שיתוק גפה עקב מצוקה עוברית

כאן תוכל לקרוא פסקי דין על רשלנות רפואית בלידה אשר נכתבו על ידי עורכי דין בתחום.

כחמש שנים לאחר לידתו הגיש קטין תביעת רשלנות רפואית בלידה כנגד בית החולים בו נולד והרופא המיילד, בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו במהלך לידתו.
על פי כתב התביעה עולה כי במהלך הלידה לא נכח הרופא אלא רק מיילדת, עובדה שהביאה ללידה טראומטית ולשיתוק הגפה השמאלית של התינוק. אל מול טענות אלו טען רופא בית החולים כי הוא הגיע לחדר הלידה מדי חצי שעה ופיקח על התפתחותה, זאת בהתאם לפרקטיקה הרפואית שהונהגה על ידי בית החולים באותה תקופה. ודוק, על פי עדות המיילדת והרופא נראה כי הלידות בבית החולים בוצעו אך ורק על ידי המיילדות, אלא אם היה מדובר בלידה בסיכון שחייבה התערבות ו/או נוכחות של רופא. על פי הנוהג האמור, במידה והתעוררה בעיה במהלך הלידה, המיילדת הייתה קוראת לרופא לחדר הלידה, אולם לטענת המיילדת במקרה דנן לא הייתה כל בעיה, זאת חרף העובדה שהוולד נולד כשהוא סובל משיתוק חלקי.

 

יש לך שאלה נקודתית ? שאל אותה כאן – פורום רשלנות רפואית
בית המשפט המחוזי שדן בתביעת רשלנות רפואית בלידה דנן הביע תמיהה בנוגע לתיעוד החסר שביצעו הנתבעים בהקשר ללידת התובע. ודוק, הוכח כי צבעו של התינוק היה כחול עם לידתו, הוא סבל משטף דם גדול בידו השמאלית ושיתוק בכל הגפה השמאלית, אולם אף לא אחת מן העובדות האמורות תועדה בגיליונו הרפואי. לאור זאת העביר בית המשפט את נטל השכנוע אל כתפי בית החולים ובהמשך לכך פסק כי הוא נכשל להרים את הנטל האמור. עוד נפסק כי הנזקים מהם סובל התובע נובעים מאותה רשלנות רפואית בלידה אשר הובילה לקשיים בחילוצו.
יחד עם זאת, בית המשפט ניקה את הרופא הנתבע מכל אחריות לנזקיו של התובע, תוך שהוא קובע כי הוא פעל בהתאם למצופה ממנו וכפי שהיה פועל רופא סביר אחר של בית החולים באותן נסיבות.
על רקע קביעות אלו הגישו בעלי הדין ערעורים, כאשר הן בית החולים והן התובע טוענים, בין היתר, כי יש להטיל אחריות גם על הרופא הנתבע (בית החולים טוען טענה זו כטענה חלופית, במידה ויידחה ערעורו לעניין הקביעה אודות התרשלותו, כאמור). לא למותר לציין כי בית החולים הנתבע היה בהליכי פירוק, עת הוגשה נגדו תביעת רשלנות רפואית בלידה דנן, ועל כן חדלות פירעונו היא זו שהולידה את הטענה הנדירה שהעלה, לפיה רופא שהועסק על ידו צריך לשאת עימו באחריות ולפצות את הניזוק.

 

ראשית, בית המשפט העליון שדן בערעורים ההדדיים, פוסק כי יש לדחות את טענות בית החולים לעניין רשלנותו הרפואית, היות והוא לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי לא התרשל. לעומת זאת, בכל הנוגע לאחריותו של הרופא, ערכאת הערעור הופכת את קביעת בית המשפט המחוזי וקובעת כי גם הוא נושא באחריות לנזקיו של הקטין, זאת משום שהתרשל באופן שבו עקב אחר התפתחות הלידה, לא הבחין כי הלידה מתארכת באופן מחשיד ואף לא זיהה כי קיימת מצוקה עוברית אמיתית בחילוצו של העובר. רופא סביר בנסיבות העניין צריך היה להבחין בעובדות האמורות ולשקול את הצורך בניתוח קיסרי. כך, נפסק כי סטיית הנתבע מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים, כאמור, עולה כדי רשלנות רפואית בלידה.
לעיון בפסק הדין המלא ? ע"א 8549/00

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.