מוהל מועד

תביעת רשלנות רפואית נגד מוהל התקבלה והמוהל חויב בתשלום פיצוי ניתוח לתיקון וכן סכום נכבד בגין כאב וסבל. עיינו בכתבתו של עורך דין רשלנות רפואית.

ביום 6.6.88 ביצע אליעזר המוהל ברית מילה בתובע. מכיוון שהתובע נולד "חצי נימול" הוא החליט להסיר רק חתיכת עור קטנה מאיבר המין. למחרת ביצוע ברית המילה הוא הגיע לבית התובע כדי לבדוק את מצבו.
לאחר כשבועיים הוריו של התובע הבחינו בעור צהבהב שכיסה את איבר מינו של התובע באזור של פתח הטלת השתן. לטענתם, בנם לא הצליח לתת שתן במשך מס' ימים.
ההורים פנו אל המוהל וביקשו ממנו להגיע לביתם כדי לבדוק את בנם. המוהל הגיע עוד באותו ערב והחליט שהוא לא הוריד מספיק עור ולכן הבטיח להגיע למחרת כדי לבצע תיקון.
לטענת ההורים ביצוע התיקון ארך זמן רב ובמשך ביצועו בנם לא הפסיק לצרוח. עוד טוענים ההורים שהמוהל השקה את בנם ב- 4 כוסות יין ובסיום ביצוע התיקון הוא חבש את איבר מינו בחבישה מאוד הדוקה.
גם לאחר התיקון המצב כלל לא השתפר אלא אף החמיר. חום גופו של התובע עלה והוא לא הפסיק לצרוח. הוריו סוף סוף החליטו לקחתו אותו לבית החולים ושם הוא אושפז למשך שבוע וטופל בהרטבות סיילין.
כאשר הגיע התובע לגיל שנתיים וחצי הוא עבר ניתוח להסרת הידבקויות העור שנוצרו בין העטרה לחלק העליון של איבר מינו.
לטענת הוריו של התובע המוהל התרשל בביצוע ברית המילה ולכן נותר איבר מינו של בנם מצולק ולא אסתטי, כאשר הוא סובל גם מבושה ונמנע מלחשוף את איבר-מינו בשירותים ציבורים וכדומה. הם צירפו לתביעה חוו"ד רפואית לפיה גם ביצוע הברית וגם ביצוע התיקון נעשו באופן רשלני והם שגרמו לנכות של בנם.
המוהל טען להגנתו שהוא מוהל מוסמך וכאשר הוא הגיע לבצע את הברית הוא הבחין שהתובע הוא "חצי נימול" ולכן יש להסיר רק חתיכת עור קטנה של הערלה. למחרת הברית הוא אף הגיע כדי לבדוק את התובע והמליץ להוריו לבצע שטיפות רבות כדי למנוע התפתחות זיהום. לטענתו, כאשר הגיע לאחר כשבועיים וחצי בעקבות בקשת אמו של התובע, הוא ערך את תיקון ההפרדה שארך 5 דקות בלבד, והוא כלל לא השקה את התובע ביין.
ביהמ"ש קבע שעל המוהל מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע. כאשר המוהל נוכח לדעת שלנוכח עיוות מקורי שהיה קיים באיבר מינו של התובע הוא צפוי להיות מטופל בעתיד ע"י אורולוג, היה עליו להפנותו לבית החולים ולהימנע מלבצע את הפעולה בעצמו. משלא עשה כן, הוא הפר את חובת הזהירות שהוטלה עליו ולכן התרשל.
עוד קבע ביהמ"ש שהוריו של התובע אף הם תרמו לנזק בכך שלא לקחו את בנם לבית החולים כאשר חום גופו עלה, והחליטו לפנות למוהל לטיפול. ביהמ"ש קבע את שיעור אשמם התורם של ההורים ב- 10%.
לפי חוו"ד שצורפה ניתן לתקן את הנכות האסטית ע"י ביצוע ניתוח פשוט יחסית בו יכרתו את אזור שתל העור. עלות הניתוח הוערכה ב- 2,500$.
ביהמ"ש העמיד את הפיצוי בגין סבל וכאב בסך 60,000 ש"ח, בנוסף לסכום שישולם עבור עלות הניתוח.