חסימת מעיים

תביעות רשלנות רפואית מוגשות גם כתוצאה מטיפול לקוי בבעיות מעיים. נגרם לכם נזק ? גשו לבחינת הנושא אצל עורך דין רשלנות רפואית.

במקרה של חסימת מעיים נחסם חלק מהמעי וכתוצאה מכך לא מתאפשר מעבר של צואה או מזון בגוף. לא למותר לציין כי זהו מצב המצריך טיפול דחוף ומהיר, במסגרתו תשוחרר החסימה. ישנם סוגי חסימות, חמורות יותר וחמורות פחות, אולם הטיפול המיידי שניתן, במרבית המקרים, הינו החדרה של נוזלים וזונדה (צינורית פלסטיק המוחדרת אל המעיים), בכדי לשחרר את הסתימה. במקרים היותר חמורים, בהם ישנה חסימת מעיים מלאה, יש לבצע ניתוח במטופל (סוג הניתוח תלוי בסוג החסימה והגורמים לה).
תביעת רשלנות רפואית חסימת מעיים הוגשה במקרה של שבודי, אשר נולד בשנת 1988 בבית החולים "כרמל" בחיפה בלידה מוקדמת במשקל אלף ומאתיים גרם בלבד. לא זו אף זו, בעקבות מצוקה נשימתית ממנה סבל הוולד עם לידתו, הוא נזקק להנשמה דרך קנה הנשימה במשך השבוע הראשון לחייו, כאשר בנוסף לכך הוחדר לו קטטר טבורי, על מנת להזינו. לאחר שבעה ימים החל הצוות הרפואי לתת לתינוק מזון דרך הפה. שלושה שבועות מיום לידתו הופיעו אצל התינוק תסמינים המעידים על דלקת מעיים. בעקבות כך נערך בגופו ניתוח במסגרתו פתחו הרופאים פתח צדדי במעיים, אשר דרכו אמורים לצאת הפרשות המעיים ובנוסף הוסרו החלקים במעי שנמקו. לאחר כחודשיים נותח התינוק פעם נוספת, בשל הצורך לסגור את פתח היציאה שיצרו הרופאים בניתוח הראשון, כמפורט לעיל. על פי הטענות העולות מכתב תביעת רשלנות רפואית חסימת מעיים דנן, מרגע זה החל מצבו הבריאותי של התינוק להידרדר, בטנו התנפחה והוא סבל מקשיי נשימה. לאור מצבו הקשה, נותח הקטין פעם נוספת, כאשר במסגרת ניתוח זה שוב הוסרו חלקים מהמעי.
לאחר שעבר עוד מספר ניתוחים, לא השתפר מצבו של הקטין ונכון להגשת כתב תביעה רשלנות רפואית חסימת מעיים דנן, הוא סובל מפיגור שכלי, מקשיים מוטוריים ונזקים נוספים. בית המשפט המחוזי קבע כי הטיפול שהעניק בית החולים, כאמור, הינו טיפול רשלני וכי יש לראות בו אחראי לכל נזקי התובע, בין היתר בשל העובדה שהפתח שיצרו הרופאים במעי במסגרת הניתוח הראשון נסגר על ידם מוקדם מדי, עובדה שהובילה לחסימת המעיים ולנזקים מהם הוא סובל כיום.
בית החולים הגיש את ערעורו לבית המשפט העליון. לדידו, אף בספרות הרפואית ישנה מחלוקת בקשר למועד שבו יש לאטום את הפתח שנוצר בניתוח במעיים של תינוק. לפיכך, גם אם המומחה הרפואי סבור כי המועד שנבחר בנסיבות העניין היה מוקדם מדי, הרי שזוהי דעתו האישית וברי כי סטייה ממנה לא מהווה רשלנות רפואית חסימת מעיים, שכן אין כל פרקטיקה רפואית ברורה בנושא.
בית המשפט הגיע למסקנה שאין כל צורך להתערב בקביעת בית משפט קמא, זאת לאחר שבחן את החומר הרפואי ואת טענות הצדדים. יחד עם זאת, בית המשפט בוחר להתערב בסך הפיצוי שנפסק לתובע, שכן על פי חישוביו של בית המשפט המחוזי, יקבל התובע סכום פיצוי שעולה על עלות ההוצאות שיוציא בעתיד. לא זו אף זו, על פי בית המשפט העליון יש אף להפחית את הסכום שנקבע לתובע בגין הוצאות שהוצאו עבור עזרת צד ג' בעבר, כך שסך הכל הופחתו לו כשש מאות אלף שקלים מסכום הפיצוי המגיע לו בגין קבלת תביעת רשלנות רפואית חסימת מעיים דנן.