ניתוח עקמת עמוד השדרה הינו ניתוח אשר נעשה לצורך תיקון עמוד שדרה שאינו ישר עקב סטיה של מספר מחוליותיו הצידה. ככל שבוצעה בניתוח זה רשלנות שגרמה לנזק, ניתן להגיש בגינה תביעת רשלנות רפואית.
עקמת עמוד השדרה ("סקוליוזיס") הינה מצב שבו עמוד השדרה אינו ישר כפי שהוא אמור להיות, וזאת עקב סטיה הצידה (ימינה או שמאלה) של מספר חוליות שלו, באופן שיוצר צורת S או C. מדובר בתופעה שמתרחשת בעיקר במהלך גיל ההתבגרות, בשל הצמיחה המתמדת והשינויים הפיזיולוגיים שמאפיינים שלב זה, כאשר בנות סובלות ממנה יותר מבנים, ביחס של 1:7.
לרוב העקמת אינה גורמת לבעיות בריאותיות או לכאבים עזים, אולם היא עלולה לגרום למטרד אסתטי, מאחר שהיא משפיעה מאד על היציבה הטבעית וההופעה החיצונית של מי שלוקה בה. יחד עם זאת, אם העקמת מחמירה, היא עלולה לגרום גם לבעיות בריאותיות, שכוללות ירידה בגמישות הגב, מגבלות תנועתיות משמעותיות, כאבי גב עזים, ולחץ על איברי הגוף האחרים. במצב חמור זה מומלץ לבצע ניתוח לתיקון העקמת.
כיצד מתבצע ניתוח עקמת עמוד השדרה?
במסגרת ניתוח עקמת עמוד השדרה מחברים באופן בלתי הפיך שתיים או יותר מחוליות עמוד השדרה, כך שלא תתאפשר תנועה ביניהן, וזאת באמצעות שתלי עצם ולוחיות וברגים ממתכת. זו גם הסיבה מדוע ניתוח זה מכונה בנוסף ניתוח לאיחוי עצמות עמוד השדרה.
ניתן לבצע את ניתוח העקמת בהרדמה כללית (מה שקורה בדרך כלל) או מקומית בלבד. בנוסף ניתן לבצע את הניתוח בגישה המסורתית, שמכונה "הגישה הפתוחה", או בגישה האנדוסקופית, שהינה גישה זעיר-פולשנית, שמאפשרת התאוששות מהירה וקלה יותר. מטבע הדברים, ההחלטה כיצד ובאיזו גישה יש לבצע את הניתוח, צריכה להתקבל בהתאם למצבו ונתוניו האישיים של כל מטופל לגופו, ובכפוף לבדיקה מוקדמת ומפורטת.
במסגרת הגישה הפתוחה, ניתן לבצע את הניתוח לפי שלוש טכניקות שונות: קדמית, אחורית, ומשולבת. בטכניקה הקדמית, הניתוח מבוצע דרך חתך מתחת לבית השחי או במותן, וזאת בהתאם למיקום החוליות הבעייתיות. ניתוח זה נחשב לקל ביותר מבחינת התאוששות, מאחר שהוא אינו פוגע בשרירי הגב. בטכניקה האחורית, הניתוח מתבצע דרך חתך בשרירי הגב, שמאפשר גישה ישירה לחוליות הגב הבעייתיות, אך גם פוגע בשרירי הגב. ואילו בטכניקה המשולבת, החדרת שתל העצם נעשית לפי הטכניקה הקדמית, בעוד התקנת המוטות המקבעים נעשית לפי הטכניקה האחורית. הטכניקה המשולבת מצריכה התאוששות ממושכת יותר, ולכן היא מבוצעת פחות ופחות ובעיקר במצבים מורכבים. לעומת זאת, הניתוח בגישה האנדוסקופית נעשה כאשר הניתוח נערך בחוליות הגב התחתון, וזאת תוך החדרת מצלמה זעירה בעלת סיבים אופטיים, שמשדרת את צילומי הניתוח על גבי מסך שמוצב בחדר הניתוח.
כאמור, יש להקפיד ולבחור לכל מטופל את הגישה והטכניקה שמתאימה לו, כשכמובן עדיף לבחור בגישה ובטכניקה הפחות מסוכנות, ככל שהדבר מתאפשר.
עילות רשלנות רפואית בניתוח עקמת עמוד השדרה
כמו בכל ניתוח, גם ניתוח עקמת עמוד השדרה עלול להתבצע תוך רשלנות רפואית. במידה שאותה רשלנות רפואית גם גרמה לנזק, ניתן לשקול הגשת תביעה משפטית בגינה. הנזקים שעלולים להיגרם עקב רשלנות בביצוע ניתוח זה כוללים בין היתר, מוגבלויות בתנועה ואף שיתוק, אובדן שליטה על סוגרים, השפעה לרעה על תפקודן של מערכות שונות בגוף, וכן להביא לכאב וסבל רב וממושך.
הרשלנות הרפואית בניתוח עקמת עמוד השדרה יכולה להתרחש בכל מיני אופנים, ובשלבים שונים, וזאת אף לפני תחילת ביצוע הניתוח כשלעצמו, וכן לאחר סיומו.
רשלנות רפואית בשלב הטרום ניתוחי
הרשלנות הרפואית לפני הניתוח לתיקון עקמת עמוד השדרה יכולה להתבטא, למשל, באי ביצוע בדיקות מקדימות על מנת לוודא את התאמת המטופל לביצוע הניתוח. כך, לדוגמא, מקובל לחלק את עקמת עמוד השדרה ל-3 דרגות חומרה: עקמת מתונה – מתחת ל- 20 מעלות, שמצריכה מעקב בלבד; עקמת בינונית – בין 25 ל-40 מעלות, שמצריכה שימוש במחוכים; ועקמת חמורה – קרוב ל-40 מעלות ומעלה, שרק לגביה מומלץ לעשות ניתוח כדי לתקנה. לפיכך, החלטה לערוך ניתוח לגבי מטופל שאינו סובל מעקמת חמורה, תוך חשיפה מיותרת שלו לסיכונים שכרוכים בניתוח מסוג זה, עלולה להוות רשלנות רפואית.
הרשלנות הרפואית לפני הניתוח לתיקון עקמת עמוד השדרה יכולה להתבטא גם באי קבלת הסכמה מדעת של המטופל. בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה, על הרופא לתת למטופל הסבר מקיף אודות הניתוח שמוצע לו, אשר כולל פרטים על מטרת הניתוח, אופן ביצועו, הסיכויים להצלחתו, הסיכונים ותופעות הלוואי שכרוכות בו, וכן הסבר על חלופות טיפול, ככל שקיימות כאלו. בנוסף, על הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת.
הפרת חובת קבלת ההסכמה מדעת לגבי ניתוח עקמת עמוד השדרה עלולה להוות רשלנות רפואית, במיוחד כאשר היא התבטאה בהעדר הסבר ופירוט נאות אודות הסיכונים שכרוכים בניתוח זה, שלמרבה הצער הינם רבים ואף עלולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים. ניתן לחלק סיכונים אלו לשני סוגים: סיכוני הניתוח עצמו, וסיכוני ההרדמה. סיכוני הניתוח כוללים התפרקות או שבירה של מערכת המוטות והברגים, כשלון באיחוי החוליות, דלף של נוזל השדרה, פגיעה עצבית (ואף שיתוק גפיים, אם כי במקרים נדירים), זיהומים, דימומים, פגיעה באברים הסמוכים לעמוד השדרה, פגיעה במערכת השתן, המעיים, אירועים לבבים, שבץ, וקרישי דם. סיכוני ההרדמה כוללים חסימת נתיב האוויר עקב חנק, ירידה פתאומית במדדי לחץ הדם והדופק, נזק לשיניים או למיתרי הקול עקב הכנסת טובוס (צינורית) לשמירה על מעבר נשימה תקין, ואף תגובה אלרגית לחומרי ההרדמה, אם כי במקרים נדירים בלבד.
כאמור, ככל שאיזה מסיכונים אלו התממש בדיעבד בפועל, מבלי שהוא צוין מראש בפני המנותח לצורך קבלת הסכמתו מדעת, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית.
רשלנות במסגרת הניתוח
במהלך הניתוח עצמו, הרשלנות הרפואית עלולה להתרחש במספר אופנים, ולמשל בשל בחירה בשיטת ניתוח שאינה מתאימה למצבו של המטופל (כגון בחירה בשיטה הפתוחה במקום בשיטה הלפרוסקופית, שהינה גישה זעיר-פולשנית ועל כן גם הרבה פחות מסוכנת, וגם מאפשרת התאוששות מהירה וקלה יותר); ביצוע כושל של הניתוח; פגיעה בכלי דם, עצב או חוליה; טעות בהרדמה (שימוש בחומרי הרדמה במינון לא מתאים או סוג לא מתאים); אי זיהוי בזמן של הסתבכות שאירעה במהלך הניתוח ו/או אי מתן טיפול מהיר ומתאים להסתבכות זו; שימוש בציוד ומכשירים לא מתאימים או לא תקינים; ועוד.
אחריות הרופאים אינה נעצרת גם לא לאחר הניתוח
לאחר הניתוח, הרשלנות הרפואית עלולה להתבטא בשחרור מוקדם של המנותח לביתו, וזאת לפני שהוא התאושש דיו מהניתוח והיה במצב יציב שאיפשר לשחררו מהאישפוז. משך האשפוז לאחר הניתוח נע בין 7-5 ימים, כאשר רק לאחר שלושה ימים המנותח יורשה לקום ממיטתו וללכת. בדרך כלל יש גם לצייד את המנותח בסד גב עם שחרורו. במידה שהמנותח שוחרר מוקדם מדי, או ללא סד גב ככל שהדבר נדרש, הדבר עלול להוות רשלנות רפואית.
בנוסף, יש לצייד את המנותח עם שחרורו בהוראות והנחיות מתאימות למצבו כדי להבטיח את הצלחת הניתוח ולהגדיל את סיכויי ההחלמה ממנו. כך, לדוגמא, יש להסביר לו שעליו לחזור בהדרגה לפעילות זהירה, כאשר רק לאחר שבועיים עד חודש הוא יוכל לשוב ללימודים או לעבודה שאינה פיזית, אם כי תוך הגבלת הפעילות עד לאיחוי מלא של החוליות. בנוסף, עליו להימנע מפעולות שכרוכות בכיפוף או סיבוב הגב במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר הניתוח, וחל עליו איסור לעסוק בספורט שכרוך במגע במשך חצי שנה עד השנה. אי מתן הנחיות אלו למנותח עלול להוות רשלנות רפואית.
ולבסוף, הרשלנות הרפואית לאחר הניתוח עלולה להתבטא באי ביצוע מעקב תקין וקפדני אחר מצב המנותח. חשוב להבין ששלב המעקב הינו קריטי במיוחד לגבי ניתוחי עמוד שדרה, מאחר שתהליך ההתאוששות מהם נחשב לתהליך איטי וממושך יחסית, ולא תמיד ניתן להסיק מייד עד כמה הניתוח הצליח והאם התפתחו בעקבותיו סיבוכים. תקופת המעקב לאחר ניתוח עקמת השדרה יכולה להימשך שנה עד שנתיים, כשבמהלכה יש לבצע צילומי רנטגן מעת לעת בכדי לוודא את איחוי החוליות. לפיכך, אי ביצוע מעקב תקין וקפדני אחר מצב המנותח עלול להוות אף הוא רשלנות רפואית.
יחד עם זאת, חשוב גם להבין שלא כל טעות של הרופא תהווה בהכרח רשלנות, מאחר שגם רופא, כמו כל אדם, עלול לטעות, והוא אינו מתחייב שלא לשגות מעולם. כמו כן, לא כל סיכון שהתממש בפועל, מעיד בהכרח על מתן טיפול רשלני, מאחר שבכל הליך רפואי, קל וחומר כשמדובר בהליך כירורגי רגיש כמו ניתוח גב, טבועים סיכונים אינהרנטיים, ואף סיכוי שהניתוח חלילה לא יצליח, וזאת למרות שהצוות הרפואי פעל באופן מקצועי לחלוטין. לפיכך, הקביעה האם אכן אירעה רשלנות רפואית או לאו במקרה ספציפי, תיעשה בהתאם למבחן הרופא הסביר, וזאת בהתאם לחוות דעת רפואית מטעם מומחה שעוסק בתחום הרפואי הרלוונטי. מבחן הרופא הסביר הינו מבחן שמשקף את סטנדרט ההתנהגות לפיו היה על רופא ממוצע להתנהג בנסיבות המקרה בהתאם לנורמות הרפואיות שהיו מקובלות באותה עת (ולא לאחר מכן).
בכל מקרה שבו קיים חשש לביצוע רשלנות לגבי ניתוח עקמת עמוד השדרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחים בתביעות רשלנות רפואית, כדי לבדוק באמצעותם האם יש מקום להגיש בו תביעה. לשם כך חשוב להקפיד ולאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי. ככל שתוגש תביעה והיא תתקבל, ניתן לקבל פיצויים בגין ראשי נזק שונים, ולרבות בגין הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג', וכמובן כאב וסבל.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
