פגיעה בעצב

תביעות רשלנות רפואית בניתוח: פגיעה בעצב במהלך ניתוח עשויה להקנות למנותח עילת תביעה.

תביעת רשלנות רפואית בניתוח בעקבות פגיעה בעצב ? פסק דין מנחה:
תביעת רשלנות רפואית בניתוח שהגיש מר ליפשיץ, בעקבות פגיעה בעצב שארעה לו במהלך ניתוח, הובילה למתן הלכה חשובה על ידי בית המשפט העליון, המואזכרת עד היום (משנת 2003) ונוגעת לתביעות רשלנות רפואית רבות.
השתלשלות האירועים המתוארת בכתב התביעה מתחילה בתאונת דרכים שעבר התובע, אשר בעקבותה נשבר פרק ירכו הימני, פגיעה שהביאה את הצוות הרפואי בבית החולים תל השומר להחדיר לאיזור פלטה וברגים. בעקבות הפציעה האמורה הגיש הניזוק תביעה לבית המשפט השלום בתל אביב, במסגרתה תבע פיצוי בגין נזקיו, בהתבסס על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כשנה לאחר שניתן פסק דין לטובתו, הגיע מר ליפשיץ לבית החולים על מנת להוציא את הפלטה והברגים מהירך. במהלך הניתוח פגע הצוות הרפואי בעצב הסיאטי של המנותח (העצב הגדול והארוך ביותר בגוף, המתחיל בעמוד השדרה וסעיפיו מגיעים עד לקצות אצבעות הרגל), עובדה שהביאה לחוסר תחושה באיזור ולחולשת השרירים.
לאור הפגיעה העצבית, הגיש הניזוק לבית המשפט המחוזי תביעת רשלנות רפואית בניתוח כנגד הצוות המנתח ומעסיקיו, במסגרתה טען כי רשלנות רפואית בניתוח היא זו שהביאה לפגיעה בעצב ובהמשך לכך לנזקים מהם הוא סובל כיום.
כתגובה לתביעה זו הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף, אותה ביססו על סעיף ייחוד העילה המעוגן בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ודוק, לטענתם, אותה רשלנות רפואית והפגיעה בעצב הסיאטי, כטענת התובע, נובעים באופן ישיר מתאונת הדרכים שעבר הניזוק בעבר ואשר בגינה כבר ניתן פסק דין לטובתו על ידי בית המשפט, כמפורט לעיל. לדידם, הוראת ייחוד העילה, כאמור, אינה מאפשרת לתובע לתבוע פיצוי בגין נזקי תאונת דרכים שעבר בעילה שאינה מנויה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מקור עילת הרשלנות הרפואית הינו פקודת הנזיקין).
בית משפט קמא נעתר לבקשת הנתבעים ודחה את תביעתו של הניזוק על הסף, מבלי שהחל לדון בה לגופה. על פי הערכאה המבררת אין כל מקום לבצע הפרדה בין נזקים הנובעים באופן ישיר מתאונת דרכים לבין נזקים הנגרמים עקב רשלנות רפואית בניתוח המתרחשת במסגרת הטיפול שנעשה בנפגע התאונה. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי פוסק כי קביעתו האמורה הולמת את רצון המחוקק, אשר לא החריג תביעות רשלנות רפואית מתחולת כלל ייחוד העילה.
בערעור שהגיש התובע לבית המשפט העליון נטען כי עסקינן בשני אירועים שונים, כאשר במסגרת כל אחד מהם קמה לו עילת תביעה שונה. כך, אירוע התאונה ונזקיו הקים לתובע עילת תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואילו הניתוח הרשלני הוליד לו עילת תביעה נזיקית, המעוגנת בפקודת הנזיקין.
בית המשפט העליון מקבל את טענות הערעור בקובעו כי לו היה נערך הניתוח לתובע בזמן ניהול ההליך על פי חוק הפיצויים, הרי שהוראת ייחוד העילה הייתה מחייבת אותו לעלות את טענות הרשלנות במסגרת אותו הליך. אולם, בשל העובדה שכבר ניתן פסק דין חלוט בכל הנוגע לתאונת הדרכים, לא עומדת לתובע יותר עילת מכוח חוק הפיצויים ועל כן אין לשלול ממנו את זכותו להגיש תביעה נזיקית נפרדת, בשל נזקים שארעו לו לאחר מתן פסק הדין.
(ע"א 8535/01 גנאדי ליפשיץ נ' מדינת ישראל ? משרד הבריאות)

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.