הצוות חשב שהמוניטור תקול והעובר מת

מוות של עובר הוא תמיד טראגי, כאשר מדובר במקרה של רשלנות רפואית בלידה המחשבה שניתן היה למנוע את המוות המיותר הופכת את הסיטואציה לקשה עוד יותר.

אין דבר טבעי ויפה יותר מלידה, אך היא אינה נטולת סיכונים לאם ולעובר. מכשיר המוניטור, שמנטר את פעילות הלב של העובר את צירי האם היולדת, מאפשר בזמן הלידה לעקוב אחרי מצב העובר והתקדמות הלידה ולזהות מצבים אפשריים של מצוקה עוברית. ניטור בחדר הלידה הוא תמיד רציף, לפני כן הוא עשוי להיעשות לסירוגין. הניטור עצמו מתבצע באמצעות הצמדת מתמרי המוניטור לבטן היולדת על ידי שימוש ברצועה אלסטית המקבעת אותם למקומם. הסיבה העיקרית לשימוש בניטור היא האפשרות לזהות מצוקה עוברית ולהתערב באופן מיידי, אם באמצעות לידה מכשירנית ואם קיסרית, כדי למנוע או לצמצם נזקים ובעיקר כאלה המתרחשים כתוצאה ממחסור בחמצן במהלך הלידה.

למרות יעילות המוכחת של המוניטור, הפעולה אינה חפה מטעויות והתוצאות עלולות להיות טראגיות. מדי פעם עולות מדי פעם לכותרות כלי התקשורת טרגדיות הקשורות גם לניטור העובר. למשל ביולי 2011 התפרסם מקרה מצער של צעירה בת 24 בשבוע ה-40 להריונה שהגיעה לבית החולים אסף הרופא אחרי שהופנתה למיון יולדות בשל מיעוט מי שפיר. מדברי בעלה של היולדת עולה כי היא אושפזה וחוברה למוניטור במשך 24 שעות, אחרי שנצפה דופק חלש התוצאות נראה שהצוות חשב שהסיבה לכך היא מוניטור תקול ועד שהוחלט על ביצוע ניתוח קיסרי נולד התינוק ללא רוח חיים. ההורים הודיעו כי יגישו תלונה במשטרה ויש להניח כי צפויה תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים.

בצער יש לציין כי אין זה מקרה יחיד וכי למרות מצוינותם ומקצועיותם של צוותי הרפואה בישראל אל בתי המשפט מגיעות מדי פעם תביעות רשלנות רפואית שעניינן כשל בניטור העובר בזמן הלידה, בעיקר במקרים שהסתיימו במות היילוד ועל בית המשפט לבחון אם מקורם ברשלנות רפואית של הצוות או בטעות, שהרי אלה עודן מתרחשות. בחינה רחבה של הפסיקה במקרים טרגיים כאלה של מות העובר מוכיחה כי בתי המשפט רואים את סבלם של ההורים ופוסקים לרוב פיצוי לטובתם. במקרים בהם היילוד נולד חי אך מת בסמוך ללידה, מאפשר החוק זכות תביעה עצמאית, שאינה גורעת מזכות ההורים, גם לעיזבון התינוק בהתאם לראשי הנזק הקבועים בחוק, כמו כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים, או הפסדי שכר "בשנים אבודות".

תוצאות המוניטור היו חריגות אך הצוות החליט לא לנתח

מקרה אחר של רשלנות רפואית בלידה אירע גם הוא בבית החולים אסף הרופא של תינוק שמת שעות לאחר הלידה ונידון כתביעה אזרחית בבית משפט השלום בראשון לציון בפני כבוד השופטת איריס סורוקר. מפסק הדין עולה השתלשלות העניינים הבאה: היולדת, הגברת מזל כחלון שסבלה מסוכרת הריונית והיתה מטופלת לאורך כל ההיריון שהיה תקין, הגיעה לבית החולים בשבוע ה-38 להריונה הראשון והתקבלה ללידה בשל ירידת מים שלוותה בצירים. בשלב מסוים של הלידה הוחלט לבצע לידה מכשירנית ולחלץ את העובר בוואקום. עשר דקות לאחר תחילת הלידה נולד התינוק כאשר חבל הטבור כרוך פעמיים סביב צווארו, ללא דופק וללא נשימה עצמונית, כלומר במצב של מוות קליני, בוצעו בו ניסיונות החייאה שלא צלחו וכ-7 שעות לאחר לידתו נקבע מותו מתשניק.

טענתם העיקרית של ההורים, שתבעו גם בשם עיזבון התינוק המנוח, כי הואיל והוכח שמעקב ההיריון היה תקין, בבדיקה שלאחר המוות לא היו מומים מולדים ולפי הניטור של שלב הלידה הראשון הכל היה תקין, יש להסיק כי הרשלנות הרפואית אירעה בשלב השני של הלידה עת התרחשה הפרעה באספקת החמצן אשר לא אובחנה בזמן ובשל כך מת התינוק. לטענת מומחה התביעה בשלב השני של הלידה התגלתה אי סדירות בדופק שהיתה צריכה להביא את הרופא המיילד להורות על ביצוע ניתוח חירום קיסרי. לטענת התביעה הפרוטוקול הרפואי במקרים של סוכרת היריונית וחשד למצוקה עוברית בשל מחסור בחמצן מחייב חילוץ חירום של העובר באמצעות ניתוח קיסרי, לכן אי חילוצו בזמן של היילוד מנוגד לסטנדרט הטיפול הסביר ולכן הוא בגדר הרשלנות שהביאה לתוצאה הטראגית. במילים אחרות, לו היה הצוות הרפואי פועל לפי הפרוטוקול הטיפולי המקובל יש להניח כי מותו של היילוד היה נמנע.

הנתבעת דחתה את טענת הרשלנות בתואנה כי אמנם בשלב השני אובחנה האצת דופק שלא דרשה התערבות מיילדותית, ודוק מסביר מומחה הנתבעת כי כשהודגמה מצוקה הוחלט על התערבות מיילדותית ואכן העובר חולץ בתוך פחות מעשרים דקות שהוא זמן ראוי לפיענוח הניטור ולהתערבות מיילדותית.

הטרגדיה אירעה בשל כישלונו של הצוות הרפואי

מעבר לחוות דעת המומחה של כל צד, מינה בית המשפט גם מומחה מטעמו. לאור עדויות המומחים קבע בית המשפט כי נתוני המוניטור חייבו ניטור רציף של היולדת מוקדם יותר וכי מנתוני המוניטור עולה האופן ברור כי היה צריך, בהתאם לסטנדרט הטיפול הסביר, לחלץ את היילוד מוקדם יותר מאשר חולץ בפועל. ודוק, בית המשפט מצא כי הצוות הרפואי לא עקב באופן ראוי אחר הנתונים לאורך זמן ארוך וקריטי. הפיצוי שנפסק לטובת עיזבון המנוח עמד על מיליון שקלים. אמנם כמו בכל תביעת רשלנות רפואית בלידה בשל ניטור, יש לבחון כל מקרה בפני עצמו, אולם בית המשפט נוטה לראות בחומרה אירועים מצערים מעין אלה שלעיתים ניתן היה למנוע תוך מעקב אחר הפרוטוקול הטיפולי.

[תא (ראשל"צ) 7046/01 עזבון המנוח כחלון ז"ל נ' מדינת ישראל]