גישות פילוסופיות

פסק דין של בית המשפט העליון בנושא רשלנות רפואית בלידה המציג גישות פילוסופיות חברתיות להכרעה.

על אף שבעידן המודרני קיים מיכשור וידע רפואי מתקדמים, אשר בעזרתם ניתן לגלות ולמנוע הרבה נזקים עתידיים, עדיין ישנם מקרים בהם הוולד נולד עם מומים קשים ו/או נגרם לאימו נזק בלי הפיך במהלך הלידה ובעקבותיה. לא מעט מהמקרים הינם תוצאה של רשלנות רפואית בלידה.
במקרה רשלנות רפואית בלידה שנדון בפסיקה בשנות השמונים של המאה הקודמת, פנתה אישה ליועץ גנטי, על מנת לבדוק האם מחלה תורשתית הקיימת במשפחתה עלולה לפגוע בילדיה העתידיים. היות והמחלה פוגעת בילדים זכרים בלבד, גמלה בליבה של האם ההחלטה כי אם אכן קיים סיכון לפגיעה עתידית בשל אותה מחלה, היא תימנע מלהביא ילדים זכרים לאוויר העולם. היועצת הגנטית התרשלה בעריכת הבדיקות שערכה לאותה אישה וכתוצאה מכך קבעה כי לא קיים סיכון לפגיעה עתידית שכזו.
על סמך חוות דעתה, כאמור, הרתה האישה ונולד לה בן זכר, אשר, למרבה הצער, היה נגוע במחלה התורשתית ממנה חששה האם, דבר שגרם לו לנזקים בלתי הפיכים. האם הגישה בשמו של בנה הקטין תביעת רשלנות רפואית בלידה כנגד היועצת הגנטית והמוסד בו היא מועסקת.
התביעה הגיעה עד לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. השאלה העיקרית בה עסק בית המשפט היא האם ניתן לתבוע רופא שנתן ייעוץ גנטי שגוי בתביעת רשלנות רפואית בלידה, מקום בו קיימות רק שתי אפשרויות: האחת, שהוולד יוולד עם המחלה התורשתית שתגרום לו למומים רבים, השניה, שהוולד לא יוולד בכלל.
בית המשפט נחלק בדעותיו באשר לתשובה הראויה לשאלה החברתית ? פילוסופית שלעיל. דעה אחת שנשמעה על ידי שופטי בית המשפט העליון הייתה כי במקרים נדירים ניתן לקבוע כי מוטב היה לפלוני אילו לא נולד בכלל. הקביעה מתי ניתן יהיה לסבור כי מוטב היה לפלוני לא לחיות מאשר לחיות עם מומים, תיבחן, על פי גישה זו, בהתאם לדעתו של האדם הסביר. בהמשך לכך, אם על פי האדם הסביר היה עדיף כי פלוני לא היה נולד כלל, ניתן יהיה לתבוע את אותו רופא מטפל שבשל רשלנותו נולד פלוני עם אותם מומים חמורים. יחד עם זאת, אם המום שנגרם לפלוני איננו חמור, אין לזכותו בפיצוי במסגרת עוולת הרשלנות, שכן בזכות אותה רשלנות הוא זכה בחיים. דעה אחרת סוברת כי חובת הזהירות המוטלת על רופא, מחייבת אותו לפעול בכל האמצעים הסבירים על מנת שפלוני יוולד ללא כל מום. במידה ולא נקט באותם אמצעים והדבר גרם לנזקו של פלוני, הרי שתקום לו עילת תביעת רשלנות רפואית בלידה. לפיכך, על פי גישה זו, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה בגין כל נזק שנגרם לקטין והוא בר פיצוי על פי דיני הנזיקין הרגילים.
בשורה התחתונה קובע בית המשפט כי יש להכיר באחריות של הרופא כלפי הקטין והוריו במקרים בהם התנהגותו היוותה רשלנות רפואית בלידה, דבר שהוביל לילדתו של הקטין עם מומים שונים, בנסיבות בהן אלמלא אותה הרשלנות לא היה הקטין נולד כלל. לא למותר לציין כי דעת המיעוט בפסק הדין סברה כי אין להכיר בעילת תביעה רשלנות רפואית בלידה של קטין כנגד הרופא הרשלן, אם עקב התרשלות זו נולד הקטין, זאת אף אם נולד עם מומים שונים ונזקים בלתי הפיכים.