למרות שהתגלה במהלך ההיריון כי העובר סובל ככל הנראה ממום לבבי, הוא לא חובר למוניטור מייד עם היוולדו ולא בוצעה לו בדיקת אקו לב. לדברי בית המשפט, במידה שאלו היו מתבצעים, המום היה מתגלה וניתן היה להציל את התינוק בקלות.
בית משפט השלום קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים הצרפתי בנצרת. התביעה התקבלה לאחר שהתברר כי התינוק, שנפטר יומיים לאחר לידתו, לא חובר מייד עם היוולדו למוניטור וכן לא בוצעה לו בדיקת אקו לב. זאת, למרות שבדיקה מהלך ההיריון העלתה חשד למום לבבי מסכן חיים. הודגש, כי לא רק שבדיקת אקו לב הינה בדיקה פשוטה אשר מבוצעת באופן שגרתי, אלא שאף את המום ניתן היה לתקן בקלות.
סיפור המעשה
האם ילדה את בנה בבית החולים הצרפתי בנצרת. עוד לפני הלידה יידעה האם את רופאי בית החולים בדבר תוצאות הבדיקות שבוצעו לה בקהילה. בדיקות אלו כללו: (1) סקירת מערכות, במסגרתה עלה חשד כי העובר סובל מאסימטריה של חדרי הלב (הפרעת קצב), וכן (2) בדיקת אקו לב עוברי שיצאה תקינה.
לטענת האם, ביצוע ניטור ובדיקת אקו לב מייד לאחר הלידה היו מאפשרים לאבחן את הפרעת קצב הלב ולמנוע את מות התינוק. בית החולים טען מנגד, כי ההורים גרמו לנזק ראייתי בכך שסירבו לנתח את גופת התינוק. עוד נטען, כי לא היתה סיבה לניטור התינוק לאחר הלידה, היות שבדיקת אקו לב עוברית שבוצעה בקהילה טרם הלידה היתה תקינה.
בית המשפט קיבל את התביעה
נקבע, כי הצוות הרפואי חרג מסטנדרט הזהירות כאשר על אף בדיקת סקירת מערכות שלימדה אחרת, הוא התייחס אל התינוק כתינוק בריא ולא ביצע ניטור ובדיקת אקו לב מייד לאחר הלידה.
סירוב ההורים לביצוע נתיחה שלאחר המוות אינו נזקף לחובתם
לדברי בית המשפט, ראשית לא הובאה כל הוכחה כי בית החולים הסביר להורים את חשיבות ביצוע הנתיחה ושיעור הסיכוי לגילוי סיבת הפטירה המדויקת בעקבותיה. שנית, בדו"ח הפטירה, שנכתב על ידי רופאי בית החולים, נקבע, כי סיבת הפטירה היא דום לב וחשד למחלת לב. משמע, רופאי בית החולים עצמם ייחסו את הפטירה לבעיה לבבית, ולא מן הנמנע כי הם עצמם לא ראו כל צורך בביצוע נתיחה שלאחר המוות, שסביר להניח שלא הייתה תורמת מעבר למה שידעו.
נקבע כי בנסיבות אלו אין בסירוב ההורים לנתיחת הגופה להיזקף לחובתם.
ניטור ובדיקת אקו לב ליילוד מייד לאחר הלידה היו מאפשרים למנוע את הפטירה
השאלות המרכזיות שעלו במסגרת הדיון היו – האם ניתן היה לאבחן את הפרעת הקצב בשלב מוקדם יותר ולמנוע את פטירת התינוק? ובהמשך לכך, האם הצוות הרפואי חרג מסטנדרט הזהירות הסביר כאשר לא ביצע את הבדיקות מייד לאחר הלידה והסתפק בתוצאת בדיקת אקו לב שבוצעה טרם הלידה?
לדברי בית המשפט, התשובה היא חיובית לשתי השאלות.
בדיקת אקו לב עוברי, כך בית המשפט, אשר בוצעה לעובר בקהילה ויצאה תקינה, היא בדיקה מוגבלת בדיוקה. על כן, יעילותה לצורך קבלת אינפורמציה על מבנה הלב ותפקודו מוטלת בספק. משכך, בכל מקרה של חשד למום לב בעובר, יש מקום להעריך מייד לאחר הלידה את מבנה הלב ותפקודו על ידי אקו לב ישיר על גופו של התינוק, כמו גם חיבור למוניטור.
נקבע כי למרבה הצער, במקרה הנדון לא בוצע ניטור ולא בוצעה בדיקת אקו לב לאחר הלידה. יתרה מכך, בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם ההורים אשר טען, כי מרבית המומים הקשורים לאסימטריה בחדרי הלב הם מומים קלים לטיפול, בעלי שיעורי החלמה גבוהים ותוחלת חיים תקינה.
בהמשך לכל אמור נקבע, כי מותו של התינוק נגרם כתוצאה ממום לבבי שניתן היה לזהותו בנקל לאחר לידתו. בית המשפט הוסיף, כי ניתן היה להציל את חיי היילוד בקלות לפני התדרדרות מצבו ולפני הגעתו למצב שחייב החייאה. על כן קבע בית המשפט, כי הצוות הרפואי חרג במקרה הנדון מסטנדרט הזהירות הסביר כאשר לא ביצע ניטור ובדיקת אקו לב לאחר הלידה.
גובה הנזק
בית המשפט פסק להורים פיצוי בגובה של כ- 1.7 מיליון ש"ח, כמו גם הוצאות משפט בסכום של כ- 420,000 ש"ח. הפיצוי ניתן בגין קיצור תוחלת חיי התינוק, כאב וסבל של התינוק וכן אובדן השתכרות בשנים אבודות. יצוין, כי תביעת ההורים לפיצוי בגין הכאב והסבל שנגרמו להם נדחתה. נקבע, כי בניגוד למקרים אחרים בהם נפסק פיצוי להורים בגין כאב וסבל עקב מות התינוק, במקרה הנדון מעשה ההתרשלות הרפואית לא הביא לגדיעת האפשרות לתובעים להיות הורים וכן לא גרם להם לנכות צמיתה.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
אי חיבור התינוק למוניטור או אי ביצוע בדיקת אקו לב הינן רק דוגמאות בודדות לתחום נרחב של רשלנות רפואית בהיריון ולידה. אם גם אתם או ילדכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי, מומלץ כי תפנו לייעוץ אצל עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין יוכל לבחון את נסיבות המקרה ולתת את המלצתו בנושא. במקרים המתאימים יוכל עורך הדין לסייע בהגשת תביעה בגין רשלנות רפואית לשם קבלת פיצויים ומימוש זכויות ההורים והילד.
[ת"א 23861-10-17 פלוני נ' מדינת ישראל]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
