השתלות כבד

מהם ניתוחים להשתלת כבד ? במה הם כרוכים? מדוע המטופלים עשויים להיקלע לטיפול רפואי רשלני במהלכם או אף בסמוך אליהם ? על נושא זה בכתבה הבאה בהרחבה.

הסיבה העיקרית לעריכת ניתוח במסגרתו מושתל כבד בגופו של אדם, הינה מחלה סופנית, הנובעת משחמת הכבד (מחלה בכבד במהלכה נהרסות רקמות הכבד ומשבשות את פעילותו). הפרובלמטיות בהשתלות כבד נובעת בעיקר בשל הסיבוכים השונים שחווה המנותח לאחר ההשתלה, כך שברוב המקרים יראו במי שהושתל כבד בגופו  כחולה כרוני (על פי ההגדרה המנויה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי) שצריך לקבל טיפול תרופתי למשך שארית חייו. הפרקטיקה הרפואית המקובלת בישראל הינה כי עובר להשתלת הכבד מתכנסת וועדה רפואית מיוחדת, אשר דנה במצבו הרפואי של המושתל הפוטנציאלי ובוחנת את ההשלכות של ביצוע השתלת כבד בגופו, לאור מצבו הרפואי. לאחר שהוועדה מסכמת את מסקנותיה בעניין המושתל, עליה להעבירן למועצת ההשתלות שליד משרד הבריאות, על מנת שתתקבל החלטה סופית. ניתן לערער על החלטות הוועדה והמועצה, כאמור, על ידי הגשת עתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
אחד הגורמים העיקריים להגשת תביעות רשלנות רפואית השתלות כבד הוא איחור באיבחון מחלת שחמת הכבד. ניתן לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים על ידי בדיקת אולטראסאונד, כאשר האיבחון הסופי נעשה באמצעות ביופסיה של הכבד. רופא אשר לא זיהה את תסמיניה של מחלת שחמת הכבד בגופו של המטופל, אף כי על פי מבחן הרופא הסביר ניתן היה לצפות ממנו כי יזהה אותם, עלול להיתבע בתביעת רשלנות רפואית השתלות כבד, במידה והאיבחון המאוחר גרם לנזק למטופל (למשל, כשהאיבחון הרשלני הוביל לכישלונה של ההשתלה).
תביעות רשלנות רפואית השתלות כבד יכולות לנבוע אף מבחירה שגויה של הצוות הרפואי בכל הנוגע לסוג הכבד הנתרם, דבר המוביל לכך שהכבד אינו נקלט בגוף המושתל. במסגרת התאמת הכבד למושתל אמור הצוות הרפואי לבדוק, בין היתר, את סוגי הדם של המושתל והתורם ולוודא כי קיימת התאמה ביניהם. רשלנות רפואית השתלות כבד יכולה אף לנבוע מהכנה לקויה של גוף המטופל לניתוח ההשתלה. ודוק, עובר לניתוח האמור צריך המנותח לקבל טיפול תרופתי צמוד, בכדי להכין את גופו להשתלת הכבד ולמזער את הסיכוי שגופו ידחה את הכבד הזר.
לא זו אף זו, מקרה רשלנות רפואית השתלות כבד עשוי לנבוע אף מליווי רשלני אחר החלמתו של המנותח לאחר ניתוח ההשתלה. כך, על מנת שהניתוח יצלח, אמור הצוות הרפואי לוודא כי המנותח שומר על דיאטה מתאימה, אינו נחשף לזיהומים שעשויים להשליך על תפקוד הכבד המושתל ונמנע מעישון או צריכת אלכוהול שעלולים גם כן לפגוע בתפקודי הכבד ולהוביל לכישלון הניתוח. כאשר הצוות הרפואי נכשל במעקב ובליווי המנותח לאחר ההשתלה והדבר מוביל לכך שהגוף דוחה את הכבד המושתל או לכל נזק אחר בגופו של המטופל, הרי שנולדת עילת רשלנות רפואית בהשתלות כבד.
חשוב לציין כי השתלות איברים במדינת ישראל נעשות על פי חוק השתלת איברים, אשר קובע כי נטילת איבר או השתלתו לא תעשה, אלא לפי ההוראות המעוגנות בחוק. אשר על כן, ביצוע השתלת כבד בניגוד לאמור בחוק השתלת איברים, עשויה להקים כנגד הרופא המשתיל אף עילת תביעה נזיקית הנסמכת על עוולת הפרת חובה חקוקה.