הפרת חובת הזהירות כתנאי מהותי להוכחת רשלנות

איך מסבירים מושג כמו "חובת הזהירות"? לתובע במקרה שלפנינו היתה תשובה ברורה: כשכל הסימנים מעידים שהרופא צריך לבדוק והוא לא. גם בית המשפט הסכים ופסק לו 3.5 מיליון שקלים פיצויים.

מעקב רשלני בגידול

לא פעם בתביעות רשלנות רפואית עולה המושג "חובת הזהירות" ואולי קודם חובה עלינו להסביר אותו. חובת הזהירות חלה על כל רופא שמקבל על עצמו את הטיפול במטופל ומטרתה קביעה בחוק כי על רופא להשתמש במיומנויות ובזהירות הדרושה לטובת הטיפול. המשמעות המעשית של זה היא שלכל מטופל שמורה הזכות לקבל טיפול בו הרופא נוקט בכל אמצעי הזהירות הסבירים כדי למנוע כל נזק או סבל מיותר שניתן למנוע במהלך הטיפול.

למעשה בתביעות רשלנות רפואית הוכחה של הפרת חובת הזהירות על ידי הרופא מקיימת את התנאי להוכחת יסוד של עוולת הרשלנות. כאשר מוגשת לבית המשפט תביעת רשלנות רפואית ונבדקת אפשרות הפרה של חובת הזהירות ישנם שני תנאים מצטברים:

הראשון – חובת זהירות מושגית: חובת הזהירות המושגית קיימת למעשה בכל מערכת יחסים של רופא-מטופל. פה בוחן בית המשפט האם ביחס לנזק והגורמים לו קיימת בכלל חובת זהירות בין הקבוצה אליה שייך הרופא (למשל אונקולוג) והקבוצה אליה שייך המטופל התובע (למשל חולה סרטן).

השני – קיומה של חובה קונקרטית: בדיקת קיומה של חובת הזהירות במקרה הספציפי, כאמור מרגע שיש יחסי מטפל-מטופל נוטה בית המשפט להכיר בחובה הזהירות של הרופא מעצם קיומו של הטיפול, אך הבדיקה לעצם הנזק, הסיבה לנזק ואם במקרה הזה על הרופא הספציפי הזה חלה חובת זהירות.

הסיבה לכך ברורה – טעויות, אפילו טרגיות, יכולות להתרחש והן לא בהכרח בגדר רשלנות רפואית. כדי לדעת אם הופרה חובת הזהירות יש למעשה לבחון את התנהלות הרופא במקרה הספציפי אל מול התנהלות של הרופא הסביר באותו מצב בהתבסס על הנורמה הרפואית המקובלת בעת האירוע. לא מעט מקרים כאלה מגיעים אל בית המשפט, כמו המקרה הבא.

דליפה אחרי ניתוח להסרת גידול במוח לא אובחנה בזמן

לבית המשפט המחוזי בתל אביב/יפו הוגשה תביעת רשלנות רפואית נגד המרכז הרפואי "רבין" ושירותי בריאות כללית על ידי מטופל שסבל מדליפת נוזלים לאחר ניתוח הסרת גידול סרטני מיותרת המוח. מתיאור העובדות בפסק הדין עולה שמר דוד לוביאניקר היה בן 40 כאשר החל לחוש בהפרעות ראיה.

במסגרת הבדיקות אליהן הופנה על ידי רופא המשפחה, העלתה בדיקת תהודה MRI  כי מר לוביאניקר סובל מגידול סרטני ביותרת המוח והוא הסיבה לפגיעה בעצב הראיה. הוא הופנה לפרופ' רפפורט, מנהל מחלקת נוירוכירורגיה במרכז הרפואי רבין. לאחר שקיים פורום התייעצות של מומחים בתחום, הומלץ על ניתוח אנדוסקופי להסרת הגידול.

בשלבי הניתוח הראשונים התרחש ניקוב שגרם לדליפת נוזל מוח שדרתי שלפי גיליון המעקב הרפואי נאטם. חמישה ימים לאחר הניתוח הוא שוחרר מבית החולים על אף מספר התקפים אפילפטיים אשר טופלו תרופתית, עם הוראות להמשך טיפול, מעקב וביקורת. כשלושה שבועות לאחר הניתוח חזר מר לוביאניקר לבית החולים עם תלונה על נוזל משולב בדם מהאף אך שוחרר עם המלצות להמשך מעקב אצל הרופא המטפל.

כשלושה חודשים לאחר הניתוח, שב המטופל למרפאת בית החולים למעקב לאחר ניתוח, בה נמצאו ממצאים לא חד משמעיים והוחלט להמשיך במעקב. כחצי שנה לאחר מכן הובהל מר לוביאניקר באמבולנס לבית החולים שם אובחן בדלקת קרום המוח (מננגיטיס). הוא אושפז במשך שבועיים וקיבל טיפול אנטיביוטי. כשלושה שבועות לאחר מכן עבר ניתוח לסגירת הנקב וכשבוע לאחר מכן אובחן שוב בבית החלים כסובל מדלקת קרום המוח בשנית.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

תביעת רשלנות נגד בית החולים בשל מעקב כושל לאחר שני הניתוחים

מסיבות אלה בחר מר לוביאניקר לתבוע את בית החולים וקופת החולים המפעילה אותו. לטענתו צוות בית החולים התרשל בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת הנוזלים אחרי שני הניתוחים. ודוק, רשלנות זו הביאה אותו ללקות פעמיים בדלקת קרום המוח והותירה אותו עם נזקים נוירולוגים ופסיכולוגיים רבים. מנגד הנתבעים, בית החולים וקופת החולים, טענו כי הטיפול שניתן למר לוביאניקר היה מקצועי ונעשה תוך הפעלת שיקול דעת מעמיק וכי למרות התנהלותם הזהירה לא היה בידם למנוע את המצב.

בית המשפט הסכים להנחה כי לא כל טעות רפואית היא רשלנות ואכן לא מקבל את כל טענות התובע בדבר רשלנות בזמן ניתוח הראשון וגם לא בדבר היפוך הנטל. עם זאת, לאור התנהלות בית החולים לאחר הניתוח הראשון, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות. לפי בית המשפט במצבו של מר לוביאניקר היה על הרופאים לנקוט משנה זהירות במעקב לאחר הניתוח הראשון ובוודאי לאור התלונות החוזרות ונשנות מצד המטופל, שהיו בגדר נורת אזהרה, ולא בחנו לעומק אם ההפרשה הדמית באפו היתה מעורבת בנוזל עמוד השדרה. בגין רשלנות זו פסק בית המשפט פיצוי על סך כשלושה וחצי מיליון שקלים, שחלקם ישולמו חודשית עד לצאתו של מר לוביאניקר לגמלאות.

[תא (ת"א) 1268/04 לוביאניקר דוד נ' מרכז רפואי "רבין" ושירותי בריאות כללית]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך