בית המשפט קבע שקופ"ח לאומית התרשלה במעקב הריון שהוביל ללידת תינוקת עם סיסטיק פיברוזיס (CF) מאחר שהיא לא הפנתה את הוריה לביצוע בדיקות גנטיות לאיתור נשאות של המחלה.
מעקב ההיריון שמתבצע במסגרת קופות החולים הינו כידוע תהליך מורכב וחשוב מאין כמוהו. במסגרת תהליך זה, רופאי קופות החולים נדרשים לבצע מטלות שונות, ובין היתר להפנות את בני הזוג לביצוע בדיקות גנטיות על מנת לאבחן אצלם נשאות של מחלות גנטיות קשות או על מנת לאבחן עובר שלוקה במחלה כזו. ככל שנמצא שהעובר אכן לוקה במחלה קשה כלשהי, יש ליידע את בני הזוג על כך ולאפשר להם לשקול את הנושא ולקבל החלטה בדבר המשך ההיריון או הפסקתו.
אחת המחלות שמומלץ לבצע בדיקה גנטית לאיתורה הינה מחלת סיסטיק פיברוזיס, שגם נחשבת לאחת המחלות הגנטיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. מדובר במחלה כרונית שגורמת ליצירת ריר סמיך וצמיגי שמצטבר בגוף, בעיקר בריאות ובלבלב, ופוגעת באופן משמעותי בתוחלת החיים ואיכותם. הסימפטומים הנפוצים של מחלה זו כוללים שיעול טורדני מלווה בליחה, דלקת ריאות חוזרת ונשנית, התייבשות, ועוד. עם זאת, למרבה המזל, באמצעות בדיקת דם פשוטה, ניתן לאתר נשאות של מחלה זו, ולהימנע מלידת תינוק שלוקה בה.
ככלל, האחריות למתן המידע על ביצוע הבדיקות הגנטיות, לרבות לגבי סיסטיק פיברוזיס, מוטלת בעיקרה כאמור על רופאי קופת החולים שמבצעים את מעקב ההיריון. מחובתם ליידע את בני הזוג על האפשרות לבצע את כל הבדיקות הרלוונטיות לגביהם, בין במסגרת הרפואה הציבורית ובין במסגרת הרפואה הפרטית, ואף מעבר לים.
אולם, חובה זו הופרה במסגרת מעקב ההריון שנוהל בקופת חולים לאומית לגבי שני בני זוג דרוזים מעוספייה, שבאוקטובר 2010 נולדה להם תינוקת שחולה בסיסטיק פיברוזיס.
בשנת 2015 הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד קופ"ח לאומית בשל הפרתה את החובה ליידע אותם על הבדיקות לאיתור נשאות של מחלת סיסטיק פיברוזיס. לדבריהם, הקופה כלל לא יידעה אותם על האפשרות לביצוע הבדיקות שקיימות לשם איתור מחלה זו, וכי הם עצמם לא ידעו כלל על עצם קיומה ועל הסיכון לחלות בה. עוד טענו ההורים שלו היה מוצע להם לבצע בדיקות לאבחון המחלה, הם היו מבצעים כל בדיקה שדרושה לשם כך, ואף היו מחליטים להפסיק את ההיריון.
קופ"ח לאומית ניסתה להתנער מכל אחריות לרשלנות באבחון המחלה בטענה שבמועד הרלוונטי לתביעה לא הייתה קיימת כל חובת גילוי ויידוע שחייבה אותה להפנות את ההורים לביצוע בדיקה לאיתור נשאות של המחלה.
כיצד קובעים את קיומה של חובת גילוי ויידוע על ביצוע בדיקות גנטיות?
בית המשפט הבהיר שלפי פסיקת בית המשפט העליון (ע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית), השאלה לגבי קיומה של חובת הגילוי והיידוע לגבי ביצוע בדיקות גנטיות במקרה מסויים תוכרע לפי השיקולים הבאים:
קיומה של פרקטיקה הנוהגת בטיפול; שכיחות הסיכון, שכיחות הנשאות וחומרת הסיכון; זמינות הבדיקה, עלותה, תקופתה, מהימנותה, התועלת והסיכונים שכרוכים בה; רצונם של ההורים במידע נוסף או נכונותם לבצע בדיקות נוספות באופן פרטי; והנחיות משרד הבריאות ואיגוד הגנטיקאים.
ממתי קיימת חובת הגילוי והיידוע על ביצוע בדיקה גנטית לאיתור נשאות של CF?
כאמור, קופ"ח לאומית טענתה להגנתה שבמועד הרלוונטי לתביעה – שנת 2010, שבה התינוקת נהרתה ונולדה – לא הייתה קיימת כל חובת גילוי ויידוע שחייבה אותה להפנות את ההורים לביצוע בדיקה לאיתור נשאות של מחלת CF.
אולם, מהראיות שהוגשו בתיק עלה שההנחיות וההמלצות לגבי עריכת בדיקת נשאות של CF היו קיימות לפחות כשנתיים לפני כן, בשנת 2008, וזאת כמפורט להלן:
- נייר עמדה של איגוד הגנטיקאים, מינואר 2008. מסמך זה המליץ לערוך בדיקות סקר לאיתור נשאות של מחלות קשות שונות בקרב בני זוג, לרבות מחלת סיסטיק פיברוזיס, ובנוסף אף קבע ששכיחות הנשאות של מחלה זו בקרב ערביי ישראל הינה כ – 2%.
- חוזר 34/2008 של משרד הבריאות, מיום 23.7.2008. מסמך זה קובע את הכללים לביצוע בדיקות סקר בכלל האוכלוסיה לשם גילוי זוגות ללא סיפור משפחתי של מחלות תורשתיות שהינם בעלי נשאות של מחלות אלו. בנוסף קבע מסמך זה שיש להפנות את בני הזוג לביצוע הבדיקות שמומלצות לביצוע על ידי איגוד הגנטיקאים בארץ, וכן ליידע אותם על קיומן של בדיקות נוספות שאינן כלולות ברשימה של איגוד הגנטיקאים ואשר עשויות לגלות מחלות פחות חמורות או יותר נדירות יותר.
- חוזר 32/2008 של משרד הבריאות מיום 7.7.2008. מסמך זה שקבע שהבדיקה הגנטית לאיתור נשאות של CF תיכנס לסל הבריאות כבר ביום 10.7.2008 לגבי אוכלוסיה בסיכון, וכי המדובר גם בבדיקה שמומלצת לביצוע לרוב האוכלוסיה, ללא אבחנה בין יהודים, ערבים, ודרוזים.
- נייר עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, מפברואר 2000. מסמך זה קבע שלמרות שאין המלצה לביצוע שגרתי של בדיקות סקר למחלות גנטיות, עדיין יש להסביר לנשים על האפשרות לבצע באופן פרטי בדיקות נוספות שאינן כלולות בסל הבריאות.
בהסתמך על המסמכים האלו, קבע בית המשפט שחובת הגילוי והיידוע לגבי ביצוע בדיקה גנטית לאיתור נשאות של CF הייתה קיימת כבר במועד הרלוונטי לתביעה, וכי קופ"ח לאומית הפרה חובה זו במקרה דנן מאחר שהיא לא טרחה ליידע את ההורים על קיומה ולהפנות אותם לביצועה.
בהתאם לכך הורה בית המשפט לצדדים להגיש לו תחשיבי נזק, על מנת לקבוע את הפיצויים שמגיעים להורים בשל הפרת חובה זו כלפיהם.