הרחם נכרת ללא צורך – בית החולים ישלם

רחמה של המטופלת נכרתה ללא צורך – האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית? לדעת בית המשפט כן. 

ניתוח גב

סיפור המקרה

מרים כהן (שם בדוי) נולדה בשנת 1984, ובהגיעה לגיל 4 קיבלה משפחתה בשורה מרה, שמרים חלתה במחלת סרטן מסוג בירקט לימפומה. עתה, טוענת מרים, כי רשלנות רפואית במהלך הטיפול במחלתה הוביל לכך שרחמה נכרת והיא אינה יכולה ללדת, והיא הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים האזורי לגליל מערבי נהריה, בו היא טופלה.

בין הצדדים נתגלעו מחלוקות בשתי שאלות מרכזיות: ראשית, לגבי אחריות בית החולים, ובכלל זאת שאלת הרשלנות הרפואית, שכן בית החולים טען שפעולות הצוות הרפואי היום בהתאם לפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת באותה עת. ושנית, במידה ותתקבל טענת הרשלנות הרפואית, מהו גובה הנזקים שנגרמו למרים ועליהם היא זכאית לפיצוי.

המסכת הראייתית בתביעה

מטעם התביעה ובשאלת האחריות והנזק עקב רשלנות רפואית הנטענת, העיד מומחה, שטען כי היה מקום להתייעץ עם אונקולוג בטרם נערך למרים הניתוח, ולאור הממצאים הרפואיים, ניתן היה להגיע לזיהוי המחלה באמצעים פוגעניים פחות, וללא צורך בכירתה של איבר כה חיוני כרחמה של מרים. מעבר לכך, הוסיף המומחה, כי כבר בשנת 1988, עת נערך הניתוח, הייתה קיימת חובת התייעצות עם אונקולוג לפני ניתוח להסרת גידול, והייתה קיימת אופציה של כימותרפיה, כך שבהחלט ניתן היה להימנע מכריתת הרחם.

מנגד, טען מומחה מטעם בית החולים, כי מבחינת חשיבות היה הטיפול הכירורגי באותה התקופה מקביל לטיפול הכימותרפי כיום. עוד הוא הוסיף, כי בנסיבות המקרה, הייתה חובה לבצע את הטיפול שבוצע, ודבר זה אף הציל את חייה של מרים.

פסק דין: לא היה מקום לבצע את הניתוח

במסגרת תיק רשלנות רפואית זה, בית המשפט מצא, כי בתקופה הרלוונטית המומחה מטעם התביעה שהה בארץ, ועל כן ישנה עדיפות לחוות דעתו בדבר הפרקטיקה שהייתה נהוגה בישראל באותה עת, ומסקנתו הייתה, כי אכן לא היה מקום לערוך את הניתוח הנרחב, ובוודאי שלא היה צורך ולא הייתה תועלת בכריתת הרחם של מרים. ועל כן, הפר בית החולים את חובת הזהירות כלפי מרים, וגרם לה לנזקים.

מכאן עבר בית המשפט לבחון את ראשי הנזק וגובהם.

באשר לכאב והסבל שנגרם למרים, קבע בית המשפט, כי אין ספק שהניתוח המיותר שעברה מרים גרם לה לכאבים מיותרים, ושכריתת הרחם פגע בדימויה העצמי, גרם לה לתחושות קשות של החמצה, ואף יצר לה קושי לא מבוטל ביצירת זוגיות. לאור כל זאת, העמיד בית המשפט את הפיצוי בגין ראש נזק זה על סך של 700,000 ש"ח.

בעניין הוצאות הפונדקאות, מרים טענה, כי לאור אהבתה לילדים ורצונה להקים משפחה בת 3 ילדים, לכל הפחות, יש לפצותה בסכום של 1,400,000 ש"ח. בגין שלושה הליכי פונדקאות שהיא תעבור בארצות הברית.  מנגד, טענו הנתבעים, כי יש לפסוק למרים פיצויים בגין הוצאות פונדקאות בסכום של עד רבע מיליון ש"ח. בית המשפט הכריע, כי פסיקת פיצויים בגין הליכי פונדקאות של שני ילדים היא סבירה, ועל כן פסק על פיצויים בסך 600,000 ש"ח בגין ראש נזק זה.

מעבר לכל האמור, פסק בית המשפט לטובת מרים עוד 70,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד עקב רשלנות רפואית זו, כך שסכום הפיצויים להם היא זכאית יעמדו על 1,370,000 ש"ח, וזאת, ללא הוצאות משפט.

[ת"א (מרכז) 1820-05-09 פלונית נ' בית החולים האזורי לגליל מערבי נהריה]