כשל בניתוח

פסק דין המלמד על חשיבותו של משרד רשלנות רפואית עורכי דין – כתב הערעור לבית המשפט העליון התקבל.

רשלנות רפואית עורכי דין – קבלת כתב ערעור על ידי בית המשפט העליון:
המקרה של גברת קוריאבסקי הוא ההוכחה הניצחת לחשיבות העליונה בהיוועצות ובקבלת ליווי משפטי של משרד רשלנות רפואית עורכי דין העוסק בתחום זה כתחום התמחותו העיקרי. כך, בעקבות ניתוח לטיפול בצניחת רקטום שבוצע בגברת קוריאבסקי, דלף נוזל צואתי לחלל ביטנה, אשר הוביל לזיהום חיידקי ולתגובות מערכתיות חמורות בגופה. בעקבות זאת, נערך לה ניתוח נוסף, במסגרתו אכן אותרו נוזלים זיהומיים בכמות מסכנת חיים. הצוות הרפואי החליט להעניק לניזוקה טיפול תרופתי שכלל תרופה מצילת חיים. דע עקא, נטילת התרופה גרמה לניזוקה לנזקים חמורים.

 

בעקבות נזקיה המפורטים לעיל, הגישה הניזוקה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נזיקית באמצעות משרד רשלנות רפואית עורכי דין. עיקר הדיון נסב סביב השאלה האם ניתן לראות בביצוע הניתוח הראשון רשלנות רפואית והאם הייתה התרשלות אף בטיפול התרופתי שניתן לתובעת ובאבחון מצבה אחרי הניתוח האמור. על פי בית המשפט המחוזי לא ניתן להטיל על הצוות הרפואי כל אחריות בגין נזקיה של התובעת.

 

אולם, בעצתו של משרד רשלנות רפואית עורכי דין שטיפל בתביעתה, הגישה התובעת את ערעורה לבית המשפט העליון. לימים התברר כי עצה זו שינתה את חייה של התובעת. ודוק, בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי, אמנם, כעולה מחוות הגעת שהוגשה על ידי הנתבעת, לא ניתן לראות בכל זליגה של נוזל צואתי כרשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, זאת אף אם זליגה זו נגרמת בשל טעות טכנית, משום שמדובר באירוע הנכלל בגדר הסיכונים שיש בניתוח צניחת רקטום שבוצע בתובעת.

 

יחד עם זאת, הנזק שנגרם לתובעת לאחר הניתוח סטה ממסגרת הסיכונים שיש לצפותם מסוג ניתוח דנן, בשל מספר סיבות תמוהות שנותרו ללא מענה מצד הנתבעת. הנה כי כן, בית המשפט מאמץ את טענותיה של התובעת במסגרת הערעור שהוגש מטעמה ומסיק כי יש בעצם התרחשות נזקיה, בסמוך לאחר הניתוח, כדי להעיד על כשל כלשהו בביצוע הניתוח. מעבר לכך, על פי בית המשפט העליון, סביר יותר כי נזקיה של התובעת נגרמו עקב רשלנות מצד הרופאים, מאשר עם השערה הפוכה, לפיה מדובר בסיכון הנובע מהניתוח שאין לרשלנות רפואית כל תרומה להיווצרותו.

 

בשל המסקנה האמורה, אשר מצטרפת לחוסר ידיעתה של התובעת באשר לנסיבות שהובילו לנזקיה ולשליטה של הנתבעת על המוסד הרפואי בו נערך אותו ניתוח, מתקיים הכלל הדבר מעיד בעד עצמו, המנוי בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. הנה כי כן מהרגע שבו הוכיח משרד רשלנות רפואית עורכי דין כי מתקיים הכלל האמור, עבר נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת.

 

בית המשפט שדן בערעור פסק כי הנתבעת לא עמדה בנטל ולא שללה את הנחת ההתרשלות הנובעת מהכלל.  לאור זאת, יש לראות בביצוע הניתוח הראשון רשלנות רפואית, וכיוצא בזאת נושאת הנתבעת באחריות  לנזקי התובעת שנבעו מהרשלנות האמורה. לסיכום, ערעורה של התובעת התקבל והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לתובעת.

 

מן האמור לעיל, ניתן בנקל לראות כי התעקשותם של עורכי הדין להגיש ערעור, כמו גם האוזן הקשבת של התובעת והאמונה שהייתה לה בעילת תביעתה, הובילו בסופו של דבר להכרה בזכאותה לפיצוי בגין נזקיה.