כשלים בביצוע סקירת מערכות

סקירת מערכות

סקירת מערכות הינה אחת הבדיקות החשובות ביותר אותה עוברת אישה הרה במסגרת תקופת ההריון. חרף חשיבותה, אנו נתקלים במקרים בהם היא מבוצעת שלא ברמה הנדרשת ולאישה ההרה אף לא נמסרים מלוא הסיכונים הקיימים בהריון. על חשיבות הבדיקה והאופן שבו היא באה לידי ביטוי בתביעות רשלנות רפואית בהריון, בכתבה שלפניכם.

אודות בדיקת סקירת מערכות

סקירת מערכות הינה בדיקת אולטראסאונד (הנקראת בעברית בדיקת על-שמע), במהלכה נסרקים אברי העובר על ידי הרופא המטפל. המטרה העיקרית של סקירת המערכות הינה לגלות מומים מסוימים בגופו של העובר, ולאפשר לאישה ההרה ובן זוגה לקבל החלטה מושכלת בדבר המשך ההריון או ביצוע בדיקות נוספות ומקיפות יותר. חשוב לציין שבמסגרת ביצוע סקירת המערכות לא ניתן לגלות את כל המומים האפשריים (למשל, מומים גנטיים-כרומוזומליים), כך שבמידה וליולדת עבר רפואי בעייתי, אשר מוליד סיכון למומים נוספים מהם עלול לסבול העובר, על הרופא המטפל להפנותה לביצוע בדיקות נוספות.

קיימים שני סוגים עיקריים של בדיקות הסורקות את איברי העובר. הסוג הראשון הוא סריקת מערכות מוקדמת, המתבצעת בין השבוע הארבעה עשר לשבוע השישה עשר של ההריון, כאשר היוזמה לעריכתה הינה, במרבית המקרים, יוזמת ההורים, זאת משום שבדיקה זו ניתן לבצע במסגרת פרטית בלבד. בנוסף, קיימת סריקת מערכות רגילה, המתבצעת במועד מאוחר יותר, בין השבוע השמונה עשר לשבוע העשרים ושניים להריון, אשר עריכתה מומלצת על ידי משרד הבריאות ומתבצעת במוסדות הרפואיים הציבוריים.

סקירת מערכות

תביעות משפטיות רבות בתחום הרשלנות הרפואית בהריון ובלידה נוגעות בהתנהלות לא סבירה מצד הרופאים המטפלים, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בכשלים הבאים:

  • כשלים בביצוע הבדיקה, באופן בו אילו היתה מבוצעת כדבעי היו מאובחנים מומים. למשל, פענוח מוטעה ושגוי של הבדיקה.
  • ביצוע הבדיקה תוך חריגה מהסטנדרט הראוי והמצופה.
  • אי הפניית המטופלת לביצוע הבדיקה ו/או ביצוע בדיקה מתקדמת.
  • אי הפניה לביצוע בדיקות נוספות ומקיפות.
  • אי אבחון מום בעובר
  • אי מתן מידע ליולדת בדבר טיב הבדיקה והאפשרויות לבצע בדיקות נוספות.

אי ביצוע הבדיקה כעילה לתביעה

עיון בפסיקת בתי המשפט, מלמדת על שורה ארוכה של מקרים בהם התגלה בדיעבד נזק ליולדת ו/או לעובר, שניתן היה למנוע אותו בזהירות סבירה.

במקרה כזה למשל עסק בית משפט השלום בירושלים, אשר בבסיסו טענות קשות לרשלנות בהריון ובתביעה בלתי שגרתית.

במהלך ההליך המשפטי הרגיל של תביעות מסוג זה, בדרך כלל לאחר הגשת כתב תביעת רשלנות רפואית בהריון מגיש הנתבע כתב הגנה, במסגרתו הוא פורס את טענותיו ומנסה להוכיח היעדר אחריות בנזיקין מצידו. אולם, לתביעה שהגישו קטינה ושני הוריה, כנגד הרופא המטפל, מעולם לא הוגש כתב הגנה נגדי מטעמו של הנתבע.

לאור זאת, ביקשו התובעים כי יינתן פסק דין בהיעדר הגנה, אשר יחייב את הנתבע בפיצוי עקב הרשלנות הרפואית המיוחסת לו במסגרת הבדיקות שנעשו בתקופת ההריון. בית המשפט קובע, ראשית, כי היות ומדובר בתביעה נזיקית, על התובעים להוכיח את תביעתם למרות העובדה שכלל לא הוגש כתב הגנה וזאת משום שעל פי הדין, בסוג תביעות אלו הנזק תמיד מוכחש על ידי הנתבע.

על פי כתב התביעה, ניהל הנתבע, רופא המומחה בגניקולוגיה, מרפאה פרטית בירושלים. לאחר שנכנסה אימה של הקטינה להריון היא הגיעה למרפאתו הפרטית, על מנת שיעקוב אחר התפתחות הריונה ויבצע בה את הבדיקות שנהוג לבצע במסגרת הרפואה הפרטית. דע עקא, הקטינה נולדה עם מום (נולדה ללא האמה הימנית), אשר על פי גרסת התובעים היה ניתן לגלותו באמצעות ביצוע בדיקת סריקת מערכות פשוטה שהיה נהוג לבצע באותה עת. זאת ועוד, במסגרת חוות הדעת שתמכה בתביעת הרשלנות בהריון דנן, נטען כי חובת הנתבע לבצע בדיקת סריקת מערכות הייתה כפולה ומכופלת לאור העובדה שהיולדת הייתה בהריון המשתייך לקבוצת סיכון גבוה. אשר על כן, טענת התובעים היא כי רשלנותו של הנתבע באה לידי ביטוי בכך שבנוסף לעובדה שלא בוצעה על ידו הבדיקה האמורה, הוא כלל לא יידע את התובעים על האפשרות לבצעה.

בית המשפט קובע כי בהיעדר הגנה ועל יסוד כתב התביעה וחוות הדעת שהגישו התובעים, יש לראות בהתנהלותו של הנתבע רשלנות רפואית בהריון. לאור זאת, לאחר בחינת הנזקים שנטענו על ידי התובעים והערכת שיעורם הכספי, מעמיד בית המשפט את הפיצוי שעל הנתבע לשלם לתובעים, על הסך של כשנייים וחצי מיליון שקלים.

(ת"א 6232/04)