רשלנות בשל אי מתן הסבר מלא על הסיכונים שכרוכים בניתוח "שרוול"

בית החולים איכילוב חוייב לשלם למטופלת שעברה אצלו ניתוח "שרוול" (ניתוח לקיצור קיבה) וסבלה בעקבותיו מדלף, בפיצוי בסך של 275,000 ₪ עקב אי מתן הסבר מלא על הסיכונים שכרוכים בניתוח זה.

רשלנות בניתוח שרוול

ניתוח "שרוול" הינו כינוי לסוג של ניתוח בריאטרי, שבמסגרתו נכרת חלק מהקיבה על מנת להביא להורדה במשקל של המטופל.

כמו כל ניתוח, גם ניתוח שרוול כרוך בסיכונים מסויימים, לרבות דימום, דליפות נוזלים מאיזור הניתוח, ומגבלות בתפקוד הקיבה והמעיים. לפיכך, חשוב להסביר למטופל שמיועד לניתוח כזה גם אודות כל הסיכונים שכרוכים בו, על מנת לאפשר לו להחליט האם הוא מעוניין לעבור את הניתוח חרף הסיכונים שכרוכים בניתוח שרוול, ולתת את הסכמתו מדעת לכך.

אולם, למרבה הצער, לא כך אירעה במקרה של מטופלת בת 29, שבשנת 2013 עברה ניתוח שרוול בבית החולים איכילוב בשל השמנת יתר (משקלה היה 110 ק"ג), ואשר לאחר הניתוח סבלה מדלף שאילץ אותה לעבור ניתוח לפרסקופי נוסף לצורך ניקוז הנוזלים.

המטופלת הגישה תביעה כנגד בית החולים שכללה טענות כנגד התנהלותו הן לפני הניתוח והן לאחריו.

לגבי השלב שלפני הניתוח, טענה המטופלת לאי קבלת הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח, מאחר שלא ניתן לה הסבר מלא לפני הניתוח על הסיכונים שכרוכים בו והסיבוכים האפשריים לגביו, לרבות לגבי הדלף. בנוסף טענה המטופלת שהיא גם לא התאימה מלכתחילה לניתוח כזה, מאחר שה-BMI שלה היה 39.4, ועל כן נמוך מהסך התחתון של 40. לגבי השלב שלאחר הניתוח, טענה המטופלת שבית החולים איכילוב התרשל גם בכל הקשור לטיפול בדלף שנוצר לאחר הניתוח.

המטופלת טענה שסיבוכי הניתוח "כמעט הביאו למותה" וגרמו לה "לנכויות קשות לכל חייה", וכי לו היא הייתה יודעת שהניתוח יגרום לה לכך, היא מעולם לא הייתה מסכימה לבצעו. בתמיכה לטענותיה, הגישה המטופלת חוות דעת של מומחה כירורגי שקבע לה 40% נכות רפואית עקב הפרעות בדרכי העיכול ו-10% נכות בגין צלקות מכערות בבטן, וכן חוות דעת של מומחה פסיכיאטרי שקבע לה 30% נכות פסיכיאטרית בשל הפרעת הסתגלות.

בית החולים איכילוב, כצפוי, הכחיש את כל טענות המטופלת, וטען שהוא פעל באופן תקין לחלוטין הן לפני הניתוח והן לאחריו. לדבריו, המטופלת התאימה לחלוטין לניתוח לאור נתוניה האישיים וממצאי בדיקותיה, וכי היא קיבלה את כל ההסברים הנדרשים לפני הניתוח ואף חתמה על טופס הסכמה מדעת.  שני המומחים מטעם בית החולים, הן הכירורגי והן הפסיכיאטרי, אף קבעו שלא נותרה לה כל נכות או מגבלה בעקבות הניתוח.

נוכח הפער בין חוות הדעת של המומחים הרפואיים בין הצדדים, מינה בית המשפט שני מומחים רפואיים מטעמו, כירורגי ופסיכיאטרי, שקבעו למטופלת, כל אחד בנפרד, נכות בשיעור של 10%.

טענת המטופלת בדבר אי התאמתה לניתוח מלכתחילה נדחתה לאחר שהסתבר שבנוסף ל-BMI שלה, היא גם סבלה מכבד שומני ומשומנים בדם. טענתה לגבי התרשלות בית החולים לאחר הניתוח נדחתה אף היא, לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה שבית החולים פעל כשורה גם בשלב זה.

לפיכך, המחלוקת העיקרית בין הצדדים שנותרה להכרעה עסקה בשאלה עד כמה הוסבר למטופלת לפני הניתוח על הסיכונים שכרוכים בניתוח, לרבות סיכון הדלף.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עד כמה הוסבר למטופלת על הסיכונים שכרוכים בניתוח שרוול?

המטופלת טענה ששני המנתחים עמם נפגשה לפני הניתוח התמקדו יותר ביתרונות הניתוח מאשר בסיכוניו. לדבריה, נאמר לה שהסיכונים "כמעט ולא קיימים", מאחר שהיא בחורה צעירה ובריאה, ושאמנם צויין בפניה שיכול להיות לה דלף, אך לא הוסבר לה כלל מהי משמעותו.

שני המנתחים, מצידם, חזרו ועמדו על כך שהם נתנו למטופלת הסברים מפורטים בעל פה על הניתוח והסיכונים שכרוכים בו, לרבות דלף, דימום, ואף תמותה. עם זאת, לא היה חולק שהמונח "דלף" לא צוין במפורש במסגרת טופס ההסכמה עליו חתמה המטופלת, וגם ברשומות הרפואיות לא צויין שניתן לה הסבר עליו.

בית המשפט החליט להעדיף את עדותה של המטופלת על עדותם של שני המנתחים, וקבע שהם נתנו לה הסבר לוקה בחסר על סיכוני הניתוח, מאחר שלא הוסבר לה על המשמעויות של דלף, וזאת למרות שמדובר בסיכון מוכר ומשמעותי מאד, שהמנתחים אף "חוששים ממנו". לפיכך, לא ניתן להסתפק באיזכורו בעל פה בלבד, אלא יש לציין אותו במפורש במסגרת טופס ההסכמה, ולפרט את משמעותו והשלכותיו, אף זאת בכתב ובמסגרת טופס ההסכמה עצמו.

לא הוכח קשר סיבתי בין העדר ההסכמה מדעת לביצוע הניתוח

לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט שהמנתחים הפרו את חובת הגילוי כלפי המטופלת ועל כן הסכמתה לניתוח לא הייתה הסכמה מדעת.

יחד עם זאת, בית המשפט גם קבע שהמטופלת לא הוכיחה את קיומו של קשר סיבתי בין העדר הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח, ועל כן ניתן לחייב את בית החולים רק בפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלה בלבד.

אמנם, המטופלת העידה בתחילה שלו היא הייתה יודעת מלכתחילה על סיכון הדלף שכרוך בניתוח כפי שהוא התממש היא לא הייתה מסכימה לעבור את הניתוח, אולם בית המשפט לא שוכנע שאכן כך היה המצב. בית המשפט קבע שהמטופלת הייתה מסכימה לעבור את הניתוח גם אם היה ניתן לה הסבר מפורט על מהות הדלף והשלכותיו, וזאת מאחר שהיא גם הודתה בעדותה שהיא הייתה "סגורה" על הניתוח, וכי אם היו מדגישים בפניה את סיכוניו, אזי היא "אולי" הייתה שוקלת אחרת.

בהתאם לכך קבע בית המשפט שלמטופלת מגיע פיצוי בגין הפגיעה בזכות האוטונומיה שלה בלבד, וזאת בסך של 275,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% והחזר הוצאות משפט.

[ת"א (ת"א) 38249-11-15 ל.ק. נ' המרכז הרפואי סוראסקי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך