ניתוח רשלני להסרת ציפורן

ניתוח להסרת ציפורן הסתבך על רקע זיהום שהתפתח לאחר הניתוח, ותוך כך נותרו למנותח נזקים קשים. עיינו בנסיבות וקביעות פסק הדין. 

הכנה לניתוח

זיהום לאחר הניתוח

בשנת 2002, בהיותו בן 82, עבר רפאל ניתוח להסרת ציפורן בבוהן של כף רגלו השמאלית. לטענתו, רשלנות רפואית של הרופא הובילה לכריתתן של שתי אצבעות בכף רגלו. לאור זאת, הגיש רפאל תביעת נזיקין כנגד הרופא.
השתלשלות האירועים החלה בשנת 1999, אז החל רפאל לסבול מפצעים והפרשות מוגלתיות בבוהן כף רגלו השמאלית. כעבור שנתיים, הכאבים וההפרשות המוגלתיות אף הובילו לאשפוזו של רפאל בבית חולים, במחלקה האורתופדית, ורפאל שוחרר לביתו עם המלצה לטיפול אנטיביוטי.

מאחר והטיפול האנטיביוטי לא פתר את הבעיה, פנה רפאל לרופא המומחה לפודיאטריה, שבחן את מצב רגלו והמליץ לבצע כריתה של הציפורן. בסיכום הניתוח נכתב שהכל עבר בצורה תקינה, ורפאל שוחרר לביתו עם המלצה להימנע מלדרוך על הרגל המנותחת במשך כשבוע. כמו כן, מאחר והיה דימום רב באזור הניתוח, נחבשה רגלו של רפאל בתחבושת אלסטית הדוקה, ונאמר לו שלא להחליף אותה למשך שבוע ימים, עד למועד הביקורת.

מאחר ורפאל סבל מכאבי תופת במהלך הימים שלאחר הניתוח, הוא יצר קשר עם הרופא המנתח ושאל אותו האם ניתן להוריד את התחבושת או לכל הפחות להרפות אותה במעט, אך נענה, כי אין לגעת בתחבושת ולא להחליף אותה עד למועד הביקורת. במהלך הביקורת, הוסרה התחבושת והתגלו פצעים ומורסות מפרישות, ורפאל קיבל טיפול אנטיביוטי. כעבור שלושה שבועות, התגברו הכאבים וההפרשות המוגלתיות, ורפאל אושפז בבית החולים, שם נמצא כי הוא סובל בנוסף מפצע לחץ ומזיהום חריף.

רפאל המשיך לסבול מדלקות חוזרות ואף אובחן כי הוא סובל מאוסטאומיאליטיס, וכעבור חודשיים לא היה מנוס מאשפוזו לצורך כריתת זרת כף רגלו השמאלית. בחלוף מספר חודשים נוספים, עבר רפאל ניתוח נוסף, כשהפעם נכרתה הבוהן בכף רגלו השמאלית.

המנותח לא הונחה לקבלת אנטיביוטיקה

בתחילה דחה בית המשפט את טענתו הראשונה של רפאל, שהייתה רשלנות רפואית בכך שלא נאמר לו להפסיק את לקיחת האספירין בטרם עבר את הניתוח, וזאת, מאחר שמצא כי הפרקטיקה הרפואית המקובלת איננה כוללת מתן הנחיה להפסיק טיפול באספירין בטרם ניתוח כדוגמת הניתוח שעבר.

לעומת זאת, קיבל בית המשפט את טענתו השנייה של רפאל, כי הרופא התרשל בכך שלא אמר לו לקחת אנטיביוטיקה לפני הניתוח ולאחריו, וזאת, מאחר שמצא כי האפשרות לקיומו של זיהום לפני הניתוח או להתפתחות של זיהום לאחריו לא נשקלה כראוי, וכפועל יוצא מכך לא נשקלה האפשרות של טיפול אנטיביוטי.

כמו כן, קיבל בית המשפט את טענתו השלישית של רפאל, שהייתה רשלנות במתן ההוראה שלא לפתוח את התחבושת או להחליפה לאחר הניתוח, חרף הכאבים העזים שסבל מהם, מאחר ומצא, כי על הרופא הייתה החובה להתייחס באופן נאות לתלונותיו של רפאל, ולכל הפחות להפנותו לביקורת מוקדמת יותר.

לאחר שקבע כי הייתה רשלנות רפואית, ואף הוסיף כי התקיים קשר סיבתי בינה לבין נזקיו של רפאל, עבר בית המשפט לבחון את גובה הנזק, ומצא כי רפאל בן ה-90, זכאי לפיצויים בגין עזרת הזולת, בגין הוצאות ובגין כאב וסבל, כל זאת בסכום כולל של 140,000 ש"ח.

[ת"א 47821/08 אטיאס נ' לונדון ואח']

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך