טמפונדה

באתר זה מקרים מן הפסיקה אודות תביעות רשלנות רפואית טמפונדה.

טמפונדה הינו מונח רפואי המתאר מצב בו מופעל לחץ על חלק מסוים בגוף. יש לציין כי במקרים רבים לחץ זה מיוצר בכוונה על ידי הצוות הרפואי במטרה ליצור דימום בגופו של המטופל, כך שבמקרים מסוימים חלה חובה על הצוות הרפואי לייצר מצב של טמפונדה, אחרת עשויה להיות מוטלת עליו אחריות לנזקים שייגרמו למטופל בעקבות הדימום.
כתבה זו עניינה בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בת"א בנוגע לכתב אישום פלילי שהוגש כנגד רופא.
במסגרת כתב האישום נטען כי הרופא עבר מספר רב של עבירות ובין היתר, עבירות שוחד, רשלנות רפואית פלילית, הריגה וסחיטה באיומים. מדובר ברופא שעבד "סביב השעון" וחילק את זמנו בין שלושה מקומות עבודה – בית חולים ציבורי בו כיהן כראש מחלקת ניתוחי הלב, בית חולים פרטי שם היה מנתח פרטי וקליניקה פרטית בביתו.
פסק הדין, המשתרע על כמאה ושבעים עמודים מתחלק לדיון במספר אישומים, כאשר האישומים הנוגעים לעבירת רשלנות רפואית וההריגה שהופנו כנגד הנאשם הוכרעו בעקבות הצורך שעריכת טמפונדה למטופלת, כמפורט להלן.
עסקינן במקרה של ניתוח לב שעברה מטופלת, כאשר יום לאחר הניתוח נכנס הנאשם לחדרה והורה על ניתוקה מהבלון שפעל בגופה ונועד להקל על פעולת הלב ועל הפסקת הטיפול התרופתי המסייע להתכווצות הלב. כל זאת עשה הנאשם מבלי להיוועץ עם הרופא שניתח את המנוחה ז"ל, כאשר על פי הנטען בכתב האישום הוא היה מודע לעובדה שהטיפול הרצוי במצבה של המטופלת מחייב הפסקה הדרגתית של הטיפול התרופתי ופעולת הבלון, בהתאם להתאוששותה מהניתוח. יתר על כן, לאחר שהורה על הפסקת פעולת הבלון, לא טרח הנאשם להוציא את הבלן מגופה. בכתב האישום נטען כי היה עליו לדעת שפעולה שכזו תיצור קרישי דם באבי העורקים של המטופלת ותוביל לסיבוכים רבים. ואכן, מספר שעות ספורות לאחר הוראותיו של הנאשם, נפטרה המנוחה. על פי טענתו של הנאשם, הוא נהג כאמור משום שבעת שנתן את ההוראות האמורות הייתה המטופלת כבר מתה ועל כן הפסקת הטיפול התרופתי ופעילות הבלון לא גרמה למותה בפועל.
במסגרת הדיון בעבירות רשלנות רפואית וההריגה, העיד הרופא המתמחה שליווה את המנוחה במהלך הניתוח. על פי עדותו עולה התאוששותה של המנוחה לאחר הניתוח הייתה טובה יחסית  עם סיום הניתוח, אולם כעבור עשרים וארבע שעות חשד כי קיים דימום פנימי בגופה, דבר המחייב נקיטה בפעולת טמפונדה, על מנת להקל על תפקוד הלב.

 

לצורך בירור מצבה, הזמין הרופא המתמחה בדיקות אקו לב, אשר היה בהן כדי ליתן תשובה סופית על הצורך בטמפונדה. שעתיים לאחר מכן נוכח הרופא המתמחה כי הופסק לה הטיפול התרופתי כמו גם פעולת הבלון, בהוראתו של הנאשם. על רקע עדותו של המתמחה, מסיק בית המשפט כי אין כל ממש בטענותיו של הנאשם לפיהן הייתה המנוחה מתה בשלב בה נתן את הוראותיו שכן לו זה היה המצב, המתמחה כלל לא היה בודק את האפשרות של פעולת טמפונדה בהמשך הטיפול.
בית המשפט קובע כי מעשיו של הנאשם עולים כדי רשלנות רפואית, היות והוא מנע במו ידיו את המשך הטיפול במנוחה והחיש את מותה, עובדה אשר מובילה את בית המשפט לקביעה כי אותה רשלנות רפואית חמורה מצידו עולה כדי הריגה, כאמור בחוק העונשין.
ת.פ 54/98