רשלנות רפואית במהלך לידה

רשלנות רפואית במהלך לידה עשויה להתרחש בצורות שונות. עיינו במקרה של רחל, בכתבה הבאה.

רשלנות בלידת ואקום

רחל הגיעה לבית חולים ביום שישי בצהריים לאחר ירידת מי שפיר ואושפזה למעקב. בשעות הבוקר של יום המחרת החלה רחל לסבול מצירים ומדימום, ובשלב כלשהו הועברה לחדר לידה, שם חולצה ממנה ביתה – שתיקרא סיוון – באמצעות לידת "ואקום" (ראו בנוסף כתבה שנערכה בנושא: רשלנות רפואית – מצוקה עוברית).

סיוון נולדה ללא דופק, ונשימתה שבה אליה רק לאחר שבוצעו בה פעולות החייאה. אך הנזק כבר נעשה, והיא נותרה עם שיתוק חלקי, צליעה קשה, ונזקים מוטורים ונוירולוגיים חמורים, המקשים עליה לבצע אפילו פעולות פשוטות.
כידוע, על מנת שתתקבל תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית על התובע להוכיח כי הייתה התרשלות כלפיו מצד הצוות הרפואי, ושהתרשלות זו היא שגרמה לו לנזק.

תביעה: כשלים רבים בלידה הובילו לנזקים נוירולוגיים קשים

על מנת להוכיח שבית החולים או הרופא המטפל פעלו בצורה רשלנית, יש להראות כי הייתה סטייה מרמת הזהירות המצופה מרופא סביר. ובעניין זה נקבעו, עם התפתחות הפסיקה, עקרונות חשובים. כך למשל, אין רופא יכול להתגונן בטענה כי פעל על סמך הממצאים הגלויים שהיו לפניו, אלא היה עליו לנסות ולחקור, במאמץ סביר, אחר כלל הממצאים שהיו יכולים לסייע לו בקבלת ההחלטה. ומאידך נקבע, כי לא כל טעות שבשיקול הדעת נחשבת כסטייה מאותה רמת זהירות. כמו כן, כאשר רופא פועל על פי אסכולה רפואית מוכרת הוא לרוב לא ייחשב כרשלן.

סיוון, התובעת את בית החולים בגין רשלנות רפואית טענה כי התרשלות חמורה מצד הצוות הרפואי בכל שלבי האשפוז והלידה הם שגרמו לנכותה. מנגד, טען בית החולים כי רופאיו פעלו בצורה סבירה ומקובלת, ונכותה של סיוון נגרמה כתוצאה מגורמים אחרים.

בכתב התביעה פורטו מספר רב של פעולות רשלניות לכאורה מצד בית החולים, ולהלן חלקם: לרחל לא בוצעה בדיקה קלינית, לא תועדה מידת היפרדותה של השלייה, מתחילת הדימום ועד לשלב בו בוצע הלידה חלף זמן ארוך, לא נערך ניתוח קיסרי בזמן, ניתנו לרחל תרופות מעכבות לידה במקום לזרז את סיום הלידה, ועוד.

לאחר בחינת הראיות קבע בית המשפט, כי רחל אושפזה והועברה למחלקת השגחה על מנת שתהיה במעקב, אך במהלך כל הלילה לא נבחן מצבה הרפואי על ידי אף אחד מהצוות הרפואי, ואף כאשר התלוננה בשעות הבוקר בפני אחת האחיות כי היא מדממת וסובלת מכאבים חזקים בבטן, חלפו למעלה משעתיים עד שהגיע רופא לבדוק אותה. וכך נוצר מצב חמור, שמאז שהגיעה רחל לבית החולים ועד שנבדקה שוב חלפו כ-20 שעות. כמו כן לאחר שהצוות הרפואי הגיע למסקנה כי רחל סובלת מהיפרדות השלייה, הוא נמנע מלבצע ניתוח קיסרי, ללא כל הסבר המניח את הדעת.

מסקנתו של בית המשפט שהצוות הרפואי פעל כלפי רחל ברשלנות חמורה הן בשלב האשפוז והן בשלבי הלידה הייתה חד משמעית. כמו כן, סבר בית המשפט, כי הרשלנות הרפואית החמורה של בית החולים, היא שגרמה לאסונה של סיוון ולהיותה נכה.

לאור מסקנותיו אלו, לא היה מנוס מפסיקת בית המשפט כי על בית החולים לפצות את רחל ואת ביתה סיון, על הנזקים החמורים שנגרמו להן.

תא (ת"א) 1719/06