הפנייה לבדיקות ממוקדות

פסק דין בתביעת רשלנות רפואית בהריון קובע: אי הפניית האישה ההריונית לבדיקות ממוקדות עולה כדי רשלנות רפואית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בתביעת רשלנות רפואית שגוללה את הסיפור המצער של קטין בן שבע שנים שהגיש את כתב התביעה בצוותא עם הוריו.
את פסק דינו פותח בית המשפט בתיאורו החיצוני של הקטין ? ילד מטופח, זהוב שיער ותכול עיניים, אשר הגיע לבית המשפט כשהוא מרותק לכסא גלגלים ואינו מסוגל לתקשר עם סביבתו.
הטענה העיקרית של התובעים היא שמצבו הקשה של הקטין נבע מאי איתור המום בגופו, עוד כאשר היה עובר בריחמה של אימו. לטענת ההורים, ניתן היה לאתר את אותו הפגם שהביא למצבו הנוכחי על ידי בדיקות האולטראסאונד שבוצעו באימו במהלך ההריון. לחילופין טוענים התובעים כי אף אם יניח בית המשפט כי במסגרת הבדיקות שנערכו לאם לא היה ניתן לאתר את התסמונת, הרי שיש לקבוע רשלנות רפואית באי הפנייתה של התובעת לבדיקות אשר היה בהן כדי לאבחן את אותו מום. על פי כתב התביעה, לו היו הרופאים נוהגים על פי המצופה מהם ומאתרים את הפגם במועד, היו ההורים מגיעים להחלטה להפסיק את ההריון וזאת בכדי למנוע מתינוקם המשותף חיים מלאי סבל וצער.
בדיקות העל שמע (אולטראסאונד), נשוא תביעת רשלנות רפואית דנן, בוצעו בשבועות העשרים ושניים והשלושים וחמישה להריונה של האם, זאת במסגרת מעקב ההריון שנערך על ידי הנתבעת, קופת החולים.

 

בהסתמך על העדויות הרפואיות שהובאו בפניו, פוסק בית המשפט כי המום ממנו סובל הניזוק מוכר כתסמונת כווריאנט, אשר נגרמה במקרה דנן כתוצאה מפגם מוחי באיזור המוח הקטן של העובר והגומה האחורית. על פי עדות המומחים הרפואיים שהעידו מטעם התובעים ניתן לגלות את הפגם האמור החל מהתקופה הראשונה של ההריון ונראה כי במקרה הספציפי היה ניתן לאבחן את התסמונת החל מהשבוע החמישה עשר להריון.
יש לצייו כי בעלי הדין לא חלקו על העובדה כי באותה תקופה הרלוונטית לתביעת רשלנות רפואית זו, היה נהוג לבצע בנשים הריוניות שלוש בדיקות שגרתיות (אחת בכל שליש של ההריון), כאשר נשים בהריונות בסיכון גבוה מופנות לביצוע בדיקות נוספות, ממוקדות יותר.

 

 

בית המשפט קובע כי היות והיה זה הריונה הראשון של התובעת, אשר במהלכו לא ניצפה כל סיבוך, לא הייתה אינדיקציה המחייבת את הפנייתה לביצוע בדיקות מיוחדות, כאמור.
אולם, לצד קביעה דנן, פוסק בית המשפט כי בשל העובדה שלא ניתן לאתר את כל המומים המצויים בעובר במסגרת הבדיקות השגרתיות, על כל רופא מטפל שמבצע מעקב אחר הריון, ליידע את האישה בדבר האפשרות לערוך בדיקות ממוקדות יותר, במסגרתן ניתן לאבחן מומים נוספים בעובר (ובין היתר את המום ממנו סובל הקטין במקרה דנן). לפיכך, בית המשפט קובע כי ניתן למצוא רשלנות רפואית בהתנהלות קופת החולים, ולו בשל העובדה שלא נמסרה להורים כל אינפורמציה אודות האפשרות לבצע את הבדיקות הממוקדות.
בית המשפט מוסיף כי לו היה נמסר להורים המידע אודות הבדיקות הנוספות, הם היו בוחרים לבצען (על אף שהדבר כרוך בתשלום מצידם).
לא זו אף זו, לאור התרשמות המותב מההורים, הוא הסיק כי בנסיבות בהן היה מאובחן במועד המום בראשו של העובר, הם היו מפסיקים את ההריון, על כל המשתמע מכך.
(ת"א 92/93)