבחן חומר גנטי של העובר הנמצא בדם האם, במי השפיר או בסיסי השליה. ע"י ניתוח ה-DNA של העובר או חלקים ממנו ניתן לזהות שיבושים בכרומוזומים של העובר, שמתבטאים במומים.

מחדלים במעקב הריון: הסיכונים

התרשלות במסגרת מעקב הריון עשויה להתבטא בדרכים שונות: אם בהימנעות מעריכת בדיקה חיונית או מהפניית אישה לבדיקה כזו, אם בהתעלמות מממצאים רפואיים מחשידים המתגלים בבדיקה מסוימת או מגורמי סיכון לסיבוכים הקיימים ברקע הרפואי והמשפחתי של האם או מתסמינים מחשידים שדווחו על ידה, ואם בפענוח שגוי של תוצאות בדיקה.

בין אם מדובר בבדיקת דם או בהערכת משקל שגרתיות ובין אם מדובר בבדיקה מורכבת כמו סקירת מערכות או דיקור מי שפיר, הימנעות מביצוע הבדיקה או פרשנות שגויה של ממצאי הבדיקה עלולות להיות הרות גורל וכך גם התעלמות ממידע רפואי חיוני. כשלים מסוג זה עלולים להוביל, למשל, למחדלים באבחון מצוקה עוברית או תופעות מסכנות חיים עבור האם והעובר, כגון רעלת הריון, סוכרת הריון ומשקל גבוה במיוחד של העובר.

המחשה לכך ניתן למצוא בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (תא (י-ם) 8363/06 וכן מאמר באתר: הערכת המשקל היתה שגויה) שקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע הערכת משקל לעוברית עם הגעת האם לחדר לידה ובכך שהתעלם מגורמי סיכון להיווצרות משקל יתר אצל העוברית, שבאו לידי ביטוי ברקע הרפואי של האם.

מחדלים אלה, נקבע, הובילו את הרופאים ליילד את העוברית בלידה רגילה ולא בניתוח קיסרי, על אף ששקלה מעל חמישה ק"ג, ועקב כך נוצר פרע כתפיים בלידה: היתקעות של כתפי התינוקת בתעלת הלידה בשל ממדיה הגדולים. בהמשך לכך, יוחסה לצוות אחריות לשיתוק שנגרם לתינוקת ביד שמאל עקב פרע הכתפיים, ובית החולים חויב לפצות את הקטינה בכ-2.5 מיליון ש"ח.

במקרה אחר, שהוכרע לאחרונה בבית משפט השלום (תא (ראשל"צ) 5658-04-14), התקבלה טענת התובעת כי עקב התרשלות בבדיקות מוניטור עוברי שנערכו לעובר שברחמה, לא אובחנה בזמן מצוקה עוברית, וכי אלמלא ההתרשלות ניתן היה למנוע את מות העובר ברחם, בשבוע ה-41 להריון. התובעת לא הוכיחה ישירות את התרשלות, אך מאחר שבית החולים לא שמר את פלטי המוניטור, העביר בית המשפט את נטל ההוכחה אל כתפיו וקבע כי לא הצליח להפריך את טענת התובעת.

אי-גילוי מומים

סוג נוסף של נזק שעלול להיגרם כתוצאה מכשלים במעקב היריון הוא פספוס באבחון מומים אצל העובר, שגילויים היה מוביל את הוריו לבחור בהפלה ולא להמשיך את ההריון. הדבר עלול לקרות כתוצאה מהתרשלות בהפניית האם לבדיקות אולטרסאונד מעמיקות או לבדיקות מיפוי גנטי, וכן עקב פענוח שגוי של ממצאי הבדיקות (ראו למשל מאמר באתר: זיהוי תסמונת דנדי ווקר).

לדוגמה, תביעה נוספת שנדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ע"י הורים שבנם המנוח נולד עם מומים קשים שמקורם בתסמונת גנטית נדירה בשם "הלמן שטרייף", שאף הובילה למותו בגיל חמש וחצי (תא (י-ם) 8459/06). התובעים טענו כי האם לא נשלחה לבדיקת שקיפות עורפית וכי הרופא שערך לאם סקירת מערכות מורחבת במהלך הריונה התרשל בביצוע הבדיקה ולכן לא זיהה אצל בנם מומים פיזיים המעידים על בעיה גנטית, וכך נמנעה מהם האפשרות להפסיק את ההיריון.

בית המשפט אומנם דחה את טענת התובעים ביחס לבדיקת השקיפות העורפית, לאחר שבחר להאמין לעדות הרופא המטפל לפיה כן הפנה את התובעת לבדיקה, אך קיבל את טענתם בדבר סקירת המערכות. בפסק הדין נקבע כי הסקירה בוצעה "בחופזה ובהתרשלות" וכי אלמלא זאת, ניתן היה להבחין במומים הדיסמורפיים אצל העובר במהלך הסקירה. אי לכך חויבה הנתבעת, קופת חולים כללית, לפצות את התובעים בכמיליון וחצי ש"ח.

גם נזק שנגרם בבדיקה עצמה

במקרה נוסף  (תא (י-ם) 328/94), טענו קטינה והוריה, כי בבדיקת מי השפיר שבוצעה לאם בעת ההריון, בוצע דיקור רשלני לצורך שאיבת מי שפיר, וכתוצאה מכך נגרם לקטינה עיוורון בעינה. בית המשפט קיבל זאת, לאחר שמצא כי הרופא לא ביצע לפני הדיקור בדיקת אולטרסאונד (כמקובל בזמנו, לעומת ליווי אולטרסאונד רציף, כמקובל היום), שהייתה מפחיתה את הסיכון לפגיעה בעובר.

מכאן עולה כי לא רק התרשלות המונעת אבחון נכון של מצב האם והעובר עשויה להקים עילת תביעה, אלא גם התרשלות באופן ביצוע בדיקת מעקב, שגורמת נזק ישיר לאם או לעובר.

בכל מקרה, תביעת רשלנות רפואית בנוגע לליקויים במעקב הריון תתקבל רק אם יוכח כי אכן הייתה התרשלות מצד הצוות הרפואי וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק הנטען בתביעה.

לכן, על מנת לבחון באופן יסודי ופרטני אם קיימת עילת תביעה, יש לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק ברשלנות רפואית.