רשלנות רפואית השתלת איברים

מקרה מזעזע שפורסם לאחרונה בתקשורת אודות השתלת איברים הנגועים בנגיף ה – HIV (איידס).

ביום 29.8.2011 פורסמה במדור הבריאות של אתר "Ynet" כתבה אודות טרגדיה קשה שארעה בטיוואן. על פי תיאור העובדות בכתבה עולה כי מגופתו של תורם אלמוני הושתלו חמישה איברים לחמישה אנשים שונים, אלא שאותו תורם היה נשא של נגיף האיידס (HIV) ועובדה זו הובילה להידבקותם של כל חמשת המושתלים.

 

במקרה דנן הרשלנות הרפואית בהשתלת האיברים הינה חמורה שכן ככל הנראה הרופאים המשתילים היו מודעים להיותו של המנוח חולה במחלה. ודוק, ממצאי בדיקות הדם שבוצעו בתורם (לפני שהריאות, הכבד והכליות נלקחו מגופתו) לא הותירו כל מקום לספק והצביעו באופן ישיר על כך שהוא היה חולה במלחה הקשה. על אף ממצאים אלו, הורו הרופאים להמשיך בהליך ההשתלה, תוך שהם מתעלמים בצורה פושעת מהתוצאות הטרגיות הבלתי נמנעות. לאחר השתלת האיברים הנגועים, החלו המטופלים לקבל טיפול תרופתי כנגד המחלה, אולם ספק אם טיפול זה יעזור משום שבד בבד הם מקבלים תרופות שנועדו לגרום לגוף לקבל את האיבר המושתל ותרופות אלו פוגעות באופן משמעותי במערכת החיסונית של המטופל (אשר גם ככה פגיעה לאור הימצאות הנגיף בדם).

 

יש שיטענו כי המקרה המפורט לעיל הינו מקרה נדיר, אשר אינו משקף את הליך ההשתלות בשאר המדינות המפותחות בעולם. יחד עם זאת, לפני כמה חודשים פורסמה ידיעה דומה על מקרה רשלנות רפואית בהשתלת איברים שארע בארצות הברית. נסיבות מקרה זה היו שונות במקצת ? התורם אשר תרם את כלייתו למושתל היה חי ולצוות הרפואי שערך את ביצוע ההשתלה לא היה כל מושג לעובדת היותו נשא של הנגיף המסוכן. על פי תיאור העובדות בכתבה שהתפרסמה גם היא באתר "Ynet" עולה כי רק לאחר שחלפה שנה מניתוח ההשתלה, התברר כי הכליה נלקחה מתורם שדמו נגוע בHIV.

לאחר שהתגלה כי המושתל נדבק במחלה, הוקמה וועדה שתפקידה היה לבדוק כיצד ארעה אותה רשלנות רפואית בהשתלת הכלייה. מסקנות הוועדה היו כי בבדיקת דם שנערכה לתורם כשמונים ימים לפני הניתוח לא נמצא כל סימן להימצאות הנגיף בדמו. לפיכך, הוועדה החוקרת הסיקה כי התורם נדבק במחלה בסמוך לביצוע ניתוח ההשתלה. בעקבות אותן מסקנות הוציא מרכז ההשתלות העולמי הנחיות חדשות הנוגעות למועד ביצוע בדיקות דם לתורם האיברים הפוטנציאלי. הנחיות אלו מחייבות את הצוות הרפואי לבדוק האם נגיף האיידס נמצא בדם התורם כשבועיים לפני ניתוח ההשתלה, זאת בכדי לשלול סיטואציה טרגית דומה בעתיד.
בישראל אימצו את ההנחיות האמורות, הנוגעות להשתלות איברים מתורם חי. מלבד זאת, גם  ההוראות בנוגע להשתלת איברים מגופת מנוח בישראל הינן מחמירות.

 

כך, לדוגמא, לפני השתלת האיברים מבצע הצוות הרפואי בדיקות מגוונות בגופה, לרבות בדיקות דם, בדיקת רקמות ובדיקות לאיבחון מחלות נוספות (צהבת ועוד). זאת ועוד, על מנת למנוע רשלנות רפואית בהשתלות איברים מבוצעות בדיקות נוספות באיבר עצמו, בהתאם לסוגו. כך, בטרם מתבצעת השתלת כליה, מבצע הצוות הרפואי בדיקת אולטראסאונד לכליה הספציפית ובדומה כאשר מושתל לב מבצעים צינתור ובדיקות נוספות אשר יש בהן כדי להצביע על תפקודו התקין של האיבר.