זכות הבחירה של היולדת

רשלנות רפואית בלידה? אי מתן זכות בחירה האם ללדת עובר הסובל ממום עשויה להקנות לך עילת תביעה. כנסי לכאן על מנת לברר את זכויותיך.

לבית המשפט המחוזי הוגשה תביעת רשלנות בלידה על ידי מאיה ושני הוריה, כנגד קופת החולים והרופא שעקב אחר התפתחות הריונה של היולדת. מתיאור העובדות בכתב התביעה עולה כי היולדת נכנסה להריון לאחר טיפולי פוריות (טיפול המכונה בשם מיקרומניפולציה, אשר במסגרתו מפרים את המטופלת באמצעות הזרקת זרעון בודד לביצית), אשר הובילו להתפתחות של שלושה עוברים בריחמה. מדע הרפואה מכיר בעובדה שהריון מרובה ילדים, הנובע כתוצאה מטיפולי פוריות, הינו מסוכן ועל כן הומלץ לאם להפיל שניים מעובריה, פעולה שהיא סירבה לעבור. בשל כך הופנתה התובעת לרופא הנתבע, על מנת שיעקוב באופן אישי וצמוד אחר התפתחות ההריון המסוכן.
במהלך ההריון, לאחר שעברה האישה ההרה בדיקת סקירת מערכות, נמצא כי אצל אחד מהעוברים יש בעיה לבבית. התובעת הגיעה למרפאתו של הרופא המלווה עם ממצאי הבדיקה, כאמור לעיל, אולם לטענתו לא הייתה כל חשיבות בממצא שנתגלה, כך שלדידו לא עלה כל צורך להפנותה לייעוץ גנטי או לבצע לעובר בדיקת אקו ? לב.
כעבור מספר חודשים ילדה היולדת את שלושת הילדים בניתוח קיסרי, כאשר התובעת נולדה כשהיא סובלת מתסמונת דאון (בעוד שני אחרי בריאים ושלמים).
על רקע הנסיבות האמורות הגישו התובעים את תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן, תוך שהם טוענים כי העובר שסבל מהבעיה הלבבית היא הניזוקה. עוד נטען על ידם כי ממצאי סריקת המערכות הקימו על הרופא הנתבע חובה להפנות את האם לביצוע בדיקות לשלילת מומים בעובר, כאשר סביר להניח שאותן בדיקות היו מגלות את התסמונת ממנה סובלת הקטינה, עובדה שהייתה מביאה את זוג ההורים להפיל את העובר הספציפי ולמנוע את סבלם ואת סבלה של הניזוקה.
בית המשפט קובע כי על פי הרשומות הרפואיות נראה כי העובר שסבל מהפגם הלבבי הוא אכן התובעת.
לעניין רשלנות רפואית בלידה מצידו של הרופא הנתבע, נפסק כי הוא לא הסביר להורים את הנפקות של הממצא שהעלתה בדיקת סריקת המערכות ואת האפשרות הממשית שהעובר עלול להיוולד כשהוא סובל מתסמונת דאון.
בית המשפט קובע את רשלנותו הרפואית של הרופא אף בגלל שהיה עליו להבהיר להורים כי הם יכולים לברר ולבדוק את משמעות הממצא הבעייתי בלב העובר על ידי בדיקת אקו ? לב ו/או הפניה לייעץ גנטי, אולם הוא לא פעל כאמור.
עוד בית המשפט מסיק כי לו היה הרופא מבהיר להם את האפשרויות העומדות בפניהם, היו התובעים פונים לייעוץ גנטי, אך עם זאת נראה כי ממצאי בדיקת סריקת המערכות לא הולידו את הצורך בביצוע בדיקת דיקור מי שפיר, אשר יכלה לאתר את התסמונת שעימה נולדה התינוקת. אשר על כן, בית המשפט פוסק כי לא מתקיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית בלידה לבין נזקיה של הניזוקה, היות ובכל מקרה המום עימו נולדה לא היה מתגלה.
על אף קביעה זו, בית המשפט מכיר בעובדה שלתובעים לא ניתנה זכות בחירה אמיתית לקבוע את גורלם ואת גורל ביתם ועל כן מעמיד את סך הפיצוי המגיע להם בעקבות הרשלנות הרפואית על כשמונה מאות אלף שקלים.
ת.א 7183/05