טעויות נפוצות בניתוחים

רשלנות רפואית בכל הקשור לניתוחים עלולה להתרחש במגוון נסיבות ועקב טעויות שונות, ולגרום לנזקים מיותרים עקב כך. השאלה האם טעות מקצועית כלשהי במהלך הניתוח מהווה רשלנות רפואית תיקבע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו.

טעויות נפוצות בניתוחים

המונח "ניתוח" מתאר פעולה רפואית פולשנית, שכרוכה ב-"חיתוך בבשר החי", קרי, חיתוך של רקמות חיות בגוף האדם. קיימים סוגים שונים של ניתוחים, בדרגות מורכבות משתנות, ובטכניקות ביצוע שונות, אולם כולם כאחד חשופים לסיכונים של ביצוע רשלנות רפואית, שלא פעם גם מתממשים בפועל, למרבה הצער, וגורמים לנזק מיותר למטופלים.

נקל להבין ללבו של מטופל שנכנס לניתוח בציפייה לשפר את מצבו הרפואי, אך תחת זאת מגלה בדיעבד, שלא רק שמצבו לא השתפר בעקבות הניתוח, אלא הוא אף מורע ומדרדר עקב טעויות שניתן היה למנען מלכתחילה. ולכן, בכל מקרה שבו אירעה טעות, מומלץ לבדוק את מכלול נסיבותיו הספציפיות כדי לשקול האם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח וקבלת פיצויים בגין אותה טעות.

מתי טעות בניתוח תיחשב לרשלנות רפואית?

באופן כללי, כדי לבסס תביעה בגין רשלנות בניתוח, יש להוכיח קיומם של שלושה רכיבים עיקריים, שרלוונטיים לכל תביעת הרשלנות הרפואית: התרשלות של הרופא, גרימת נזק למטופל, וקיום קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל.

השאלה האם הרופא אכן התרשל וטעה במקרה כלשהו, נבדקת בהתאם למבחן הרופא הסביר. מבחן הרופא הסביר משקף את סטנדרט ההתנהגות לפיו היה על רופא ממוצע להתנהג בנסיבות המקרה וזאת בהתאם לנורמות המקצועיות שהיו מקובלות באותה עת. כלומר, חשוב להבהיר שמבחן הרופא הסביר אינו מבחן של "חכמה לאחר מעשה", אלא של הרופא הממוצע בשעת המעשה.

עוד חשוב להדגיש שלא כל טעות מהווה בהכרח רשלנות. כך, לדוגמא, במידה שהרופא התלבט בין מספר חלופות טיפוליות מקובלות, ולבסוף בחר באחת מהן, תוך קבלת הסכמתו המודעת של המטופל לאותה חלופה, ותוך תיעוד רפואי מלא שהסביר ופירט את נימוקיו לבחירה באותה חלופה ספציפית, אולם בדיעבד הסתבר שאולי עדיף היה לבחור בחלופה אחרת, אזי אין בהכרח מדובר ברשלנות רפואית, כי אם בטעות אנוש, שאינה בגדר הפרה של חובת הזהירות של הרופא. בנוסף, ישנם סיבוכים שעלולים לעיתים להתרחש באופן בלתי נמנע או בלתי צפוי במהלך ניתוחים מסויימים, במיוחד כשמדובר בניתוחים רגישים ומסוכנים, ועל כן יש להיות מודע לכך שגם לא כל סיבוך שאירע במהלך ניתוח מהווה בהכרח רשלנות רפואית. ככלות הכל, תחום הרפואה, מודרני ומתקדם ככל שיהיה, איננו בגדר מדע מדוייק, ועל כן לא ניתן לערוב ולהתחייב לתוצאה חיובית בכל ניתוח. בהחלט יתכן שהצוות הרפואי יפעל באופן מקצועי לחלוטין, וללא כל פגם, ועם זאת הניתוח לא יצליח, וזאת מסיבות שאינן נובעות מאופן התנהגותו של הצוות הרפואי ואינן תלויות בו.

מהן הטעויות שעלולות להתרחש במסגרת תהליך הניתוח?

ככלל, קיימים שלושה שלבים במסגרת תהליך הניתוח שבהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית: לפני הניתוח, במהלך הניתוח, ולאחר הניתוח.

כלומר, חשוב להבין שתהליך הניתוח איננו מתחיל רק כאשר המטופל מוכנס לחדר הניתוח והמנתח אוחז באיזמל ומתחיל בניתוח באופן פיזי, והוא גם איננו מסתיים כאשר המנתח מניח את האיזמל, ומעבירים את המטופל לחדר ההתאוששות. מדובר בתהליך כוללני רחב בהרבה, שכולל גם הכנות שונות לפני הניתוח, וכן ביצוע השגחה ומעקב לאחר הניתוח, וזאת מעבר לעצם הניתוח עצמו. בכל אחד מהשלבים עלולים עלולות להתרחש טעויות שונות, וזאת כפי שיוסבר להלן.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

רשלנות רפואית לפני הניתוח

לפני הניתוח יש לערוך הכנות שונות, שכוללות בשלב הראשון ביצוע בדיקה והערכה של הרופא המנתח לגבי השאלה האם ועד כמה המטופל מסוגל לעמוד בניתוח שנשקל לגביו. לשם כך, על הרופא לבדוק את המטופל ולתשאל אותו באופן נרחב ומעמיק לגבי נתוניו האישיים, שכוללים גיל, משקל, קיום בעיות רקע (כגון לחץ דם גבוה, סכרת, בעיות לב), אלרגיות ידועות, רקע משפחתי, וכיו"ב; לנתח את הסיכונים והסיכויים שכרוכים באותו ניתוח לגבי אותו מטופל לאור נסיבותיו הספציפיות; וכן לבדוק קיומן של חלופות טיפול אפשריות, ככל שישנן כאלו, כולל הסיכויים והסיכונים שטמונים בחלופות אלו.

ישנם לא מעט מקרים בהם הצוות הרפואי לא בדק כנדרש את מצבו של המנותח ולא תישאל אותו כראוי, ועל כן הוא לא ידע על קיומן של בעיות רקע, שהצריכו נקיטת משנה זהירות במהלך הניתוח, או אף ויתור על עצם עריכת הניתוח כולו מלכתחילה. במידה שמחדלים אלו גרמו לנזקים למנותח, הם יכולים להוות עילות לרשלנות רפואית.

בשלב השני, על הרופא המנתח גם להסביר למטופל על אופי הניתוח המיועד לו וכל ההיבטים שכרוכים בו, וזאת כדי לקבל את הסכמתו מדעת של המטופל לעצם עריכת הניתוח בגופו. לשם כך על הרופא להסביר למנותח על מטרת הניתוח, אופן ביצועו, סיכויי הצלחתו, וכמובן על הסיכונים ותופעות הלוואי שהוא עלול לגרום, וכן על קיומן של חלופות טיפול אפשריות, ככל שקיימות כאלו (כולל הסיכויים והסיכונים שכרוכים גם בהן). בנוסף, יש להחתים על המטופל על טופס הסכמה מדעת בכתב שמפרט את הפרטים הללו. [ראו בנוסף: טופס הסכמה אינו מסיר אחריות].

במידה שהמטופל לא קיבל את ההסברים הללו ולא הוחתם על טופס הסכמה בכתב לפני הניתוח, ובדיעבד הניתוח גרם לו לנזק, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית, מאחר שייתכן שלו המנותח היה יודע מראש על הסיכונים שהניתוח עלול לגרום הוא היה מסרב לעבור אותו, ובכך חוסך מעצמו את הנזק שנגרם לו עקב הניתוח.

בהקשר זה חשובה האבחנה בין ניתוחים דחופים לניתוחים אלקטיביים. ניתוחים דחופים הינם ניתוחים בהולים, שאינם נקבעים מראש, ואשר נדרשים לצורך טיפול בבעיה רפואית חריפה ולצורך הצלת חייו של המטופל. ניתוחים אלקטיביים הינם ניתוחים שנקבעים מראש ומבעוד מועד, וזאת לצורך שיפור המראה החיצוני של המטופל, כגון ניתוחים פלסטיים-קוסמטיים (ניתוח אף, ניתוח להגדלת חזה, וכיו"ב) או לצורך שיפור מצבו הרפואי בנסיבות שאינן דחופות וקריטיות להצלת חייו, כגון ניתוח לקיצור קיבה, ניתוח קטרקט, ניתוח לייזר לתיקון הראיה, ועוד.

מטבע הדברים, מובן שניתן להקדיש הרבה יותר זמן להכנות לפני הניתוח כאשר מדובר בניתוחים אלקטיביים, שנקבעים מראש ומבעוד מועד, מאשר כשמדובר בניתוחים דחופים ובהולים, אותם יש לבצע בהקדם האפשרי, הואיל וכל דקה עלולה להיות קריטית. זו גם הסיבה מדוע בפסיקה נקבע שככל שמדובר בניתוח בעל אופי אלקטיבי, דהיינו, ניתוח שאינו דחוף, ובמיוחד כשמדובר בניתוח לצרכים קוסמטיים בלבד (להבדיל מצרכים רפואיים), חלה על הרופא המנתח חובת גילוי מוגברת לצורך קבלת ההסכמה מדעת של המטופל, ובמיוחד בכל הקשור לסיכונים שכרוכים באותו ניתוח.

עוד חשוב לשים לב שהמנתח אינו יוצא ידי חובת הגילוי המוטלת עליו במידה שהוא מחתים את המטופל על טופס הסכמה בכתב, זמן קצר לפני הניתוח, כפי שלא פעם קורה במציאות, וזאת מבלי להסביר למטופל בעל פה על הסיכויים והסיכונים שכרוכים בניתוח, ובוודאי מבלי לתת לו מספיק זמן לעיין בטופס ולהתעמק בכתוב בו. גם מקרים כאלו עלולים להוות עילה לרשלנות רפואית.

בנוסף, חשוב כמובן להקפיד מאד לפני עריכת הניתוח על ביצוע חיטוי של אנשי הצוות הרפואי ועל סטריליזציה של הציוד הרפואי שמשמש בניתוח, וזאת לצורך מניעת זיהומים. אי הקפדה על ביצוע פעולות החיטוי ועל הנהלים למניעת זיהומים בחדר הניתוח מהווה טעות חמורה שעלולה להוות עילה לרשלנות רפואית.

רשלנות רפואית במהלך הניתוח

הרשלנות הרפואית במהלך הניתוח ותוך כדי ביצועו בפועל, יכולה להתרחש בכל מיני אופנים ונסיבות. כשם שיש מגוון של ניתוחים שונים, כך גם יש מגוון של טעויות שונות שעלולות להתרחש תוך כדי הניתוח, ולגרום לנזקים מיותרים ומצערים.

להלן פירוט של טעויות נפוצות שעלולות להתרחש במהלך הניתוח:

  • ביצוע הניתוח על ידי רופא שאינו מיומן בסוג הניתוח הספציפי שבוצע.
  • ביצוע הניתוח בטכניקה שאינה מתאימה לו. לדוגמא, ביצוע הניתוח בגישה לפרוסקופית להבדיל מ-"ניתוח פתוח", ולהיפך.
  • ביצוע הניתוח באיבר הלא נכון. לדוגמא, ביצוע ניתוח בברך ימין במקום בברך שמאל.
  • השארת כלי ניתוח בגוף המנותח. מדובר בכלי ניתוח קטנים יחסית, כגון מספריים זעירים, צינורית, תחבושת גזה וכדומה. שכיחות המקרים הללו נדירה, אם כי מטבע הדברים הם "תופסים כותרות" ומפורסמים בתקשורת דווקא בשל קיצוניותם.
  • פגיעה מיותרת באיבר פנימי במהלך ניתוח תוך בטני. לדוגמא, ניקוב מעיים.
  • פגיעה מיותרת בכלי דם, עצב, או חוליה. לדוגמא, פגיעה בחוליות חוט השדרה או בעצביו במהלך ניתוח גב.
  • טעות בהרדמה. לדוגמא, מתן מינוך נמוך מדי של החומרים המרדימים או שימוש בחומר מרדים שאינו מתאים למנותח הספציפי.
  • אי זיהוי בזמן של טעויות/פציעות/סיבוכים שאירעו במהלך הניתוח.
  • אי מתן טיפול מתאים ומהיר לצורך תיקון טעויות/פציעות/סיבוכים שאירעו במהלך הניתוח.

ככלל, כדי לקבוע האם הרופא המנתח פעל בהתאם למבחן הרופא הסביר, יש להסתייע בחוות דעת רפואיות של מומחים שמתמחים בתחום הרפואי ובסוג הניתוח הספציפי שנידון בכל מקרה לגופו. במסגרת חוות הדעת, על המומחה הרפואי לנמק את קביעותיו בהסתמך על מקורות שונים, כגון ספרות מקצועית ומחקרים רפואיים.

ברוב המקרים סביר שבפני בית המשפט יוגשו חוות דעת רפואיות סותרות ומנוגדות מטעם המומחים של הצדדים, ועל כן על אותם מומחים להעיד בבית המשפט על תוכן חוות דעתם, ולהיחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ הצד שכנגד, כדי שבית המשפט יוכל להכריע ולקבוע איזו מחוות הדעת מקובלת עליו.

עם זאת, גם חשוב להבין שמלאכת ההכרעה בשאלה האם הרופא המנתח התרשל או לאו, איננה מלאכה פשוטה בדרך כלל. אמנם, אין ספק שביצוע הניתוח באיבר הלא נכון של המטופל או הותרת מכשיר רפואי בגופו, למשל, מהווים טעויות גסות ורשלניות באופן ברור ומובהק. יחד עם זאת, ישנם הרבה מקרים גבוליים ועמומים שבהם לא ברור האם אכן המדובר בטעות רשלנית, שחורגת מסטנדרט ההתנהגות של הרופא הסביר, או שאולי המדובר בטעות אנוש 'לגיטימית', שאיננה חורגת מסטנדרט זה.

במקרים כאלו, וכן בכל מקרה אחר שבו קיים פער משמעותי בין חוות הדעת הרפואיות שמוגשות בפני בית המשפט, יטה בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו, כדי לסייע לו בעניין זה. לפי הפסיקה, לחוות הדעת של מומחה מטעם בית המשפט יש משקל רב, בהיותו מוחזק כמומחה נייטרלי ואובייקטיבי, ועל כן למרות שככלל אין בית המשפט חייב לאמץ אותה, עליו לסטות ממנה רק במקרים חריגים שבהם קיימים טעמים משמעותיים לכך.

טעויות בניתוחים

רשלנות רפואית לאחר הניתוח

השלב שלאחר הניתוח כולל השגחה על המטופל, מתן טיפול לצורך ייצוב מצבו לפני שחרורו מבית החולים, וקיום פגישות מעקב לאחר מכן.

לא ניתן לשחרר את המטופל לביתו לפני שהצוות הרפואי וידא שמצבו יציב וכשיר לשחרור מאשפוז, ועל כן חשוב להקפיד מאד על שלב זה. שחרור מוקדם של החולה לביתו, לפני שנעשו כל הבדיקות הדרושות לשם כך, עלול להוות עילה לרשלנות רפואית.

לשם כך על הצוות הרפואי לבדוק את המטופל באופן שוטף ככל הנדרש על מנת לוודא את מצבו לאחר הניתוח ואופן התאוששותו ממנו, לתת לו תרופות מתאימות, לבדוק האם חלו התפתחויות שונות (כגון דימומים,  זיהומים, או החמרה כלשהי אחרת במצב המנותח), לבדוק את מצב התפרים, וכיו"ב.

כמו כן, יש לשחרר את המטופל לביתו רק לאחר שהוא צוייד בהנחיות מתאימות לגבי המשך הטיפול בו בעקבות הניתוח, כגון הימנעות ממאמץ למשך תקופה מסויימת, הקפדה על תזונה ספציפית, נטילת תרופות, וכיו"ב. בנוסף, לעתים יש לזמן את המנותח לפגישות מעקב זמן מה לאחר שחרורו מבית החולים, וזאת כדי לבחון את מצבו ואת אופן הצלחת הניתוח, והאם יש צורך בביצוע הליכים נוספים. אי ביצוע כל אחת מהפעולות הללו עלול אף הוא להוות רשלנות רפואית.

במידה שקיים חשש לפיו אירעה רשלנות רפואית לגבי ניתוח כלשהו, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחים בתביעות רשלנות רפואית כדי לבדוק את נסיבות המקרה ולשקול היתכנות של הגשת תביעת רשלנות רפואית בגינו.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך