מטופל יקבל פיצוי בסך של כ-43,000 ₪ לאחר שהרופא שיקר לו

הרופא עדכן את המטופל כי הוציא מבטנו ציסטה בגודל של תפוח, כאשר בדיעבד התברר כי לא היו דברים מעולם והציסטה כלל לא נמצאה במהלך הניתוח.

רשלנות רפואית

במקרה תקדימי, בית משפט השלום הורה לאחרונה למרכז הרפואי "הגליל" בנהריה לפצות מטופל לאור שהרופא המטפל מסר לו מידע שיקרי בנוגע לטיפול בו. נקבע, כי הרופא, כירורג במקצועו, שמסר למטופל כי הוציא מבטנו, במהלך ניתוח, ציסטה בגודל של תפוח על אף שלא עשה כן, חרג מסטנדרטים רפואיים מקובלים. המיוחד בפסק הדין הוא, כי הפיצוי ניתן לא בגין נזק גופני כלשהו שנגרם למטופל, אלא אך ורק עקב שקרי הכירורג שגרמו למטופל לאבד אמון במערכת הרפואית.

סיפור המעשה

המטופל החל לסבול מכאבי בטן. הוא פנה אל כירורג בעירו טמרה והופנה לבדיקות. בבדיקות התגלתה ציסטה בבטנו. בהמשך לכך, הכירורג הפנה את המטופל לניתוח אלקטיבי לכריתת הציסטה במרכז הרפואי בנהריה, שם עבד כרופא במחלקה הכירורגית.

הניתוח החל בשיטה הלפרוסקופית, היא טכניקת ניתוח זעיר-פולשנית. לאחר שהציסטה לא נמצאה, הרופאים, ובכללם הכירורג, פתחו את הבטן, ביצעו סריקה רחבה, אולם לא מצאו את הציסטה. בסופו של דבר הבטן נסגרה ללא הוצאת הציסטה. המטופל טען, כי כאשר שאל את הכירורג למחרת הניתוח מדוע היה צורך לעבור לניתוח פתוח, השיב לו הכירורג כי הדבר נדרש משום שהוציאו ציסטה בגודל של תפוח, וכן כי הוא היה בסכנת חיים. הכירורג דחה מכל וכל את טענת המטופל בדבר אמירותיו.

המטופל הגיש נגד בית החולים תביעה על רשלנות רפואית במסגרתה טען, כי המעבר לניתוח פתוח היה מיותר, כי האפשרות למעבר לניתוח פתוח כלל לא הוסברה לו, כי הרשומות הרפואיות חסרות פרטים מהותיים וכן כי נגרמה לו עוגמת נפש.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה

בית משפט השלום בחיפה קבע, כי לא היתה התרשלות במעבר לניתוח הפתוח או במתן הסברים בדבר האפשרות למעבר שכזה. עם זאת, התנהלותו של הכירורג, שמסר ביודעין מידע שאיננו נכון, חורגת מסטנדרט רפואי מקובל ועולה כדי התרשלות. נרחיב בקצרה על הקביעה האחרונה.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

בית המשפט העדיף במחלוקת העובדתית את גרסת המטופל

נקבע, כי גרסתו של המטופל, ביחס לאמירות הכירורג, היתה אמינה ועקבית לאורך כל הדרך, ואילו עדותו של הכירורג היתה מתפתלת ומתחמקת.

בית המשפט הסתמך, בין היתר, על תרשומת רפואית שבוצעה כשבוע וחצי לאחר הניתוח, עת ביקר המטופל במרפאת הכירורג לצורך ביקורת. בתעודה זו כתב הכירורג ראשית כי ביצע כריתה של הציסטה ולאחר מכן הוסיף כי נזכר שלא בוצעה כריתה שלמה. בית המשפט קבע, כי התוספת המאוחרת הינה תמוהה בלשון המעטה. לדברי בית המשפט, אין זה סביר, כי כשבוע וחצי בלבד לאחר הניתוח לא זכר הכירורג כי הציסטה כלל לא נמצאה. לא ברור כיצד ניתן לטעות כך ולערוך תרשומת מנוגדת לחלוטין למה שאירע בפועל, כתב בית המשפט.

מכל האמור לעיל קיבל בית המשפט את טענת המטופל באשר לדברים שאמר לו הכירורג.

המטופל איבד אמון במערכת הרפואה

לדברי בית המשפט, טענתו של הכירורג, כאילו הציל את חייו של המטופל כאשר הוציא מבטנו ציסטה בגודל של תפוח, כאשר בדיעבד התברר כי לא היו דברים מעולם, גרמה לפגיעה באמון שחש המטופל כלפי המערכת הרפואית. התרשומות הנוספות שערך הכירורג, תחילה כי הציסטה נכרתה, ולאחר מכן – כי לא נכרתה בשלמותה, רק הוסיפו לתחושה זו.

בהמשך לכך פסק בית המשפט למטופל פיצוי בגין עוגמת הנפש בשיעור של 35,000 ₪, כמו גם הוצאות משפט בסכום של כ- 8,000 ₪.

[ת"א (שלום חיפה) 23861-10-17]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך