רשלנות רפואית בהשתלת איברים

כאשר מדברים על רשלנות רפואית במובן של השתלות איברים, לרוב עוסקים על ניתוחי השתלות כושלים או אי היקלטות של האיבר המושתל. יחד עם זאת, נראה כי המקרה המפורט להלן עוסק במקרה רשלנות רפואית בסיסית של המערכת כולה ולא של רופא או מוסד רפואי כזה או אחר.
כך, לאחרונה התפרסם בכלי התקשורת סיפורו של פלוני, תושב ניו יורק, אשר בגופו הושתלה כלייתו של תורם חי. יובהר כי השתלה מתורם חי יכולה להתבצע לאונת הכבד או לכליה בלבד. התורם חייב להימצא בריא ולהתאים למושתל בסוג הדם ובתיאום הרקמות. למרות זאת, שנה לאחר ניתוח ההשתלה ולאחר שהכליה נקלטה בגוף המושתל, התגלה כי היא נלקחה מתורם שנשא את נגיף האיידס (HIV), עובדה שהובילה לכך שגם המושתל נדבק בנגיף.
המרכז לבקרת מחלות תיאר את השתלשלות האירועים שקדמה להשתלה וטען כי שנים עשר יום לפני ניתוח ההשתלה, עבר המושתל הפוטנציאלי בדיקות מקיפות אשר העידו כי הוא אינו נושא את נגיף האיידס או כל מחלת מין אחרת. במהלך השנה שלאחר ההשתלה סבל פלוני מעליית טמפרטורת חום גופו לעיתים קרובות ומאי ספיקת כליות, תסמינים שיוחסו לניתוח ההשתלה על ידו ועל ידי הרופאים המנתחים. עובדת היותו נשא של הנגיף התגלתה לאחר אישפוזו בבית חולים בעקבות הופעת פטריות בוושט ובחלל פיו.
במועד זה הצוות הרפואי כבר הבין כי הניזוק נדבק בנגיף בעקבות השתליית הכלייה. לא למותר לציין כי כשמונים יום לפני ניתוח ההשתלה נבדק התורם ונמצא כי הוא אינו נושא את נגיף האיידס. עם גילויה של המחלה במושתל, נבדק התורם בשנית ואובחן כנשא של הנגיף.
האירוע המצער הביא את בית החולים לבדוק האם הייתה רשלנות רפואית בהתנהלותו. לכן, בית החולים בחן את נסיבות האירוע על ידי בדיקה חוזרת של בדיקות הדם שנלקחו מהתורם בסמוך לעריכת הניתוח. בחינת הממצאים העלתה כי כשישים יום לפני ההשתלה עדיין לא היה הנגיף מצוי בגופו של התורם, אולם מבדיקת הדם שנערכה לו כעשרה ימים לפני ניתוח הכליה, עולה כי כבר אז הוא נשא את הנגיף בגופו. למרבה הצער, הממצאים שנבחנו בשעת מעשה במסגרת בדיקת הדם האמורה, לא נגעו להימצאותו של נגיף האיידס בגוף התורם.
השאלה הנשאלת היא כיצד נעלמה מעיני הצוות הרפואי של בית החולים העובדה כי התורם חולה במחלת האיידס ? האם עסקינן במקרה רשלנות רפואית גרידא של בית החולים או שמא מדובר בבעיה עמוקה יותר, המתבטאת בהגדרת נהלים כושלת המסכנת את כל המושתלים הפוטנציאליים בעולם ?
התשובה לשאלות האמורות התבררה לאחר האירוע המצער. ודוק, לא מדובר במקרה רשלנות רפואית של בית החולים, אשר נהג בהתאם להוראות ולהנחיות המקובלות בכל העולם לפני ביצוע ניתוח השתלה. על פי ההנחיות האמורות לא היה כל צורך לבדוק את נוכחותו של נגיף האיידס בגופו של התורם בחודשיים שקדמו לניתוח. בדיקת הימצאותו של הנגיף נעשתה בשלבים הראשונים של בחינת התאמתו של התורם להשתלה הספציפית ולאחר שנתקבלו תשובות שליליות אודות נוכחות הנגיף, לא היה נהוג לבצע בדיקות חוזרות של העניין.
בעקבות מקרה דנן הועברו לכל מרכזי ההשתלות בעולם הנחיות חדשות, לפיהן יש לבדוק את הימצאותו של נגיף האיידס בתורם שבועיים לפני ניתוח ההשתלה, זאת על ידי שתי שיטות הבדיקה השונות שקיימות על מנת לאתר את הנגיף.
נראה כי בעידן בו אנו חיים, ההוראות החדשות ניתנו מאוחר מדי ורק לאחר שאותו פלוני הקריב את המערכת החיסונית בגופו בכדי שמרכז ההשתלות העולמי יעדכן את הנהלים ויתאים אותם למאה העשרים ואחת.