לעיתים, אדם אינו יכול לנשום בכוחות עצמו. על מנת להבטיח את מעבר האוויר אל הריאות ומהן, על איש הצוות הרפואי להחדיר צינור דרך האף או הפה, אל תוך קנה הנשימה. מדובר בפעולה פולשנית המצריכה יכולת טכנית גבוהה, כאשר כל טעות עלולה לגרום לנזקים.
אחת המיומנויות החשובות ביותר בקרב צוותי רפואת החירום היא היכולת לבצע בהצלחה צנרור קנה (בלעז: "אינטובציה"). הליך הצנרור ניתן אומנם לביצוע במספר צעדים פשוטים, אולם בד בבד יש צורך בעדינות וביכולת טכנית גבוהה. מדובר ביכולת כה חשובה עד כי לעיתים קרובות היא משמשת כדרך למדידת איכותו ומומחיותו של איש הצוות הרפואי. במאמר הבא נסביר מהו צנרור קנה ונסקור מקרים בהם ההליך כשל כתוצאה מרשלנות רפואית.
מהו הליך צנרור קנה?
צנרור קנה הינו הליך רפואי פולשני, המבוצע על ידי רופא או פרמדיק, ואשר נועד להבטיח מעבר חופשי של אוויר מהריאות ואליהן. ההליך נעשה באמצעות הכנסה של צינור פלסטי ("צינור תוך קני") לקנה הנשימה של המטופל דרך הפה או האף.
ניתן לחלק את השימוש בהליך צנרור הקנה לשלושה מצבים: הראשון, צנרור אלקטיבי, המבוצע במטופלים ללא סכנת חיים מיידית (לדוגמא, בחדר ניתוח); השני, צנרור מניעתי, המבוצע כאשר אין בעיה בנשימתו של החולה, אולם צפויה להתפתח בעיה; והשלישי, צנרור דחוף, המבוצע כאשר אי היכולת של המטופל לנשום באופן תקין מהווה סכנת חיים, למשל עקב טראומה גופנית.
מהם הסיבוכים האפשריים בהליך צנרור קנה?
ככלל, צנרור קנה מועד לסיבוכים אפשריים רבים. הסיבוך הנפוץ ביותר, שאף עלול להוביל למוות, הוא החדרת הקנה למיקום הלא נכון (למשל לוושט במקום לקנה הנשימה). סיבוכים נפוצים נוספים כוללים פגיעה בחלל הפה, הלוע או מיתרי הקול עקב ביצוע לא זהיר, צנרור עמוק מידי, מתן חומרי הרדמה במינון שגוי, שליפת הצינור עקב אי הקפדה בקיבוע ועוד.
רשלנות רפואית בביצוע צנרור קנה
סיבות אפשריות לקשיים בביצוע הליך של צנרור קנה כוללות נתונים אנטומיים מסוימים של המטופל, כגון השמנת יתר, צוואר קצר או נפיחות לשון. אף בצקת בדרכי הנשימה או חוסר תנוחה מתאימה עשויים להקשות על החדרת הצינור. עם זאת, רוב הסיבוכים בעת צנרור קנה הם תוצאה של רשלנות, חוסר מיומנות או חוסר זהירות.
הרופאים ניסו לבצע צנרור 6 פעמים ללא הצלחה
במקרה זה היה מדובר ביולדת שילדה בניתוח קיסרי בבית החולים סורוקה. ההכנה לניתוח הקיסרי כללה את הרדמתה. במהלך ההרדמה עשו הרופאים המרדימים 6 ניסיונות לצנרור שלא הצליחו ורק הניסיון השביעי עלה יפה. למרבה הצער, בשלב זה העובר כבר היה במצוקה קיצונית ונולד עם שיתוק מוחין.
בית המשפט העליון ציין, כי הקושי בביצוע צנרור ידוע. עם זאת, במקרה הנדון לא היו סימנים כי היולדת סבלה מאחת הבעיות הגורמות לקשיים בביצוע צנרור (כגון צוואר קצר או נפיחות לשון). יתרה מכך, שני המרדימים שביצעו את הצנרור ביולדת היו מתמחים. על כן קבע בית המשפט, כי סביר שהרופאים המרדימים לא פעלו במיומנות המקצועית המספקת בביצוע הצנרור. בהמשך לכך, קיבל בית המשפט העליון את התביעה הנזיקית כנגד בית החולים (ע"א 789/89).
הרופאים עשו ניסיונות כושלים לצנרור במשך 25 דקות
המנוחה הגיעה לבית החולים לניאדו בשל כאבי בטן עזים. למחרת היום נערך ניתוח חירום בעקבות חסימת מעיים. במהלך ניסיונות פעולת הצנרור התברר כי הדבר אינו ניתן לביצוע עקב מצב רפואי נדיר ממנו סבלה המנוחה. בסופו של דבר נעשה חתך באזור נמוך יותר של קנה הנשימה דרכו הוחדר לבסוף צינור ההנשמה, אלא שהיה זה מאוחר מדי והמנוחה נכנסה לתרדמת ממנה לא התעוררה.
בית המשפט העליון קיבל את התביעה הנזיקית כנגד בית החולים בציינו, כי הרופאים התרשלו בכך שעשו ניסיונות כושלים לבצע צינרור במשך פרק זמן של 30-25 דקות, כאשר במהלך פרק זמן זה אירעו מספר אירועי מצוקה אשר חייבו אותם דווקא לקצר את משך ניסיונות הצנרור (ע"א 6160/99).
פיצוי בסך של 15,000 ש"ח בגין שבירת שן בעת צנרור
במהלך ביצוע צנרור קנה לפני ניתוח בהרדמה בבית החולים אסף הרופא, נשברה למטופל שן. המטופל העלה שתי טענות עיקריות: 1. השן נשברה עקב פעולה רשלנית של רופא השיניים ו-2. רופא השיניים לא הסביר לו לפני ביצוע הצינרור כי קיים סיכון, והוא אף צפוי, לשבר בשיניו.
בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את התביעה בציינו, כי עולה מחומר הראיות שאכן הליך הצנרור היה כושל. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת המטופל כי רופא השיניים לא התריע בפניו על הסיכון לשברים בשיניים. לדברי בית המשפט, היעדר הבהרה באשר לסיכון לפגיעה בשיניו של חולה, פוגעת בזכותו של האחרון לקבל החלטה מושכלת בדבר רמת הסיכון בניתוח המקובלת עליו (ת"א 1299/04).
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
במידה ונגרם לכם נזק במהלך הליך של צנרור קנה ואתם סבורים כי הדבר נובע מניסיון כושל של הצוות הרפואי אשר ביצע את ההליך, מומלץ מאוד כי תתייעצו עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. כך, עורך הדין יוכל לסייע לכם באיסוף המסמכים הרפואיים הנחוצים ולהפנות אתכם לקבלת חוות דעת מקצועית. על סמך כל המידע שייאסף יוכל עורך הדין לסייע לכם בקבלת החלטה האם כדאי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית, אשר עשויה לזכות אתכם בפיצוי כספי גדול.