מעקב רשלני לאחר ניתוח להסרת גידול

רשלנות רפואית בהסרת גידול בראש מטופל ובמעקב הרפואי שלאחריו עשוי להקנות למטופל פיצוי כספי לא מבוטל. עיינו בסקירה שערכנו עבורכם.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו קיבל תביעת רשלנות רפואית שהוגשה כנגד המרכז הרפואי "רבין" ושירותי בריאות כללית. על פי תיאור העובדות בפסק הדין, הגיע  מטופל לבית החולים לאחר שאותר גידול סרטני בבלוטת יותרת המוח, אשר פגע בעצבי הראייה שלו. לאחר גילוי הגידול, התכנס פורום גדול של רנטגנאים ורופאים, אשר בחנו את הבדיקות שנערכו למטופל והמליצו על ביצוע ניתוח להסרת הגידול.
במהלך הניתוח ארע נקב שגרם לדליפת נוזל CSF (נוזל מוח שדרתי), אולם על פי העולה מהגיליון הרפואי הנקב נאטם והגידול הוסר בהצלחה. כחודש לאחר הניתוח פנה התובע לבית החולים, לאחר שהופיע אצלו נוזל דמי משונה באף, אולם הוא שוחרר ללא הנחיות להמשך הטיפול. התובע הגיע עוד מספר פעמים לחדר המיון בעקבות הופעות חוזרות ונשנות של אותו נוזל באפו, אשר לוו בתחושה רעה אך גם במקרים אלו הורה הצוות הרפואי של בית החולים על שחרורו. לבסוף, כשנה לאחר הניתוח אובחן התובע כסובל מדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) בעקבותה הוחלט לנתחו פעם נוספת, בכדי לסגור פתח בלוחית הכברה שבראשו. לאחר ביצוע הניתוח השני הורע מצבו של המטופל והבדיקות שנערכו לו העלו כי הוא עדיין סובל מדלקת חריפה של קרום המוח.
על רקע השתלשלות האירועים המפורטת לעיל הגיש התובע את תביעת רשלנות רפואית דנן, במסגרתה טען כי הצוות הרפואי של בית החולים התרשל כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובאופן שבו עקב אחרי דליפת נוזל המוח השידרתי לאחר שני הניתוחים. לדידו, רשלנות רפואית דנן הובילה לכך שדלקת קרום המוח הופיעה אצלו פעמיים, עובדה שהותירה אותו עם פגיעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות קשות, בגינן הוא דורש פיצויים כספיים.
אל מול הטענות האמורות סוברים הנתבעים כי הטיפול שניתן לתובע היה מיומן ומקצועי לכל אורכו וההחלטות לנתחו נעשו לאחר בחינת הממצאים באופן מעמיק.
בית המשפט דן בכל יסודות עוולת הרשלנות וקובע כי בכל ניתוח טמון סיכון, כך שהצוות הרפואי המנתח צריך ויכול לצפות כי התממשות אותו סיכון עלולה לגרום נזקים למטופל. במקרה דנן, לאור העובדה שעסקינן בניתוח מוח חודרני, היה על הצוות הרפואי לצפות כי ייגרמו לתובע הנזקים שארעו לו בפועל. מכאן עובר בית המשפט לבחון את התנהלות הצוות הרפואי, כך שהוא בודק האם חובת הזהירות האמורה הופרה על ידו בניתוח הראשון, השני או בשניהם יחדיו.
בכל הנוגע לניתוח הראשון פוסק בית המשפט כי פעולות גרימת הנקב בלוחית הכברה ואטימתו אינם עולות כדי רשלנות רפואית, אולם הוא מוצא רשלנות רפואית מצד הנתבעים במעקב אחר החלמתו של המטופל. ודוק, על פי פסק הדין לא סביר להניח שתלונות מנותח על דליפה אפית, שלושה חודשים לאחר הניתוח, הינן תלונות שכיחות. על כן, במקרה דנן היו התסמינים שהופיעו בו אמורים להדליק נורות אזהרה אצל הצוות הרפואי הנתבע. אולם, תחת זאת ביכרו הרופאים לשחררו לביתו שוב ושוב ובית המשפט רואה בהתנהלות זו רשלנות רפואית, אשר מזכה את התובע בפיצוי בגין נזקיו.
סך הפיצוי שבית המשפט פוסק לתובע עומד על הסך של כ 3,500,000 ש"ח, אשר חלקם ישולם לו באופן חודשי עד הגיעו לגיל הפנסיה.
ת.א 1268/04

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.