שקיפות עורפית

שקיפות עורפית – רשלנות רפואית בהריון ולידה?

במהלך ההריון עוברת האישה ההרה מספר בדיקות אשר נועדו לאבחן מומים שונים בעובר ובאופן כללי לבדוק כי ההריון מתקדם כמתוכנן. אחת הבדיקות השכיחות הנערכות במסגרת מעקב ההריון היא בדיקת שקיפות עורפית, הידועה גם כבדיקת אולטראסאונד, במסגרתה מאבחנים את השבוע המדוייק של ההריון ובנוסף בודקים את כמות הנוזל המצוי בעורף העובר. עובר אשר בעורפו נמצאת כמות גדולה של נוזל, הינו בעל סיכון גבוה להיוולד עם מומים שונים, כגון תסמונת דאון ומומי לב.
לעיתים, על אף שבאמצעות ממצאי בדיקת השקיפות העורפית ניתן היה לאבחן מבעוד מועד כי העובר נמצא בקבוצת הסיכון להיוולד עם מומים, חומקות המסקנות הברורות שלעיל מעיני הרופאים המאבחנים, דבר שגורם ללידת תינוק הסובל מנזקים בריאותיים בלתי הפיכים. במקרים אלו מגיש הניזוק בעצמו ו/או באמצעות הוריו תביעות רשלנות רפואית בהריון כנגד הרופאים הרשלנים, במסגרתן נדרש פיצוי לנזקיו של התינוק.

 

נגרם לך נזק רפואי במהלך ההריון ? התייעצי עימנו בפורום רשלנות רפואית
במקרים אחרים רשלנות רפואית בהריון באה לידי ביטוי במחדלם של הרופאים המטפלים באישה ההרה, אשר על פי כל תסמיני ההריון, הייתה צריכה להיות מופנית לבדיקת שקיפות עורפית, אולם אותם רופאים מיענו לעשות כן ובעקבות כך לא התגלו המומים בעובר בזמן. כך היה גם במקרה של התינוקת המנוחה חן ז"ל, אשר נולדה עם פגמים כרומוזומיים קשים שהובילו למותה בטרם עת (בהיותה כבת חמש שנים).

 

הוריה של המנוחה הגישו תביעת רשלנות רפואית בהריון וטענו כי על פי הבדיקות שנעשו לה, עולה מסקנה ברורה כי היה צורך להפנותה לביצוע בדיקת שקיפות עורפית, אשר הייתה מגלה את המומים בעובר ומעניקה להורים אפשרות להפסיק את ההריון. טענותיה של קופת החולים, במסגרת כתב ההגנה, היו כי נמסר לאם כל המידע הרלוונטי אודות בדיקת השקיפות העורפית והיא אף הופנתה לבצעה. בנוסף, נטען כי לא היה ניתן לגלות – על פי הבדיקות שנערכו לאישה במהלך הריונה – כי העובר יוולד עם אותם מומים שהובילו לפטירתו, כאמור.
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בטענות הצדדים וקבע כי אמנם, על פי הרשומות הרפואיות והראיות המונחות בפניו, הופנתה התובעת לביצוע בדיקת שקיפות עורפית. יחד עם זאת, הרופא המטפל, אשר היה אמור לאתר את אותם מומים על פי ממצאי הבדיקות השונות שכן נערכו לאם, סטה מהתנהגותו של הרופא הסביר בנסיבות העניין, היות וערך לה את הבדיקה בחופזה ומבלי להקדיש לממצאים שהעלו הבדיקות מספיק זמן. בית המשפט מצא כי ניתן לראות בהתנהגות הרופא המאבחן רשלנות רפואית בהריון.

 

לא מצאתם מענה ? כנסו לעמוד המאמרים המלא – רשלנות רפואית מאמרים
כפי שהסברנו בלא מעט כתבות שהתפרסמו באתר, לאחר קביעת יסוד ההתרשלות, כאמור, בוחן בית המשפט האם מתקיים קשר סיבתי בין אותה רשלנות לנזקי התובעים. במסגרת בחינה זו, בוחן בית המשפט בין השאר את השאלה האם הקדשת זמן מספק לממצאי הבדיקות האמורות, הייתה מאפשרת את גילוי המומים בו. תשובתו של בית המשפט לשאלה זו היתה במקרה דנן חיובית, אף בהתבסס על חוות הדעת שהוגשו על ידי הנתבעים, המאשרות כי ניתן היה לאתר את המומים בעובר על פי ממצאי הבדיקות שנערכו לאם במהלך ההריון.
אשר על כן, לאור מסקנותיו המפורטות לעיל, קיבל בית המשפט את תביעת רשלנות רפואית בהריון דנן ופסק לתובעים סכום פיצוי על סך של כמיליון וחצי שקלים.